
המשבר הפיננסי מגיע לאירופה: קבוצת הבנקאות הגדולה קורסת
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-28 בספטמבר
28 בספטמבר 2008 - קבוצת הבנקאות פורטיס קורסת, מתחילים החילוצים באירופה
ב-28 בספטמבר 2008, השנה שבה החל המשבר הפיננסי הגלובלי ללבוש ממדים מערכתיים, ממשלות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג ביצעו חילוץ דרמטי של קבוצת פורטיס, אחת מהקבוצות הבנקאיות-ביטוחיות הגדולות באירופה. שלוש המדינות הזרימו כ-11.2 מיליארד אירו לקבוצה, על מנת למנוע קריסה שיכולה הייתה להצית תגובת שרשרת במערכת הבנקאות האירופית כולה. פורטיס, שניהלה נכסים בכ-850 מיליארד אירו, החזיקה בפעילויות פיננסיות רחבות ברחבי אירופה, כולל בבנקאות קמעונאית, מוסדית, ביטוחי חיים והשקעות.
החילוץ הגיע ימים ספורים לאחר התמוטטות בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס בארה"ב, ששלחה גלי הדף עולמיים, כולל קיפאון מוחלט בשוקי האשראי. פורטיס סבלה מלחץ נזילות כבד, לאחר שרכשה חלקים מבנק ABN Amro במהלך עסקה מתוחכמת וממונפת במיוחד, רגע לפני פרוץ המשבר. הפאניקה בקרב המשקיעים והפקידים הובילה למשיכות הון נרחבות, וגררה את הממשלות להתערבות ישירה.
האירוע הזה לא היה מבודד. בתוך ימים, בנקים נוספים באירופה קרסו או הולאמו, ובמדינות רבות הוקצו חבילות חילוץ עצומות, לעיתים במאות מיליארדי אירו. מדובר באבן דרך שממחישה כיצד משבר שהתפרץ בארה"ב התפשט במהירות גם לשווקים הפיננסיים של אירופה, ויצר את אחד המשברים העולמיים החריפים מאז שנות השלושים של המאה הקודמת.
28 בספטמבר 1995 - הסכם אוסלו ב' נחתם ומעורר תקוות לצמיחה אזורית
ב-28 בספטמבר 1995, השנה שבה ניסו ישראל והרשות הפלסטינית להעמיק את התהליך המדיני, נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו ב', המכונה גם "הסכם הביניים". ההסכם קבע חלוקה מחדש של אזורים בגדה המערבית לשלושה סוגי שליטה (A, B ו‑C), ואיפשר העברה של סמכויות אזרחיות, לרבות תחומים כמו חינוך, בריאות וכלכלה, לידי הרשות הפלסטינית. מבחינה כלכלית, ההסכם נחשב לצעד משמעותי בפתיחת האפשרות לפיתוח כלכלה פלסטינית עצמאית ומודרנית, תוך שיתוף פעולה כלכלי אזורי.
- תורפז רוכשת חברה בלגית תמורת 8.5 מיליון דולר
- כמעט מביך: מה שווי השוק של שחקני הנבחרת לעומת צרפת, בלגיה ואיטליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בשנים הראשונות לאחר החתימה נרשמה עלייה חדה בפעילות הכלכלית בשטחי הרשות, כשבהיקף התוצר המקומי הפלסטיני נרשמה צמיחה מצטברת של יותר מ־40%.תוכניות בינלאומיות הוכנו להזנקת פרויקטים בתחומי תשתיות, מים, תחבורה ותעשייה. גופים כמו קרן המטבע, הבנק העולמי ומדינות תורמות התחייבו להזרמות כספים לפיתוח מוסדות אזרחיים וכלכליים פלסטיניים. במקביל, נוסחו הסכמות כלכליות מפורטות שנגעו לחלוקת הכנסות ממסים, תנועת עובדים, מעבר סחורות ושערי מכס. הרעיון המרכזי היה יצירת תלות כלכלית הדדית שתשמש תמריץ ליציבות. גם בישראל נרשמה תנועה מסוימת של השקעות שהאמינו ביציבות האזורית שתתבסס.
עם זאת, לצד התקוות, הוטמעו גם חששות. הסכם כזה, עם פוטנציאל לשנות את מבנה הממשל והאכיפה בשטח, עורר דאגה בקרב משקיעים, שחיכו לראות כיצד יתפתח השטח בפועל. השטח הפך למורכב יותר מבחינה גיאוגרפית-ביטחונית, מה שהקשה על תיאום אזרחי וכלכלי. בהמשך, פריצת גל טרור ופיגועים קשים טרפו את הקלפים, והפוטנציאל הכלכלי שנרמז בהסכם נבלם.
28 בספטמבר 1965: רפורמת קוסיגין פוערת סדקים ראשונים בכלכלה המתוכננת
ב-28 בספטמבר 1965, השנה שבה צמרת השלטון הסובייטית הכירה בצורך בשינוי, יצאה לדרך רפורמה כלכלית משמעותית בברית המועצות. תחת הנהגתו של ראש הממשלה אלכסיי קוסיגין, נבנתה תוכנית שנועדה לשלב עקרונות רווחיות, עצמאות ניהולית ותמריצים כלכליים בתוך המערכת הכלכלית הריכוזית, מתוך הבנה שהמודל המתוכנן בלבד אינו מצליח לספק צמיחה בת קיימא.
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- ה-SEC מטילה קנס ענק על שימוש במידע פנים והמדד שחוצה לראשונה את 1,000 הנקודות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הרפורמה אפשרה למנהלים במפעלי תעשייה לתכנן חלק מהייצור בעצמם, לקבוע מדדי הצלחה פיננסיים ולהציע תגמולים לעובדים על בסיס יעילות ותפוקה. היעד היה ליצור גמישות ניהולית שתאפשר תחרות מתונה ושיפור בתפוקות, מבלי לפרק את יסודות התכנון המרכזי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה שולבו כלים "קפיטליסטיים" כלשהם בכלכלה סובייטית במסגרת רשמית.
אומנם ההצהרות נשמעו מהפכניות, אבל יישום הרפורמה היה מוגבל. הביורוקרטיה התנגדה, מנהלים חששו מאחריות אישית, והמפלגה לא העניקה גיבוי מלא לשינוי. תוך שנים בודדות, הרפורמה דעכה. עם זאת, מדובר במהלך שפתח פתח תודעתי לרעיון שהתכנון המרכזי לבדו אינו פתרון ארוך טווח. במבט היסטורי, רפורמת קוסיגין נתפסת כאבן דרך מוקדמת, שסימנה לראשונה את הפער בין האידיאולוגיה הסובייטית לבין צורכי הכלכלה בפועל, פער שיגדל בשנים הבאות ויתרום, בין היתר, להתפוררות הגוש המזרחי.
- 1.שלומי 29/09/2025 07:51הגב לתגובה זולפני שנכנסים לכתבה אפשר לקרוא את הכותרת בלבד משבר פיננסי באירופה. לא רואים שמדובר באירוע שקרה בהיסטוריה וזה רק מלחיץ ומטעה. לא יפה.לתשומת לבכם.
- אכן 01/10/2025 11:27הגב לתגובה זויש ויקיפדיה.גם לצטט את באפט עבר הזמן לכך.העולם השתנה וגם באפט לא רלוונטי.רוצים לקרוא יש מיליוני מאמרים
חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-15 בנובמבר
15 בנובמבר 2012 - BP משלמת קנס עתק בעקבות אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו
ב-15 בנובמבר 2012 הודיעה חברת BP הבריטית כי הגיעה להסדר עם הרשויות הפדרליות בארה"ב בעקבות אסון הדליפה ממתקן הקידוח Deepwater Horizon שאירע באפריל 2010. החברה הסכימה לשלם סכום כולל של 4.5 מיליארד דולר, שכולל קנס פלילי של 1.26 מיליארד דולר, תשלומים לרשות ניירות ערך האמריקאית בגובה 525 מיליון דולר, ועוד מיליארדים לפיצוי קרנות סביבתיות וניזוקים נוספים. זה היה אחד הקנסות הפליליים הגבוהים ביותר שהוטלו אי פעם על תאגיד בתולדות מערכת המשפט האמריקאית.
הדליפה שהתגלתה ב-22 באפריל 2010, יומיים אחרי הפיצוץ במתקן הקידוח, נמשכה 87 ימים, ובמהלכה זרמו לים כ-4.9 מיליון חביות נפט גולמי, מה שגרם לפגיעה חמורה באקוסיסטם של מפרץ מקסיקו, לתמותה נרחבת של חיות ים, ולנזק עצום לענפי הדיג, התיירות והמסחר בחופי לואיזיאנה, פלורידה ומיסיסיפי. במסגרת ההסדר, BP התחייבה לשפר באופן משמעותי את נוהלי הבטיחות, הפיקוח והניהול באתרי קידוחיה ברחבי העולם.
התביעות האזרחיות נגד החברה נמשכו במקביל להסדר, ובשנים הבאות היקף ההוצאות הכולל על הטיפול בתוצאות האסון חצה את רף 60 מיליארד הדולר. תדמיתה של החברה בעולם ספגה פגיעה קשה, מנייתה ירדה ביותר מ־50% בתוך חודשים, והיא הודרה מתקופה מסוימת ממכרזים פדרליים בארה"ב. ההשלכות על תעשיית האנרגיה כללו הקשחת הרגולציה, חקיקה מחמירה, דרישה לביטוח סביבתי מוגבר וצעדים מונעים בהיתרי קידוח עתידיים.
15 בנובמבר 2001 - מיקרוסופט נכנסת לעולם הקונסולות עם השקת ה-Xbox הראשון
ב-15 בנובמבר 2001 השיקה מיקרוסופט את ה-Xbox הראשון בארה"ב, מהלך שהכניס אותה לראשונה לשוק הקונסולות, שעד אז נשלט בידי ענקיות יפניות כמו סוני ונינטנדו. המכשיר נמכר במחיר של 299.99 דולר, וכלל חומרה חזקה יחסית לתקופתו - מעבד Pentium III של אינטל, זיכרון 64MB, כונן קשיח מובנה, וכרטיס גרפי מבית אנבידיה. כותר ההשקה הבולט היה Halo: Combat Evolved, שזכה להצלחה מסחררת והפך לאחד המשחקים המשפיעים בתולדות התחום.
- מניית של יורדת ומושכת איתה את ענקיות האנרגיה
- מיזוג ענקים - Shell מעוניינת לרכוש את BP; איך זה ישפיע על השוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשקה גובתה בתקציב פרסום עצום של כחצי מיליארד דולר, והמכירות הראשונות חצו מיליון יחידות תוך שלושה שבועות. לאורך חיי המוצר נמכרו כ-24 מיליון יחידות ברחבי העולם, מתוכן יותר מ-16 מיליון בצפון אמריקה. מיקרוסופט הציגה שירותים נלווים כמו Xbox Live, פלטפורמה מהפכנית לגיימינג מקוון, ששינתה את מודל הצריכה בתחום המשחקים.
