עורך דין
צילום: freepik

עו"ד הודה בעסקה ברמת סיכון לטרור ולהלבנת הון - מה הסנקציה כנגדו?

סעיף ההרשעה הרשמי נשמע גדול (זה לא טרור) ועדיין - מדובר בעורך דין שהתרשל בביצוע בדיקות לפני ייצוג בעסקת נדל"ן. בסוף היא בוטלה כעבור שנתיים ע"י בית המשפט כאשר בעל המגרשים גילה שמכרו אותם מבלי שידע על כך; האם לשכת עורכי הדין פעלה בכדי להגן על הציבור?
נחמן שפירא | (2)

 

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הרשיע לראשונה עו"ד בעבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור. זו אומנם הכותרת שהיו רוצים בלשכת עורכי הדין שתזכרו מהסיפור, אבל בפועל מדובר בסיפור גדול יותר בו לשכת עורכי הדין הייתה צריכה לעשות יותר.

תחילתו של הסיפור בשנת 2016 עו"ד כהן ייצג, את המוכר וגם את הקונה, בעסקה למכירת ורכישת שני מגרשים, בשטח של 505 מ"ר כל אחד בהרצליה, עסקה שהסתיימה בשנת 2017 בהעברת הבעלות לקונה.

 

לאחר שנתיים, בשנת 2019, הוגשה תביעה לבית המשפט, על ידי ארנסט גפני, אזרח ותושב ארה"ב בן 90, אשר גילה להפתעתו הרבה, כי המגרשים אשר נרכשו על ידי הוריו בשנת 1938 והועברו אליו בשנת 1975, נמכרו ללא ידיעתו ומבלי הסכמתו לכך.

גפני ביקש מבית המשפט לקבוע כי העסקה נעשתה במרמה וכי אין לה תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את תביעתו וביטל את העסקה. 

עסקה במרמה

 

במסגרת ההליך המשפטי גילה בית המשפט מספר עובדות ללא הסבר שנעשו בעסקה. המגרשים נמכרו במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. עד כמה נמוך? 2 מיליון שקל, סכום לא מבוטל שהיה צריך להדליק נורות אדומות למי שטיפל בעסקה. אך להפתעת בית המשפט, כששאלו את הרוכש, שיוצג גם הוא ע"י עו"ד כהן, האם לא הופתע מהמחיר הנמוך בעסקה? הוא השיב כי עו"ד כהן היה זה שהציע לו את ההנחה של חצי מיליון דולר ממחיר המגרש.

בנוסף, גם התשלומים שהתקבלו עבור המגרשים, לא נעשו לפי החוק. התשלומים העוברו בשני תשלומים, אבל בניגוד מוחלט להוראות הסכם המכר - חלק מהסכום הועבר ישירות מהקונה למוכר במזומן ורוב הכסף – כמעט 2 מיליון שקל - הועבר מחברה זרה בחו"ל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

החברה נתנה כביכול הלוואה לקונה, לחברה זרה אחרת שרשומה בסין ומנהלת חשבון בנק בגרמניה. עד היום לא ידוע מה היה טיב הקשר בין החברות למוכר ועניין זה לא נבדק.

 

עו"ד כהן אישר את העסקה למרות הפגמים הרבים בה. לאור ההתנהלות של עו"ד כהן, ולאור ביטול העסקה ע"י בית המשפט הגישה הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עו"ד כהן, בגין הפרת כללי האתיקה, אשר מחייבים אותו להימנע מביצוע עסקה שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.

קיראו עוד ב"משפט"

במשרד הממונה על נותני שירות טענו כי על אף שתיקון החקיקה, אשר הטיל את החובות על עורכי הדין, נכנס לתוקף כבר בסוף שנת 2015, רבים מעו"ד אינם פועלים גם היום על פיו.

בהתאם לחובות אלו, על עו"ד, המתבקש לבצע עבור לקוחותיו פעולות מסוימות, ביניהן עריכת הסכמי מכר ורכישת מקרקעין, לבצע הליך של זיהוי והכרת לקוח קודם למתן השירות המבוקש, ולהעריך את הסיכון בפעולה אותה הוא מתבקש לבצע.

אם העסקה נראית מסוכנת, עליו להימנע מלבצע אותה. הערכת הסיכון מתבצעת בהתאם להוראות הצו החל על עו"ד ורואי החשבון ולהנחיות מפורטות, המפורסמות באתר האינטרנט של יחידת הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים ונעשית קודם למתן השירות המבוקש.

רק 3 חודשים?

לאחר בחינת התלונה וקבלת עמדת עו"ד כהן, החליטה ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, להעמידו לדין משמעתי והוא הורשע בפסיקה תקדימית. בית הדין השעה אותו מחברות בלשכה ל-3 חודשים בפועל, ובנוסף השעה אותו על תנאי ל-6 חודשים למשך 3 שנים, אם יעבור עבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור, כמו כן השעה אותו על תנאי לחודש, למשך 3 שנים, בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע או עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע.

עם כל הכבוד ל-3 חודשים השעיה. זה הכל? עסקה אסורה שבוצעה תוך הפרת החוק והעו"ד שביצע אותה מורחק מחברות בלשכה רק ל-3 חודשים? ככה לשכת עורכי הדין מגינה על האזרחים? ככה מגינים על ציבור עורכי הדין? מוטב היה לו לשכת עורכי הדין הייתה משתמשת בכוחה בכדי להוציא עורך דין שכזה מחברות בלשכה לתקופה ארוכה, ולהודיע לציבור כי האיש לא יוכל לשמש בתקופה זו בתור עורך דין. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברים שופטים חברים חחחחח (ל"ת)
    לילי 24/05/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לוי77 24/05/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    לכתוב עו"ד כהן זה להכפיש חצי מדינה. לעורך הדין שלי קוראים כהן, איך אדע אם זה הוא?
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.