
רא"מ: פרויקט האנרגיה במישור רותם מקבל מעמד של תשתית לאומית
שותפות רותם אנרגיה מחצבים דיווחה כי משרד האנרגיה, לאחר דיונים והיוועצות ממושכת עם משרד המשפטים, אישר כי הליכי התכנון של פרויקט האנרגיה שהיא מקדמת במישור רותם יתבצעו במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות״ל), וכך יוקנה לפרויקט מעמד של תשתית לאומית, שיאפשר
לרא״מ להגיש תוכנית מפורטת לות״ל לאישור במסלול מהיר יותר, תוך צמצום חסמים בירוקרטיים והאצת תהליכי קבלת ההיתרים
שותפות רותם אנרגיה מחצבים רותם אנרגיה יהש -1.66% פרסמה כי משרד האנרגיה, לאחר דיונים עם משרד המשפטים, אישר שהליכי התכנון של פרויקט האנרגיה והמחזור שהיא מקדמת במישור רותם יתבצעו במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות״ל). החלטה זו מעניקה לפרויקט מעמד של תשתית לאומית, ומאפשרת מסלול מהיר לאישור תכניות, תוך צמצום חסמים רגולטוריים והאצת לוחות הזמנים.
הפרויקט נחשב ליזמת האנרגיה הפרטית הגדולה ביותר בישראל, עם השקעה מתוכננת של כ-450 מיליון דולר. הוא מתמקד במיחזור פסולת פלסטיק שאינה ניתנת למיחזור רגיל (כ-200 אלף טון בשנה, שמהווים כ־20% מהפסולת הפלסטית בישראל), בשילוב פצלי שמן המצויים במישור רותם.
המתקן צפוי להפיק מדי שנה 1.6 מיליון חביות נפט באיכות גבוהה, 50 מגה-וואט חשמל (שיימכרו לרשת הארצית) ובנוסף, מיליון טון אפר תעשייתי, המיועד לשימוש בתעשיות הבנייה והמלט. עוד תוצר של הפרויקט הוא 25 אלף טון חומצה גופרתית נקייה, שתספק לתעשיות בישראל ובחו״ל חומר גלם חשוב. הטכנולוגיה מבוססת על שיתוף פעולה בלעדי עם Enefit Group האסטונית, המפעילה מתקנים דומים באירופה בטכנולוגיית Enefit-280, הנחשבת ליעילה וידידותית יותר לסביבה מבחינת פליטות.
ישנה את כללי המשחק של ענפים רבים
הפרויקט מציע פתרון כפול: מצד אחד, הפחתה דרמטית בהיקף הפסולת המוטמנת בדרום, ומצד שני, ייצור דלקים ותוצרים חיוניים למשק הישראלי. דוגמה בולטת היא יריעות הפלסטיק לחממות: כיום חקלאים בדרום נאלצים לשלם עבור פינוי והטמנה יקרה, אך במודל החדש יוכלו לקבל תשלום עבור אספקתן למיחזור וכך תיושם כלכלה מעגלית. לפי ההערכות, הפעלת המתקן תחסוך למשק כ-140 מיליון שקל בשנה בעלויות הטמנה ושריפת פסולת, ולאורך חיי הפרויקט תתרום חיסכון מצטבר של מעל מיליארד שקל. במקביל, צפויה הקמת מאות משרות איכותיות בדרום, החל מהנדסים וכימאים ועד עובדי תפעול ותחזוקה.
- החזון של רותם אנרגיה - מתקן ענק שיטפל ב-20% מפסולת הפלסטיק וייצר הכנסות של 150 מיליון ד' בשנה
- רותם אנרגיה עברה משוכה חשובה בדרך להקמת מתקן מחזור הפסולת הגדול במדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כ-10 חודשים, השיגה רא״מ הישג רגולטורי חשוב, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אישר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל להעניק לשותפות הרשאה לתכנון הקרקע במישור רותם. מנכ״ל רא״מ, ג׳אק סבג, הדגיש אז כי “מדובר בחסם מהותי שהוסר, וכעת ההליכים מול הרגולטורים צפויים להתקדם בקצב מהיר בהרבה”. לדבריו, החברה לא המתינה לאישור אלא התקדמה בהכנת כלל המסמכים הנדרשים, כולל התסקיר הסביבתי, כך שתוכל להגיש את התוכנית לות״ל תוך זמן קצר.
אתגרים בדרך
לצד התמיכה הרגולטורית והמסלול המהיר המסתמן, הדרך למימוש הפרויקט תכלול מעבר דרך מספר קשיים, ביניהם רגולציה סביבתית, שתאלץ את החברה לעמוד בתקנים מחמירים של פליטות ולספק הוכחות לכך שהטכנולוגיה אינה פוגעת באיכות האוויר ובבריאות הציבור. בנוסף, בהקשרי מימון, יידרשו לחברה הסכמי אשראי בהיקפים גדולים ושיתוף פעולה עם גופים פיננסיים. עוד, תצטרך השותפות לספק את חומרי הגלם ולהקים מערך לוגיסטי לאיסוף ומיון של מאות אלפי טון פסולת פלסטיק בשנה. ולבסוף, תמיד ישנו חשש מפני התנגדות ציבורית וארגונים לאיכות הסביבה.
- 3.דניאל 29/09/2025 21:19הגב לתגובה זורותם שווי שוק כרגע רק 19 מיליון שח ! כמעט שווי של שלד בורסאיאחרי ההודעה היום ואחרי כל כך הרבה מיליונים ששפכו על שהגיעו להישג הזה שווה לפחות 100 מיליון שער 750 זו דעתי השוק בסוף יצטרף
- 2.חזי כליף 29/09/2025 14:52הגב לתגובה זוהחברה תגיע ל2000 לפחות תוך שנתיים
- 1.מתי הגיוס הבא מניה ששורדת רק מגיוסים. (ל"ת)אחד שנכווה 29/09/2025 11:36הגב לתגובה זו
- משקיע ראמ 01/10/2025 11:13הגב לתגובה זואין הרבה הזדמנויות בישראל להשתתף בתעשיה חדשנית ורווחית. מוסדיים וקרנות תשתיות עשויות להשקיע. אז אמנם יהיה דילול אולם אם יבוצע לפי שווי של 100 או 200 מיליון הרי שזו לא תהיה בעיה למשקיעים הנוכחיים.
- kyy 29/09/2025 20:41הגב לתגובה זוכל זמן שלא יבוא משקיע לא יהיה הנפקה והמשקיע מחכה להתקדמות באישורים יש מימון של בעל שליטה עד רשיון

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- 330 מיליון דולר: דוראל מעמיקה את הפעילות בארה"ב
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
