ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

רשות ני״ע קנסה את התעשייה האווירית ובוני התיכון על ליקויים וטעויות בדוחות

התעשייה האווירית נקנסה ב-825 אלף שקל לאחר שלא כיהן בה יו"ר דירקטוריון במשך כ-10 חודשים, ובוני התיכון נקנסה בכ-239 אלף שקל בעקבות טעויות מהותיות בדוחות הכספיים; ברשות מדגישים: גם חברות ממשלתיות חייבות לעמוד בכללי הממשל התאגידי והדיווח כמו כל תאגיד מדווח

צלי אהרון |

רשות ניירות ערך הודיעה על קנסות כספיים נגד שתי חברות במשק: התעשייה האווירית ובוני התיכון בוני תיכון 3.62%   - הקנס מגיע בעקבות ליקויים משמעותיים בהתנהלותן. ההחלטה של ועדת הקנסות נוגעת הן לפיקוח על ממשל תאגידי והן לניהול הדיווחים הכספיים, תחומים הנחשבים לאבני יסוד בשוק ההון. במרכז הפרשה של התעשייה האווירית עומד מחדל של אי כהונת יו"ר דירקטוריון במשך תקופה ארוכה של כעשרה חודשים. 

הדירקטוריון אמנם מינה יו"ר חדש במרץ האחרון, אך המינוי נפסל על ידי הוועדה למינויים בחברות הממשלתיות, ובפועל החברה נותרה ללא יו"ר פעיל. לפי הוראות הדין, אחריות הדירקטוריון היא להבטיח מינויים בתוך פרק זמן סביר, כך שהעיכוב הפך להפרה ממשית של כללי הממשל התאגידי. ברשות ציינו כי אמנם נעשו ניסיונות להביא למינוי חדש, אך הם לא הובילו לפתרון, ולכן הוחלט להטיל קנס על החברה - אם כי בהפחתה מסוימת לעומת הסכום המקורי, בשל מאמצי החברה לקדם את המינוי.

במקרה של בוני התיכון, הרשות מדברת על דפוס מתמשך של טעויות מהותיות. הליקויים לא הסתכמו בדוח בודד, אלא נמשכו לאורך שישה דיווחים שונים: ברבעונים הראשון, השני והשלישי של 2023, בדוח השנתי של אותה שנה, וברבעונים הראשון והשני של 2024. מדובר בכשלים בטיפול החשבונאי בעסקאות קומבינציה, שהתגלו רק לאחר בדיקת רוחב שביצע סגל הרשות. ברשות רואים בכך לא טעות נקודתית אלא כשל מערכתי חמור, שגרר קנס אשר נועד לשמש תמרור אזהרה לכל חברה ציבורית אחרת.

מעבר לכך, נקנסו גם החברות פינרג'י ותיגי על אי גילוי זהותם של לקוחות מהותיים בדוחות השנתיים שלהן. סכומי הקנסות במקרה זה נמוכים בהרבה, אך עצם הטלתם מבהיר את מדיניות האכיפה: כל הפרה, קטנה כגדולה, תטופל ותגרור סנקציות. כך לפחות לפי לשון הרשות.

נראה כי באמצעות הצעדים הללו, הרשות מאותתת לשוק כי אין יוצאים מן הכלל, גם החברות הממשלתיות הגדולות וגם חברות נדל"ן ותעשייה חייבות לעמוד באותם כללים מחייבים של ממשל תאגידי ודיווח כספי.

ספי זינגר יו"ר הרשות לניירות ערך: "בשנים האחרונות התגלו מספר מקרים של חברות ממשלתיות מדווחות, חלקן חברות מובילות במשק הישראלי, שאינן עומדות בהוראות הדין, במיוחד בהיבטי ממשל תאגידי. שמירה על הדין, על כללי הממשל התאגידי ועל דיווחים תקינים היא תנאי יסוד לקיומו של שוק הון אמין ושקוף. זהו הסטנדרט החל על כלל החברות המדווחות, וחברות ממשלתיות אינן יכולות להיות יוצאות דופן בכך. הקנס שהוטל כיום על התעשייה האווירית משקף מדיניות זו, והרשות תמשיך לפעול ולנקוט את האמצעים העומדים לרשותה, על מנת להבטיח שחברות ממשלתיות מדווחות יפעלו בהתאם לדין ולכללי הממשל התאגידי החלים עליהם״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

יוזמה ממשלתית לקידום מתחמי עבודה ליזמות טכנולוגית בכ-10 מיליון שקל

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הכריז על קול קורא חדש להקמת מתחמי עבודה "קליק-טק" במרכזי החדשנות ובחממות טכנולוגיות הפועלות באזורים אלה. מטרת המהלך היא לעודד תעסוקה איכותית, לחזק את תחום החדשנות ולעודד יזמות מקומית

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הכריז על קול קורא חדש להקמת מתחמי עבודה "קליק-טק" במרכזי החדשנות ובחממות טכנולוגיות הפועלות באזורים אלה. מטרת המהלך היא לעודד תעסוקה איכותית, לחזק את תחום החדשנות ולעודד יזמות מקומית. הקול הקורא נועד לאפשר למרכזי חדשנות וחממות להקים או להרחיב מתחמי עבודה מתקדמים, שישמשו סביבת פעילות לחברות הייטק ויזמים, בליווי אישי ובחיבור ישיר למעסיקים מהתעשייה. 

ההצעות מחייבות שותפות עם גוף עסקי או פילנתרופי והשקעה עצמית משמעותית מצד המגישים. שני מרכזי חדשנות יזכו בתקציב של 5 מיליון שקל כל אחד, במסגרת הקרן לאזרחי ישראל. 

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, מסר כי "חיזוק מרכזי החדשנות תעצים כלכלית את הרשויות המקומיות, תחזק את היזמות והתעסוקה האיכותית בנגב ובגליל ותאפשר לצעירים לפתח קריירה מקצועית קרוב לביתם. זהו צעד נוסף להתאמת שוק העבודה למציאות של חירום ושגרת לחימה מתמשכת." 

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי "החממות ומרכזי החדשנות שהוקמו בשנים האחרונות בנגב ובגליל הפכו לעוגנים משמעותיים לפיתוח כלכלי. כעת, עם המתחמים החדשים, ניתן יהיה לספק ליזמים מסלול מלא מהרעיון ועד לשוק – החל מתשתיות עבודה מתקדמות ועד חיבור ישיר למעסיקים."

פעילות מוגברת של הרשות לחדשנות

לקראת תקציב 2025, החליטה הממשלה, בראשות האוצר, להוסיף 500 מיליון שקל לרשות לחדשנות, שתופנה לחיזוק ההיי טק. בנוסף, קיבל משרד המדע והטכנולוגיה 123 מיליון שקל לקידום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי פיזיקה אזוריים, ומימון מחקרים יישומים.