מטבעות
צילום: פיקסהביי

תושב באר שבע הקים מפעל לזיוף מטבעות; בית המשפט גזר עליו 4 שנות מאסר

על פי כתב האישום, אליהו במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות  לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות לצורך מכירה ושימוש. השניים יחד עם עוד שותפים הצליחו לזייף מטבעות אשר חלק מהם לא ניתנות היו לגילוי
 
נחמן שפירא | (10)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל היום מאסר של ארבע שנים על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים. על שותפיו נגזר עונשי עבודות שירות וקנסות של עשרות אלפי שקלים.

על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות  לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש.

הנאשמים רכשו מכונות וחומרי גלם ואז זייפו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה מטבעות בשווי 5 שקלים. כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה, וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.

 

הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הנאשמים במסגרתו הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך.

בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד.

פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.

 

נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה-כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 שקל וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק. 

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בנוסף גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 שקל וחילוט של 10,000 שקל. על אשר אורן משה גזרה השופטת  45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 שקל. על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 שקל, וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק. שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון שקל.

 

במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה-כץ כי "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי במברון אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה".

קיראו עוד ב"משפט"

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לבית המשפט 28/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    זה גזר דין בושה
  • 6.
    א.ל 28/07/2023 16:59
    הגב לתגובה זו
    דווקא זה סוג האנשים היותר יצירתיים. לטעמי אדם יצירת ומוכשר כזה צריך לקבל אחלה ג'וב בממשלה או לפחות פרס רציני לא צריך שום עונש. הוא לאעשה שום דבר רע ! מצווה לזייף כסף של מדינה או שלטון מושחת, זה לא מפריע ולא פוגע באף אחד אולי חוץ מאשר בבנקים וגם בהם כבר לא
  • 5.
    בטח את הקנס שילם במטבעות של 5₪ (ל"ת)
    דודו 27/07/2023 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה 5 ש"ח ולא מטבע של 10 ש"ח :) (ל"ת)
    דבר אחד לא מבין 27/07/2023 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בן 27/07/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    זה נזק לכל המדינה . איך רק 4...אם עשו מיליונים זה זה רק 4 שנים
  • אם להם 20 שנה לאנרכיסטים מאסר עולם בלי חנינה (ל"ת)
    יהודה ישראל 27/07/2023 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בטיטו 27/07/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין, על עברותחמורות של מירמה וזיוף רק 4 שנים, היה צריך 10
  • 1.
    עונשים קלים לשותפים האחרים!!! (ל"ת)
    בית משפט פח 27/07/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
  • אורי 27/07/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    עכשו אתם השמולנים מבינים למה צריך להחליף את השופטים הרחמנים ???
  • ביבי זה אסון 28/07/2023 19:27
    אין קשר ,הקשר היחידי הוא זה ששטפו לך את המוח ,גזר הדין לא נכון ,ואין לזה קשר לשום רפורמה שנידונה עכשיו בכנסת ,אבל אתה חלול מוח לא מבין את זה.היה צריך לקבל 10 שנים בבית הכלא
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

תאונת דרכים
צילום: depositphotos

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה

בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות כבר היום

עוזי גרסטמן |

בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.