תושב באר שבע הקים מפעל לזיוף מטבעות; בית המשפט גזר עליו 4 שנות מאסר
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל היום מאסר של ארבע שנים על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים. על שותפיו נגזר עונשי עבודות שירות וקנסות של עשרות אלפי שקלים.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש.
הנאשמים רכשו מכונות וחומרי גלם ואז זייפו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה מטבעות בשווי 5 שקלים. כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה, וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.
הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הנאשמים במסגרתו הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך.
בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד.
פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה-כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 שקל וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק.
בנוסף גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 שקל וחילוט של 10,000 שקל. על אשר אורן משה גזרה השופטת 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 שקל. על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 שקל, וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק. שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון שקל.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה-כץ כי "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי במברון אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה".
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
- 7.לבית המשפט 28/07/2023 19:26הגב לתגובה זוזה גזר דין בושה
- 6.א.ל 28/07/2023 16:59הגב לתגובה זודווקא זה סוג האנשים היותר יצירתיים. לטעמי אדם יצירת ומוכשר כזה צריך לקבל אחלה ג'וב בממשלה או לפחות פרס רציני לא צריך שום עונש. הוא לאעשה שום דבר רע ! מצווה לזייף כסף של מדינה או שלטון מושחת, זה לא מפריע ולא פוגע באף אחד אולי חוץ מאשר בבנקים וגם בהם כבר לא
- 5.בטח את הקנס שילם במטבעות של 5₪ (ל"ת)דודו 27/07/2023 19:53הגב לתגובה זו
- 4.למה 5 ש"ח ולא מטבע של 10 ש"ח :) (ל"ת)דבר אחד לא מבין 27/07/2023 17:44הגב לתגובה זו
- 3.בן 27/07/2023 16:24הגב לתגובה זוזה נזק לכל המדינה . איך רק 4...אם עשו מיליונים זה זה רק 4 שנים
- אם להם 20 שנה לאנרכיסטים מאסר עולם בלי חנינה (ל"ת)יהודה ישראל 27/07/2023 17:25הגב לתגובה זו
- 2.בטיטו 27/07/2023 16:03הגב לתגובה זולא להאמין, על עברותחמורות של מירמה וזיוף רק 4 שנים, היה צריך 10
- 1.עונשים קלים לשותפים האחרים!!! (ל"ת)בית משפט פח 27/07/2023 14:13הגב לתגובה זו
- אורי 27/07/2023 17:45הגב לתגובה זועכשו אתם השמולנים מבינים למה צריך להחליף את השופטים הרחמנים ???
- ביבי זה אסון 28/07/2023 19:27אין קשר ,הקשר היחידי הוא זה ששטפו לך את המוח ,גזר הדין לא נכון ,ואין לזה קשר לשום רפורמה שנידונה עכשיו בכנסת ,אבל אתה חלול מוח לא מבין את זה.היה צריך לקבל 10 שנים בבית הכלא
חוזה מכירת דירה CHATGPTמוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר
תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות
בינואר 2022, אחרי קרוב לשנתיים של תקוות, תכתובות, סידורים אינסופיים מול הרשויות ואמונה עמוקה שהעסקה עומדת לצאת לפועל, קיבל אדם הודעה מהמוכר של הדירה שבה גדל: הכל מתבטל. מבחינתו של האיש, שראה עצמו כבר זמן רב כמי שהדירה ברחוב דיזינגוף חוזרת למעשה אליו, היתה זו נפילה חדה לתוך חלל ריק, מלוּוה בתחושה עמוקה של חוסר צדק. כך החל המאבק המשפטי שהסתיים באחרונה בפסק דין מפורט ומנומק של השופט ליאור גלברד, שקבע כי המוכר אמנם לא חתם על חוזה מחייב, אך נסיגתו מהמו״מ נעשתה בחוסר תום לב מובהק - ולכן הוא יפצה את האיש בסכום של 360 אלף שקל.
הסיפור כולו מתחיל שנים לפני כן, כשהדירה עוד היתה שייכת לשני אחים. אחד מהם, שגדל בבניין ואף נהפך למי שמנהל אותו, הכיר את התובע מאז ילדותו וניהל עבורו את הדירה כשהשניים התגוררו בדנמרק. היחסים היו קרובים, כמעט משפחתיים, ולכן לא מפתיע שביוני 2020, בסמוך לגל הראשון של מגפת הקורונה, הוא הציע לו לרכוש את הדירה תמורת 1.9 מיליון שקל. כעבור חודשיים, לאחר בדיקות עם מתווך ובהתכתבות ווטסאפ תכופה, השיב אלמוני: "We have agreed to sell the apartment to you".
באותו רגע, כך נראה, הכל היה מונח על פסי רכבת שמובילים לעבר בחתימה ברשמית. המוכר הגיע לישראל, נערכה פגישה עם עורך הדין ליעד מרציפרו שהוסמך לנסח את ההסכם, ואף הועברה טיוטת חוזה ראשונית. אלא שתקלות ביורוקרטיות - עיקול ישן שלא הוסר ורישום בעלות שלא עודכן משנים עברו - מנעו התקדמות מיידית. המוכר ביקש קודם להסיר את העיקול ולסדר את הרישום, ורק אז להתקדם לחתימה.
מאותו רגע נטל התובע על עצמו את מרבית העבודה. הוא פילס את דרכו בין משרדי הרשויות, ובעזרת עו״ד מרציפרו הצליח להסיר את העיקול באוקטובר 2020. מאמצים נוספים הביאו לכך שבאוגוסט 2021 נרשמה סוף סוף הבעלות בדירה על שם המוכר ואחיו. כל אותה תקופה, כך עלה מהראיות, המוכר שידר מסר עקבי: העסקה עומדת להתקדם. כשהתובע עדכן אותו שהרישום כמעט הושלם, השיב המוכר: "That's very good news, so we… can continue the process of selling the apartment".
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוכר החל לבחון מחדש את המחיר המוסכם
אלא שמאחורי הקלעים השתנה משהו. בעצת עורכת דין חדשה שאליה פנה, ורקע לעלייה המתמשכת במחירי הדירות בתל אביב בתקופת הקורונה, החל במוכר לבחון מחדש את המחיר המוסכם. לפי קביעת השופט גלברד, זה היה המניע האמיתי לנסיגה. ואולם בפועל, הוא לא אמר זאת לתובע - לא לאורך החודשים שבהם קידם האחרון את הרישום, ולא בספטמבר-אוקטובר 2021, כשהמגעים נמשכו באמצעות עורכת הדין החדשה, ואף לא כשנשלחו אליו ייפויי כוח לקראת חתימה קונסולרית.
לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים
זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.
א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה". יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.
אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.
האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?
כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".
