החתן נפצע מרסיס זכוכית כששבר את הכוס - גן האירועים האשים את הספק
בית משפט השלום ברמלה קיבל באחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש צעיר נגד גן האירועים שבו התחתן עם בחירת לבו לפני כמה שנים. במוקד התביעה ניצבת פציעה שנגרמה לתובע בזמן טקס שבירת הכוס שנערך תחת החופה, כתוצאה מרסיס זכוכית שחדר לכף רגלו. הנשיא מנחם מזרחי קבע כי היה על גן האירועים לוודא כי הכוס המיועדת בטוחה לשבירה, ומשלא עשה כן – יש לחייבו בתשלום פיצוי. הודעת צד ג' שהגיש גן האירועים נגד ספק הכוסות נדחתה.
התובע, בן 26, ואשתו נישאו זה לזו באוקטובר 2018. החתונה שלהם נערכה באקו גני אירועים שבחדרה. בסיום טקס החופה, כמקובל, הגיע רגע שבירת הכוס על ידי החתן, שמהווה בפועל את אות הפתיחה למסיבת החתונה. ואולם המסיבה, למרבה הצער, נמהלה בעצב ובעוגמת נפש. ברגע שהחתן דרך על הכוס הוא הרגיש כי משהו נכנס לו לרגל. אותו משהו התברר כרסיס זכוכית. הוא חלץ את הנעל ונחרד לגלות כי כף רגלו מגואלת בדם בעקבות חדירת שבר הזכוכית.
התובע הובהל, בסיוע של אביו, לחדרם של החתן והכלה במקום, שם בדקה אותו אחת המוזמנות, רופאה במקצועה. היא המליצה לא לקחת סיכון ולפנות את החתן למיון בהקדם והוא שמע לעצתה. בבית החולים הוצא שבר הזכוכית מכף רגלו והיא נתפרה. לאחר מכן הוא שב לחגיגת החתונה שלו כעבור זמן רב.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט כשנתיים לאחר שהתרחשה התקרית, טען הצעיר כי האחריות לפציעה שהובילה להרס היום המאושר בחייו - היתה של גן האירועים. בין השאר, העידה אשתו של התובע, שסיפרה כי חתונתם היתה מהולה בעצב ובהחמצה, כשלאחר פינוי בעלה למיון היא נאלצה להחזיק את האירוע בכוחות עצמה ולוודא שהמוזמנים לא יברחו משם בעקבות התאונה. השניים טענו כי הפציעה אף פגמה בהנאה שלהם מירח הדבש שאליו הם נסעו באיטליה, שכן בעקבותיה נמנעה מהתובע האפשרות לנהוג והוא נאלץ להתנייד באמצעות קביים.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גן האירועים טען מנגד כי היה על התובע להישמר, ובין היתר לדרוך על הכוס מהזכוכית רק עם העקב של הנעל. משלא עשה זאת, כך נטען בכתב ההגנה, הרי שהאחריות לפציעה שלו רובצת עליו בלבד. לחלופין, טען הגן, יש להטיל את האחריות לתאונה על הספק של הכוסות.
השופט מזרחי דחה את טענת הרשלנות התורמת שהעלה גן האירועים. לדבריו, "התובע אינו נדרש למערך של בדיקות מקדמיות של הכוס המונחת למרגלותיו, והוא אינו נדרש לקורס מסודר ולהדרכה לשבירת הכוס. אין מדובר ב'חתן סדרתי' שמצופה ממנו לניסיון רב ומיוחד בשבירת כוסות".
בהמשך קבע השופט בפסק הדין שפרסם, כי האחריות לתאונה היא של גן האירועים בלבד, ולכן יש לדחות את הודעת הצד השלישי שהוגשה כנגד ספק הכוסות שלו. לדבריו, היה על הגן, כמי שהוטלה עליו מלאכת אספקת כלל צורכי החתונה ובכללם הכוס, לוודא שתונח למרגלות התובע כוס הניתנת לשבירה, כשהיא עטופה באופן שימנע כניסה של שבר זכוכית לכף רגלו – כך שהוא יוכל לשבור אותה בבטחה.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
ואולם שבפועל, כך לפי השופט, הגן לא הוכיח כי הונחה תחת רגלי התובע "כוס שבירה". יתרה מכך, גם אם הכוס שממנה נחבל התובע היתה כוס שבירה, הרי שלא הוצגה מטעם ההגנה שום הוכחה לכך שמלבד שמה, אכן היה מדובר בכוס שהיא בטוחה לשבירה.
בנסיבות אלה, קבע השופט כי גן האירועים הוא האחראי הבלעדי לנזקי השונים שנגרמו לתובע כתוצאה מחדירת הזכוכית לכף רגלו – ובין היתר הפסדי כושר השתכרות, עזרה לזולת וכאב וסבל. השופט מזרחי פסק לבסוף כי בשל כך, עליו לפצות אותו בסכום של 119,100 שקל. עוד נקבע כי על הגן לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של כ-28 אלף שקל, וכן הוצאות משפט.
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בחיפה באחרונה בתביעת נזקי גוף שהגישה אשה בת 41 נגד עיריית תל אביב וחברת בזק. במוקד התביעה ניצבת טענה של האשה, שלפיה בעקבות רשלנות הנתבעות היא נתקלה במכסה של תעלת תקשורת שהיה שקוע במדרכה - ונפגעה. התאונה התרחשה באוקטובר 2018. לטענת התובעת, שעובדת כאחות בבית חולים, היא ערכה בשעת בוקר מוקדמת קניות בסניף של רשת השיווק טיב טעם שממוקם ברחוב אבן גבירול בעיר. לדבריה, כשהיא יצאה מהסופר והחלה לצעוד לביתה, רגלה הימנית נתקלה לפתע במכסה של התעלה של בזק שהיה שקוע במדרכה ומוצף במים, שאריות מזון ולכלוך. בתביעה, שהוגשה על ידי בא כוחה, עו"ד יואב בלומוביץ', טענה התובעת כי בעקבות ההיתקלות במפגע היא מעדה וסובבה את הרגל. נגרמו לה שבר וקרע בקרסול בגלל הנפילה, והיא נזקקה לקיבוע של האזור וטיפולי פיזיותרפיה. כמו כן, בעקבות התאונה היא נעדרה לתקופה ממושכת ממקום עבודתה, וכשחזרה לעבוד היא הועברה למחלקה אחרת במשרה חלקית ובשכר נמוך יותר, עד שנאלצה לעזוב לגמרי ולחפש משרה חדשה בבית חולים אחר. לפי התובעת, התאונה והנזקים שנגרמו לה בעקבותיה - הם תוצר של רשלנות העירייה ובזק, ולכן הן צריכות לפצות אותה.
- 1.איזה חתן לא נפצע כששובר את הכוס??? (ל"ת)קונילמל 04/07/2024 23:47הגב לתגובה זו
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
