רשות המסים במבצע אכיפה בצימרים בצפון: קיבלו עשרות אלפי שקלים במזומן ולא דיווחו
האם מותר לבעל צימר לקבל תשלום במזומן? בעל צימר קיבל 20 אלף שקל במזומן ולא רשם זאת בספרי החשבונות. מקרה זה הוא רק אחד מהמקרים בהם נתקלו מפקחי רשות המסים במצע מיוחד שערכו לאחרונה בצפון. אתרי הנופש והתיירות בצפון הארץ היו בתפוסת שיא בחודש האחרון, רשות המסים ערכה בתקופה זו שני מבצעי פיקוח בהם נבדקו כ-75 עסקים, כאשר ב-13 מהם נמצאו ליקויים שכללו אי דיווח על הכנסות.
המבצעים נערכו באזור טבריה והכנרת. שם נבדקו 31 עסקים וב-5 מהם נתגלו מקרים של אי רישום הכנסות. ובנוסף באזור צפת שם נבדקו 44 עסקים וב-8 מהם נתגלו מקרים של אי רישום הכנסות.
במושב כלנית ערכו הבודקים תשאול למשפחה שהתארחה בצימר, שממנו עלה כי יום לפני הביקורת שילמה המשפחה סך של 10,000 שקל במזומן, כמקדמה עבור האירוח שעלותו הכוללת הייתה 20,000 שקל. בבדיקת ספרי החשבונות של בעל הצימר לא נמצא כל רישום של התשלום במזומן, ולכן הוא זומן להמשך תשאול במשרד פקיד שומה טבריה, בשל הפרה לכאורה הן של הוראות ניהול ספרים ורישום הכנסות והן של החוק לצמצום השימוש במזומן. בצימר אחר באותו מושב נמצא כי משפחה שילמה 6,000 שקל במזומן בגין אירוח ולא נמצא כל רישום של התשלום בספרי העסק. בעל הצימר אמר בתגובה "אני בדיוק עכשיו רושם להם קבלה וחשבונית".
העסקים שנבחרו לביקורת ענו על קריטריונים שונים כגון הפרות שנרשמו על שם העסק במהלך השנה האחרונה, מידע מודיעיני המעורר חשד לעבירות מס או עוסקים פטורים עם מחזור עסקאות גבולי. לשני המבצעים קדמה עבודת הכנה שכללה תצפית מקדימה על העסקים, איסוף המידע הרלוונטי לביקורת ובחלק מהמקרים גם קניות ביקורת.
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש פינה ערכו המבקרים בדיקה של שוברי האשראי של צימר וגילו שמונה תשלומים בסך 7,619 שקל שלא נרשמו בספרי החשבונות. בעלת העסק טענה כי לא רשמה את התשלומים בשל תקלה במסלקת האשראי.
בצימר ביסוד המעלה נבדקה אפליקציית התשלומים של בעל צימר ונמצא כי הוא לא רשם חמישה תשלומים בסך 4,276 שקל. בתגובה אמר בעל הצימר כי "יש לי בעיות אישיות שמשפיעות על התפקוד שלי". גם במושב אמירים נבדקה אפליקציית התשלומים של בעל צימר ונמצא כי הוא לא רשם שני תשלומים בסך 3,608 שקל. בתגובה אמר בעל הצימר: "אני בהלם ממה שאני רואה עכשיו".
בשני מקרים נערכו קניות ביקורת סמויות במזנונים ואטרקציות ימיות ונמצא כי התשלומים לא נרשמו בספרי העסק. בשני המקרים טענו בעלי העסקים כי לא רשמו את ההכנסות בשל עומס עבודה.
- 11.סטוי 06/10/2023 10:50הגב לתגובה זולשכיר אין אפשרות להתחמק ממס. כל העצמאים שמתחמקים ממס ואח"כ מתלוננים על הכבישים, מערכת הבריאות וכו' - זה בגללכם.
- 10.לסמוטריץ 04/09/2023 22:28הגב לתגובה זופקיד שומה טבריה במקום לטפל בחברות של חשבוניות פיקטיביות ומזוייפות הגורמות לנזק של מאות מיליוני ש"ח בשנה עוסק בזוטות ,כל רשות המיסים הזו היא חארטה אחת גדולה ולמה משלמים לפקיד שומה משכורת של מעל 40,000 ש"ח בחודש עבור חארטא
- 9.גיא 04/09/2023 21:49הגב לתגובה זוהגונב מגנב פטור.תראו מי המנהיגים תבינו מי העם.
- 8.ארגון פשיעה סחיטה באיומים, בשם החוק. (ל"ת)ברונשטיין 04/09/2023 20:22הגב לתגובה זו
- הזוי 05/09/2023 23:31הגב לתגובה זולא שילמו פרוטקשן, לבדואים, אז שלחו להם את הפרוטקשן הממשלתי. המממ. הם עובדים ביחד עכשיו?
- 7.נתי 04/09/2023 20:01הגב לתגובה זוהינו בצימר כל המשפחה בעין יהב. המארחים שלחו לנו קבלה מיד עם העברת התשלום וחשבונית ביום שהגענו.אז, כמו בכל עסק יש ויש. ברור שבצימרים יש בעיה כי בכל זאת מדובר בכסף גדול.
- ביבי זה אסון 04/09/2023 22:30הגב לתגובה זוהסיבה לכך שקבלת חשבונית מס בצימר בעין יהב: שם יש אזרחים שומרי חוק, על יד הכינרת וטבריה כולם ביביסטים לא מעניין אותם כלום חוץ מעצמם בדיוק כמו המלך שלהם ביבי
- 6.רוצים את האמת 04/09/2023 18:43הגב לתגובה זומדינת ישראל היא תאגיד כמו שטראוס כמו החברה שמספקת מים לתושבים בכל הערים. חברה כמו כל חברה עם מס רשום . רק מה . כדי שאנחנו נהיה חייבים לה כסף אנחנו חייבים להיקשר יחד ביחסים של עובד מעביד . אנחנו לא חתמנו על שום חוזה העסקה עם אף חברה או תאגיד. ולכן זה כמו ששטראוס תצלצל אליכם בוקר בהיר ותדרוש מכם לרשום לה צ'ק על סך כמה שבא לה. אתם תתנו? לא נכון כי תגידו רגע מה לי ולכם? חתמתי לכם על משהו? אין לי שום קשר עסקיאיתכם. אותו דבר מדינת ישראל התאגיד. נשמע פרוע אך אמיתי. ראו ערך איש הקש ותחקרו זה אמיתי סופר אמיתי. עבדו עלינו שנים !!! אנחנו בני אדם חופשיים שלא יודעים זאת
- ישראל 04/09/2023 22:45הגב לתגובה זוהייתי באשקלון והיו מצלמות נסתרות הכל מתועד ומצולם בקרוב הם עצורים !!!
- המגיב 04/09/2023 20:42הגב לתגובה זואין יותר שירותי בריאות. אין יותר שירותי שיטור. אין יותר שירותי כבאות והצלה. אין יותר אבטחת גבולות. אין יותר בית ספר לילדים. אסור לך להשתמש בכבישים או במדרכות. תסתדר בעצמך.
- ברור שהוא צודק , 04/09/2023 21:09תסביר לי בדיוק איזה משקל יש למה שרשמת לעומת כל מה שכל אזרח במדינת ישראל מהקטנים ועד הגדולים משלמים: אז ככה . מהמשכורת לוקחים לך מס הכנסה, בריאות, ביטוח לאומי . מס לעצמאיים המדינה נהיית שותפה שלך לעסק בלי שאאתה יודע שיש לך שותף . מס על הדלק , מס על קניית רכב אנחנו המשינה הכי יקרה בעולם במס לרכב , טסט שנתי על מה בדיוק האגרה , ארנונה , מס על כל דבר שאתה קונה כולל סל הקניות הכי יקר ב oecd זאת אומרת שהמס מתגלגל למדינה פעמיים פעם אחת במשכורת ופעם שניה בכל דבר שאתה קונה וזה לכל אזרח בישראל. אז תסביר לי איזה משקל בכלל יש למה שאתה מקבל לעומת מה שאתה נותן . זאת מדינה שעושקת את התושבים שלה אף אחש לא אמק שלא צריך לשלם צריך למתן את התשלומים ולא לעשוק זה נהיה בדיוק כמו שוק אפור
- 5.יעל 04/09/2023 17:13הגב לתגובה זואבל הרופאים אותם לא בודקים
- 4.רשות המיסים הגנבים ועושקי העם לכו על הטייקונים (ל"ת)ממסד מושחת 04/09/2023 17:09הגב לתגובה זו
- 3.דדוד 04/09/2023 16:44הגב לתגובה זוכל בעלי הצימר מלבינים הון ולא נותנים קבלה,
- 2.שיבדקו במגזר הערבי... (ל"ת)אייל 04/09/2023 16:33הגב לתגובה זו
- 1.קל 04/09/2023 16:05הגב לתגובה זולבטל מזומן בכלל
- רק אידיוט כמוך 06/09/2023 10:01הגב לתגובה זומתערב שאתה שמאלני ואני לא בקטע של פוליטיקה אתה כל כך טיפש שאתה לא מבין את המשמעות וההשלכות של הרעיון שלך
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”
איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות
העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש
בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.
האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.
האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.
האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות
מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.
