הודה שרכש סמים שנתפסו ברכבו - ועדיין זוכה מאשמה
אדם שהודה כי רכש אקסטזי, קטאמין וחומר נוסף שנחשד כסם, זוכה מעבירת הסם שיוחסה לו בכתב התביעה מבלי להשיב לאשמה. סגן הנשיאה, השופט רועי פרי, מבית משפט השלום בתל אביב, נימק את הזיכוי שהרים הרבה גבות בין היתר בכך שהתביעה המשטרתית לא דאגה להגיש חוות דעת מקצועית כדי להוכיח כי אכן מדובר בסמים המוגדרים כמסוכנים. כמ כן, היא לא הציגה כרטיס ביקור של טלגראס שנמצא על המושב שליד הנהג ברכב שבו נהג האיש, ושממנו עלה מלכתחילה החשד של השוטרים שאמור היה להצדיק את עריכת החיפוש במכונית.
הנאשם נעצר על ידי המשטרה בדצמבר 2022, אחרי שלטענתה נהג בצורה פראית ברחבי תל אביב - ואף עבר צומת באור אדום. לטענת אחד השוטרים שנכח במקום, לאחר עצירת הרכב הוא הבחין על המושב שליד הנהג בכרטיס עם הכיתוב "גיא פינס בוטיק לסמים איכותיים", כשעליו כאמור הופיע הסמל של אפליקציית טלגרם. הדבר עורר את חשדו, ובעקבות כך נערך חיפוש ברכב, שבסופו נמצאו החומרים שנחשדו כסמים.
בחקירתו במשטרה סיפר הנהג כי מדובר בסמים מסוג "אקסטה", "קטאמין" ו"נוזל של ירוק", כך לדבריו, שנמצא בסיגריה אלקטרונית. לדבריו, הוא קנה את כולם בתל אביב ביום שבו הוא נתפס, תמורת 400 שקל. בעקבות כך הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו אישום של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.
ואולם לאחר הגשת התביעה נגדו - הגיש הנאשם בקשת "אין להשיב לאשמה". לדבריו, פגמים שונים שנפלו בהתנהלות התביעה המשטרתית – כמו למשל אי תפיסת הכרטיס שנטען כי עורר את החשד של השוטרים מלכתחילה, והצגתו כראיה בתיק – פוגעים בזכות שלו להליך הוגן. עוד לעטענתון, הפגמים האלה גם פוגעים ביכולת שלו להתגונן מפני הטענות שהועלו נגדו, ומצדיקים את הטיעון שלא לחייבו להשיב לאשמה.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התביעה המשטרתית הודתה כי שגתה כשלא תיעדה את הכרטיס המפליל שנמצא ברכב. ואולם לדבריה, לא מדובר בפגם ראייתי כה מהותי שמצדיק את הזיכוי המוחלט של הנאשם - בייחוד לאור העובדה שהוא אישר כי הסמים שנתפסו ברכב אכן שייכים לו.
השופט פרי קבע כי שורת מחדלים מצד התביעה המשטרתית, ובראשם אי הצגת הכרטיס המפליל כראיה כאמור, מצדיקים את קבלת הבקשה של הנאשם. "אין מחלוקת כי הכרטיס לא נתפס, לא צולם והנאשם כלל לא נחקר אודותיו", כתב השופט בפסק הדין שפרסם, תוך שהוא שם דגש על כך שההתנהלות הזו מנוגדת לנוהל המשטרתי לגבי תפיסת חפצים הקשורים לעבירה והטיפול בהם. יתר על כן, האירוע עצמו לא תועד ואף לא הוצג תיעוד כשלהו שלו ממצלמות האבטחה המוצבות במקום.
כשל נוסף בהתנהלות של התביעה נעוץ, לדברי השופט, באי הגשת חוות דעת מומחה, שלפיה החומרים שנמצאו ברכבו של הנאשם הם אכן סמים האסורים על פי חוק. השופט הבהיר כי בהודאה של הנאשם בפני השוטרים הוא השתמש בסלנג הנהוג כשאמר "ירוק" ו"אקסטה", שאינם מופיעים בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל. בפועל, ההגנה לא הודתה בשום שלב לאורך המקרה כולו כי אכן מדובר בסמים אסורים.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
ממצא נוסף שזקף השופט לחובת התביעה היה העובדה כי השוטר הנוסף שנכח בחיפוש שנערך ברכב לא כתב אפילו מלה אחת בדו"ח הפעולה שלו על אודות צורת הנהיגה "הפרועה" כביכול של הנאשם שקדמה לעצירת הרכב. הוא גם לא כתב כלום על עניינים מהותיים אחרים כמו היסוד לחשד השוטרים שהצדיק לכאורה את החיפוש ברכב.
לאור כל הגורמים הנ"ל ולנוכח כשלים נוספים של התביעה שפורטו בפסק הדין, קבע השופט כי הנאשם יזוכה מבלי שיצטרך להשיב לאשמה, לנוכח הפגיעה המשמעותית בזכותו להליך הוגן.
טענת אין להשיב לאשמה (ובאנגלית: No case to answer) היא טענה שיכול הנאשם במשפט פלילי להעלות לאחר הבאת ראיות התביעה. בית המשפט רשאי להעלות את הטענה מיוזמתו. הטענה היא כי גם אם היו כל ראיות התביעה נכונות ואמינות, הרי שעדיין לא היה בכך כדי להוכיח את יסודות העבירה. קבלת טענת אין להשיב לאשמה היא החלטת ביניים, שמזכה את הנאשם מאותם אישומים שלגביהם היא התקבלה, והיא כפופה לערעור בסופו של ההליך. אם ההחלטה מתייחסת לכל האישומים שבכתב האישום, הרי שזהו סופו של ההליך.
- 1.הפגמים שנפלו בתיק, כאין וכ0 בתיקי נתניהו (ל"ת)שופט מחוזי 21/06/2024 11:46הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
