תושב באר שבע הקים מפעל לזיוף מטבעות; בית המשפט גזר עליו 4 שנות מאסר
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל היום מאסר של ארבע שנים על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים. על שותפיו נגזר עונשי עבודות שירות וקנסות של עשרות אלפי שקלים.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש.
הנאשמים רכשו מכונות וחומרי גלם ואז זייפו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה מטבעות בשווי 5 שקלים. כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה, וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.
הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הנאשמים במסגרתו הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך.
בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד.
פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה-כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 שקל וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק.
בנוסף גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 שקל וחילוט של 10,000 שקל. על אשר אורן משה גזרה השופטת 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 שקל. על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 שקל, וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק. שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון שקל.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה-כץ כי "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי במברון אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה".
- עו"ד אלדד כורש פורש ממשרד פישר - ויוצא לדרך עצמאית עם צוות עורכי דין
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
- 7.לבית המשפט 28/07/2023 19:26הגב לתגובה זוזה גזר דין בושה
- 6.א.ל 28/07/2023 16:59הגב לתגובה זודווקא זה סוג האנשים היותר יצירתיים. לטעמי אדם יצירת ומוכשר כזה צריך לקבל אחלה ג'וב בממשלה או לפחות פרס רציני לא צריך שום עונש. הוא לאעשה שום דבר רע ! מצווה לזייף כסף של מדינה או שלטון מושחת, זה לא מפריע ולא פוגע באף אחד אולי חוץ מאשר בבנקים וגם בהם כבר לא
- 5.בטח את הקנס שילם במטבעות של 5₪ (ל"ת)דודו 27/07/2023 19:53הגב לתגובה זו
- 4.למה 5 ש"ח ולא מטבע של 10 ש"ח :) (ל"ת)דבר אחד לא מבין 27/07/2023 17:44הגב לתגובה זו
- 3.בן 27/07/2023 16:24הגב לתגובה זוזה נזק לכל המדינה . איך רק 4...אם עשו מיליונים זה זה רק 4 שנים
- אם להם 20 שנה לאנרכיסטים מאסר עולם בלי חנינה (ל"ת)יהודה ישראל 27/07/2023 17:25הגב לתגובה זו
- 2.בטיטו 27/07/2023 16:03הגב לתגובה זולא להאמין, על עברותחמורות של מירמה וזיוף רק 4 שנים, היה צריך 10
- 1.עונשים קלים לשותפים האחרים!!! (ל"ת)בית משפט פח 27/07/2023 14:13הגב לתגובה זו
- אורי 27/07/2023 17:45הגב לתגובה זועכשו אתם השמולנים מבינים למה צריך להחליף את השופטים הרחמנים ???
- ביבי זה אסון 28/07/2023 19:27אין קשר ,הקשר היחידי הוא זה ששטפו לך את המוח ,גזר הדין לא נכון ,ואין לזה קשר לשום רפורמה שנידונה עכשיו בכנסת ,אבל אתה חלול מוח לא מבין את זה.היה צריך לקבל 10 שנים בבית הכלא

רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים
חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות
הפרשה הבאה החלה כשהזוכה בתיק מזונות, אשה שבעלה לשעבר צבר חוב של כ-83 אלף שקל, ביקשה לעקל רכב מסוג ב.מ.וו שנמצא ברשותו של החייב. אף שהרכב היה רשום על שם אדם אחר, היא טענה כי החייב הוא המשתמש היחיד ברכב, וכי למעשה הוא עושה בו שימוש "כמנהג בעלים". הרשם ניר שפר מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרש להכריע אם הרכב שייך באמת לבעלים הרשום, או שמדובר בניסיון להסתיר רכוש מפני הנושים.
בתחילת ההליך טען הבעלים הרשום, אדם המנהל עסק משפחתי בתחום הביטחוני, כי הרכב הועבר לחייב רק לצורך מכירה. לדבריו, הוא ביקש מהחייב - חבר קרוב שלו ושל לאביו - "למצוא לי קונה, ותו לא". הוא סיפר כי החייב עוסק בתיווך כלי רכב, כי הרכב חונה ליד ביתו של החייב רק כדי שיוכל להציגו לקונים פוטנציאליים, וכי אין לו כל שימוש אחר בו. אלא שבמהלך הדיון התברר כי הגרסה הזו רחוקה מלהיות משכנעת. הרשם ציין בהחלטתו כי החייב עצמו הודה שהוא מקבל תשלום עבור "חלטורות" שונות, ובין היתר בעבור מציאת קונים לכלי רכב. החייב הוסיף כי הוא גם זה שמבצע עבור הבעלים מבחני רישוי (טסטים) לכל כלי הרכב שברשותו, ובמקרה הזה אף ערך את הטסט לרכב הב.מ.וו. “אני האיש של הטסטים”, אמר בחקירתו, “אני לוקח 100 שקלים עלות טסט, משלם והם מחזירים לי במזומן”.
בהחלטתו ציין הרשם כי לפי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, מיטלטלין שעוקלו כשהם בחזקתו של החייב נחשבים רכושו, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר כשנכס נמצא בידי חייב, הנטל להוכיח שהוא לא שייך לו מוטל על מי שטוען לבעלות. “מקום בו הרכב עוקל נוכח הטענה כי החייב עושה בו שימוש כמנהג בעלים, אין ברישום כשלעצמו בכדי לקבוע כי מדובר ברכבו של צד ג'”, כתב הרשם בהחלטתו, “וככל וייקבע כי הרכב נמצא בחזקתו או בחצריו של החייב, יהיה על צד ג' ו/או החייב להוכיח מהות הזכות ברכב להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל”.
סתירות בגרסאות של הבעלים הרשום
דו"ח חקירה כלכלית שהוגש לתיק אישש את טענות הזוכה: החוקר הפרטי גילה כי הרכב חונה בקביעות ליד ביתו של החייב וכי הוא זה שנוהג בו. גם בחקירות שנערכו לשני הצדדים, עלו סתירות בגרסאותיהם. הבעלים הרשום, שטען בתחילה כי לרכב אין טסט בתוקף, ונאלץ להודות בהמשך כי דווקא יש לו טסט תקף עד סוף נובמבר 2025. הרשם העיר על כך כי, “מצופה היה שאדם במעמדו, המעסיק 220 עובדים ומחזיק בצי רכבים, יבדוק היטב את העובדות טרם מתן תצהיר”.
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד קבע הרשם כי טענותיו של הבעלים הרשום, שלפיהן הרכב נמסר רק לצורך מכירה, אינן מתיישבות עם התנהלותו. לדבריו, אדם כזה היה אמור לשמור תיעוד או אסמכתאות על העסקות שבוצעו ועל הכספים ששולמו, אך היא לא הוצגה ולו ראיה אחת לכך. “מעבר לכך שכאיש עסקים במעמדו ניתן היה לצפות כי צד ג' יהיה מסודר יותר ויידע לתמוך טענותיו באסמכתאות, טענת צד ג' לפיה לפעמים הוא משלם לחייב עבור הדלק מלמדת, לכל הפחות, כי צד ג' מודע לשימוש בו עושה החייב ברכב וסבור כי אינו נדרש לשאת בהוצאות”, נכתב בהחלטה.

כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
הנהג, שנפצע בעת ירידה מהרכב, ניהל מאבק משפטי ממושך מול חברת הביטוח, שטענה כי אינו זכאי לפיצוי וכי המקרה כלל אינו תאונת דרכים. בית משפט השלום ברמלה חשב אחרת, קבע כי גרסת הנהג אמינה ומגובה בראיות, והעניק לו נכות רפואית תפקודית של 10%. פסק הדין מותח ביקורת
חריפה על התנהלות כלל ומדגיש שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהפציעה נגרמה לאיש עקב שימוש רגיל במשאית
בשעות אחר הצהריים של אחד הימים בתחילת ספטמבר 2020, לאחר יום עבודה ארוך, עצר נהג משאית את הרכב סמוך לביתו. הוא כבר הכיר היטב את שגרת סיום הנהיגה, את כיבוי המנוע, את פתיחת הדלת ואת הירידה במדרגות הגבוהות של תא הנהג. ואולם הפעם, בתוך שבריר שנייה, מעידה פשוטה נהפכה לפציעה לא קלה ולמאבק משפטי של שנים. כפי שתיאר זאת האיש בעדותו, "תוך כדי ירידתי מהמדרגות של המשאית מעדתי על המדרגות ונפלתי על הרצפה" - גרסה שחזרה שוב ושוב בכל אחד מהמסמכים, עוד לפני שהוא חשב לפנות לערכאות.
התוצאה היתה שבר בקרסול שמאל, אשפוז וניתוח שכללו קיבוע באמצעות פלטות וברגים, חודשים ארוכים של שיקום, כאבים, צליעה ומגבלות שהפכו את עבודתו הפיזית מאתגרת בהרבה. אלא שבעוד שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לו גמלאות ונכות זמנית וקבועה, חברת הביטוח כלל, שביטחה את המשאית בביטוח חובה, סירבה לראות במקרה תאונת דרכים, וטענה כי הנהג הוא לא זכאי לפיצוי כלל. המאבק הגיע לפתחו של בית משפט השלום ברמלה בפני השופטת קרן אביסרור, שפסק דינה הקיף ועבר ביסודיות על כל שלב ושלב בתיק. כבר בתחילת פסק הדין היא הבהירה כי המחלוקת בין הצדדים מקיפה הן את שאלת האחריות והן את שיעור הנזק, אך בסופו של דבר היא דחתה לחלוטין את עמדת חברת הביטוח.
הנתבעת טענה כי מדובר ב"עדות יחידה של בעל דין" וכי התובע לא זימן עדים נוספים, אף שהיו אנשים שהגיעו למקום לאחר הנפילה. אלא שבית המשפט קבע כי התובע כלל לא טען שהיו עדים לנפילה עצמה, וכי העובדה שאנשים הוזעקו בדיעבד אינה רלוונטית לשאלת עצם התרחשות התאונה. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי גרסתו של התובע נמסרה באופן עקבי - במסמכי בית החולים ביום התאונה ("אובחן שבר... בקרסול שמאל שנגרם כשנפל ממשאית"), במסמכי הביטוח הלאומי ("תוך כדי ירידה ממדרגות המשאית עמדתי על המדרגות ונפלתי") ובעדותו בבית המשפט. חוות דעת המומחה האורתופדי מטעם בית המשפט, ד"ר אופנהיים, אף היא סייעה בהכרעה, שכן טיב הפגיעה - שבר בימלאולרי בקרסול, תואם לחלוטין נפילה ממשאית. השופטת כתבה בפסק הדין שפורסם כי, "גרסה זו של התובע ביחס לנסיבות קרות התאונה הוכחה ולא נסתרה", ומוסיפה כי גם סרטוני המעקב שהציגה חברת הביטוח כשנתיים לאחר האירוע אינם סותרים את גרסתו.
בית המשפט לא הותיר מקום לספק
במוקד המחלוקת עמדה השאלה המשפטית: האם נפילה בעת ירידה ממשאית נעוצה "בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", כנדרש בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). כאן בית המשפט לא השאיר מקום לספק. בהתאם להגדרה הרחבה של החוק, הכוללת במפורש "כניסה לרכב או ירידה ממנו", קבעה השופטת בהכרעתה כי תנאי החוק מתקיימים, וכי "הוכח שהשימוש במשאית הוא 'שימוש ברכב מנועי', שהמאורע שבו נגרם לתובע נזק גוף הוא עקב השימוש ברכב המנועי, ושהשימוש ברכב מנועי היה למטרות תחבורה". מדובר בקביעה מהותית, מכיוון שאם התאונה מוכרת כתאונת דרכים, חובת הפיצוי חלה על מבטחת החובה, ללא צורך בהוכחת רשלנות.
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר אופנהיים, קבע לתובע 10% נכות צמיתה בקרסול שמאל, לצד נכויות זמניות משמעותיות: 100% בשלושת החודשים הראשונים ו-50% בשלושת החודשים הבאים. חוות דעתו כללה ממצאים ברורים בצילום הרנטגן, ובהם "אי סדירות של הסחוס המפרקי בקרסול... ופתיחה קלה של המורטיס", תוצאה של הניתוח וקיבוע השבר. המומחה הסביר כי גם אם בבדיקה הפיזיקלית הגבלת התנועה נראתה "קלה", הרי שממצאי הדימות מעידים על פגיעה עמוקה יותר. הוא ציין כי, "חוסר סדירות של המפרק מתבטא גם בכאב ולא רק בתנועה... בכאב, בהתעייפות של המפרק ושינויים שיכולים לחול עם השנים".
