מנכ"ל יפאורה נחקר במשרדי רשות התחרות
מנכ"ל חברת המשקאות יפאורה, דורון גלזר, נחקר היום במשרדי רשות התחרות בהמשך לחקירת הרשות בפרשת תיאום המחירים נגד ענקיות המזון. הרשות כבר חקרה לפני שבעה חודשים את רוני גת, יו"ר יפאורה - שכיהן כמנכ"ל החברה טרם מינויו של גלזר.
בשבוע שעבר נחקרו גם יושב הראש של חברת ויליפוד צביקה וליגר, בגין עבירת ניסיון להסדר כובל, כאשר החברה קיבלה גם זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום. עד כה נחקרו בפרשה ראשי שטראוס, שסטוביץ, דיפלומט, ויליפוד, יוניליוור וכן מנכ"לי רשתות שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי ואושר עד. החקירה הניבה בינתיים שני כתבי חשדות נגד ויליפוד ושטראוס. שטראוס עברה בחודש שעבר שימוע לפני הגשת כתב האישום.
כבר בחודש אוגוסט של שנה שעברה רשות התחרות הודיעה לשטראוס על כוונתה להגיש כתב אישום נגד החברה, וכי עומדת בפניהם האפשרות להעלות את טיעוניהם במסגרת הליך שימוע בטרם הגשת כתב אישום. ההודעה בדבר השימוע באה בעקבות חקירה שניהלה מחלקת החקירות ברשות התחרות ביחס לחשדות לעבירות של ביצוע הסדרים כובלים בניגוד לחוק התחרות באמצעות התבטאויות פומביות.
כתב החשדות מתייחס לכך שתחום אספקת, שיווק והפצת מוצרי המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, ומספר מצומצם של ספקים בעלי נתח שוק גדול שולטים בחלקו הניכר, וכן למעמדה של שטראוס כאחת מספקיות המזון הגדולות בישראל וכבעלת מונופולים בענפים שונים בתחום המזון.
- חקירה פדרלית נגד UnitedHealth בחשד לניפוח חיובים ב־Medicare
- צרות בצרורות: יונייטדהלת' תחת חקירה פלילית, צונחת ב8% נוספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי כתב החשדות, שטראוס, שהינה חברה ציבורית, פרסמה במאי 2021 את הדו"ח הרבעוני הראשון לשנה זו, במסגרתו הודיעה כי לאור העליות במחירי חלק מחומרי הגלם ובמחירי התובלה הימית, היא נערכת לאפשרויות שונות, ובמקרים מסוימים תבחן עדכון מחירי מכירה. במקביל לפרסום הדו"ח שטראוס פרסמה גם הודעה לעיתונות, במסגרתה הודיעה כי היא עוקבת אחר השפעות עליית מחירי התשומות ובוחנת תכניות ודרכי פעולה, לרבות מדיניות המחרה. לכך נלוו מסרים פומביים נוספים במסגרתם הודיעה שטראוס כי היא בוחנת לעומק העלאת מחירים וטרם קיבלה החלטה. מסרים פומביים אלו הועברו על אף שלא התקיים בחברה דיון של ממש בצעד של העלאת מחירים, ועל אף שלשיטת שטראוס היה מדובר באפשרות זניחה ושולית מבחינת השפעתה על שטראוס בישראל לעומת תכניות עסקיות אחרות.
רשות התחרות פתחה בחקירה נגד חברות רבות ובכירים במשק כבר לפני כשנתיים, בחשד לתיאום מחירים ולהסדרים כובלים. החקירה ברשות הופרדה לשתי חקירות - אחת נערכה בחשד לתיאום בין ספקיות מזון שהתבטאו על העלאות מחירים, והחקירה השנייה נערכה נגד רשתות השיווק בחשד לתיאום העלאות מחירים. בנובמבר 2021 פשטו חוקרי הרשות על משרדי שופרסל ושטראוס וחקרו בכירים בשתי החברות. ביוני 2023 סיימה הרשות את החקירה בפרשה הגדולה של תיאום המחירים נגד ענקיות המזון, בהן ספקיות מזון ורשתות השיווק, אולם עדיין מבוצעות השלמות חקירות. כחודשיים לפני כן, הסתיימה גם החקירה נגד רשתות השיווק שנחקרו בפרשה, והתיק הועבר לקבלת החלטה.
- 1.חני ש 21/02/2024 05:01הגב לתגובה זושחילקה את השוק לסוכנים שלה ןמסרבת למכור לאחרים
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
