מטבעות
צילום: פיקסהביי

תושב באר שבע הקים מפעל לזיוף מטבעות; בית המשפט גזר עליו 4 שנות מאסר

על פי כתב האישום, אליהו במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות  לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות לצורך מכירה ושימוש. השניים יחד עם עוד שותפים הצליחו לזייף מטבעות אשר חלק מהם לא ניתנות היו לגילוי
 
נחמן שפירא | (10)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל היום מאסר של ארבע שנים על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים. על שותפיו נגזר עונשי עבודות שירות וקנסות של עשרות אלפי שקלים.

על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות  לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש.

הנאשמים רכשו מכונות וחומרי גלם ואז זייפו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה מטבעות בשווי 5 שקלים. כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה, וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.

 

הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הנאשמים במסגרתו הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך.

בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד.

פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.

 

נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה-כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 שקל וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק. 

 

בנוסף גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 שקל וחילוט של 10,000 שקל. על אשר אורן משה גזרה השופטת  45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 שקל. על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 שקל, וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק. שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון שקל.

 

במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה-כץ כי "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי במברון אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה".

קיראו עוד ב"משפט"

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לבית המשפט 28/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    זה גזר דין בושה
  • 6.
    א.ל 28/07/2023 16:59
    הגב לתגובה זו
    דווקא זה סוג האנשים היותר יצירתיים. לטעמי אדם יצירת ומוכשר כזה צריך לקבל אחלה ג'וב בממשלה או לפחות פרס רציני לא צריך שום עונש. הוא לאעשה שום דבר רע ! מצווה לזייף כסף של מדינה או שלטון מושחת, זה לא מפריע ולא פוגע באף אחד אולי חוץ מאשר בבנקים וגם בהם כבר לא
  • 5.
    בטח את הקנס שילם במטבעות של 5₪ (ל"ת)
    דודו 27/07/2023 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה 5 ש"ח ולא מטבע של 10 ש"ח :) (ל"ת)
    דבר אחד לא מבין 27/07/2023 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בן 27/07/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    זה נזק לכל המדינה . איך רק 4...אם עשו מיליונים זה זה רק 4 שנים
  • אם להם 20 שנה לאנרכיסטים מאסר עולם בלי חנינה (ל"ת)
    יהודה ישראל 27/07/2023 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בטיטו 27/07/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין, על עברותחמורות של מירמה וזיוף רק 4 שנים, היה צריך 10
  • 1.
    עונשים קלים לשותפים האחרים!!! (ל"ת)
    בית משפט פח 27/07/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
  • אורי 27/07/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    עכשו אתם השמולנים מבינים למה צריך להחליף את השופטים הרחמנים ???
  • ביבי זה אסון 28/07/2023 19:27
    אין קשר ,הקשר היחידי הוא זה ששטפו לך את המוח ,גזר הדין לא נכון ,ואין לזה קשר לשום רפורמה שנידונה עכשיו בכנסת ,אבל אתה חלול מוח לא מבין את זה.היה צריך לקבל 10 שנים בבית הכלא
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם

מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל

תאונת דרכים פשוטה נהפכה למאבק משפטי ממושך, לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם פיצוי וטענה למרמה. השופט גיא אבנון דחה את הטענות של ליברה אחת לאחת, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה וקבע כי נוהלה "הגנת סרק". התוצאה: פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין גבוהים - ובית משפט שלא חסך מלים

עוזי גרסטמן |


בכביש 44, בסמוך לצומת פיקוד העורף, אירעה בשעת אחר צהריים שגרתית תאונת דרכים מהסוג שאמור להסתיים במהירות: פגיעה מאחור, אחריות ברורה, נזק לרכב ופנייה לחברת הביטוח. אלא שמבחינת שרה ג'נשווילי, בעלת הרכב שנפגע, האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע ארוך ומעיק, שבסופו מצאה את עצמה מתדיינת בבית משפט מול חברת ביטוח גדולה, שמצדה עשתה כל שביכולתה כדי לא לשלם. בפסק דין חריג באורכו ובחריפותו, קבע שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, כי חברת הביטוח ליברה ניהלה הגנת סרק, פגעה גם במבוטח שלה וגם בנפגעת, וחייב אותה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות. כבר בפתח פסק הדין הבהיר השופט את עמדתו, כשכתב כי מדובר ב"אחד מאותם מקרים מקוממים".

הרקע להליך פשוט לכאורה. ב-18 בספטמבר 2024, בשעה 15:00 בערך, נהג בנה של התובעת ברכבה, ופנה ימינה בצומת מצליח. מאחוריו נסע רכב אחר, שנהגו לא שמר מרחק ופגע ברכב מאחור. אין מחלוקת על עצם התאונה, אין מחלוקת על האחריות, וגם לא על זהות הנהג הפוגע. הנתבע עצמו, אברהם אבירן אטיאס, הודה באחריות כבר בכתב ההגנה והבהיר כי האחריות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שלו, ליברה חברה לביטוח.

אלא ששם, בנקודה שבה רוב תיקי הרכב מסתיימים, בחרה ליברה לסטות מהמסלול המוכר. במקום לשלם את הנזק לצד השלישי, היא טענה כי אין כיסוי ביטוחי כלל. לטענתה, הנהג המבוטח מסר לה מידע כוזב, שיבש חקירה, לא שיתף פעולה, ואולי אף מדובר בתאונה שמעולם לא התרחשה. בכתב ההגנה נכתב, במלים שלא הותירו מקום לספק, כי, "אין כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען שלא הוכח כלל כי אכן התרחש כמדווח".

הטענות האלה, שייחסו למעשה מרמה ברף פלילי, עמדו בלב ההליך. אלא שככל שהמשפט התקדם, כך התברר עד כמה הן נשענות על יסודות רעועים. דו"ח החקירה שעליו ביקשה ליברה להתבסס הוסתר תחילה, לאחר מכן התעכב, ולבסוף כלל לא הובא כראיה. השופט אבנון נדרש שוב ושוב להתנהלות החברה כבר בשלבים המקדמיים, והבהיר בהחלטותיו כי אין הצדקה לעיכוב גילוי המסמכים. באחת ההחלטות הוא כתב כי "לא שוכנעתי כי חשיפתו של הדו"ח תפגע בהגנתה של ליברה, לבטח אין בה כדי לסכל את חשיפת האמת".

התנהלות מעוררת קושי של ליברה

גם לאחר שהדו"ח נחשף, המשיכה ליברה לנהל קו לוחמני. היא הגישה בקשות חריגות לצווים נגד התובעת והמבוטח שלה, לרבות דרישה לקבלת פירוט שיחות טלפון, איכוני סלולר ואיתור כלי הרכב - חודש לפני התאונה וחודש אחריה. הבקשות נדחו, והשופט קבע כי מדובר בצווים "גורפים באורח קיצוני", שפגיעתם בפרטיות גבוהה והם לא מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי. הוא אף תהה על עיתוי הגשתם, בסמוך מאוד למועד הדיון, וציין כי ההתנהלות מעוררת קושי.