רותי רונן
צילום: שלומי יוסף

בית המשפט - הקנס המינימלי על הברחות הוא המס שיש לשלם עליהם

רשות המסים מסבירה כי במקרים חמורים המופנים להליך פלילי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין הקנס המנהלי (סכום המס) לבין סכום של עד פי 4 ממנו
דור עצמון | (6)
נושאים בכתבה הברחה מכס קנס

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון: הקנס המינימלי על הברחת מוצרים לארץ – כגובה המסים שלא שולמו. האמת שזה נשמע מאוד הגיוני, האמת שלא סביר שהקנס יהיה רק סכום המסים. איפה הקנס על עצם ההברחה. 

על פי בית המשפט - בעבירות של הברחת טובין לישראל, הקנס המינימלי שיושת הוא כגובה הקנס המנהלי, כלומר, כגובה המסים שלא שולמו. כך נקבע בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן בהרכב של שלושה שופטים: כב' השופט דוד מינץ, כב' השופט חאלד כבוב וכב' השופטת רות רונן.

פסק הדין ניתן בערעור שהוגש בשמו של משה בונפד, שנתפס על ידי בודקי מכס נתב"ג ביולי 2017 כשהוא עובר במסלול הירוק, המיועד למעבר ללא טובין החייבים במס, כשבמזוודתו 238 פקטים של סיגריות. לו היה עובר בונפד במסלול האדם, המיועד להצהרה על טבין החייבים במס, היה מחויב במע"מ, מכס ומס קנייה בסכום כולל של כ-54 אלף שקל.

 

נציג רשות המסים ביקשו להטיל על הנאשם קנס שלא יפחת מגובה המסים שלא שולמו, בהתאם לשיעור הקנס המנהלי המוטל במקרים כאלה. בית משפט השלום בראשון לציון גזר על בונפד קנס של 50 אלף ₪ שישולם ב-50 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, לאור מצבו הכלכלי. בא כוחו של הנאשם ערער על העונש לבית המשפט המחוזי בלוד, בטענה שבית משפט השלום לא התחשב בצורה מספקת במצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת הקנס, וראוי היה שיסטה באופן משמעותי יותר מגובה הקנס המינימלי שדרשה רשות המסים.

המחוזי דחה את הערעור וקבע כי "המדובר בעבירה כלכלית אשר נעשתה למטרת רווח כספי ובנסיבות אלו ראוי להטיל קנס, סכום המשקף באופן ראוי את היקף העבירה כמו גם את סכום המס ממנו ביקש המערער להתחמק". בא כוחו של הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור ונקבע דיון בעניינו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

שופטי העליון לא הסתפקו בדחיית רשות הערעור אלא קבעו גם תקדים חשוב לעניין קביעת מתחם ענישה במקרים של הברחת טובין לארץ. "פשיטא בענייננו שגם בהשתת קנס בהליך פלילי שבא חלף הליך מנהלי, יש לקבוע מתחם עונש הולם", כתבו שופטי העליון בפסיקתם. "במסגרת זו תחתית המתחם בדרך כלל ראוי שתעמוד על שיעור הקנס המנהלי ולא פחות מכך. בהליך זה הקנס שהושת על המבקש אינו חורג מהקנס הראוי ועל כן לא ראינו מקום לתת למבקש רשות לערער". 

 

 

פסיקה זו תומכת בעמדת רשות המסים בשנים האחרונות, כי במקרים של הברחת טובין לארץ יש להטיל קנס מנהלי בגובה המסים שלא שולמו, וכי במקרים חמורים המופנים להליך פלילי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין הקנס המנהלי לבין סכום של עד פי 4 ממנו.

קיראו עוד ב"משפט"

את רשות המסים ייצגו עו"ד רונית שמש-מנור בבית משפט השלום, עו"ד אמילי כהן-אפריאט בבית משפט המחוזי ועו"ד יורם הירשברג בבית המשפט העליון.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שחר 06/03/2023 06:18
    הגב לתגובה זו
    מרחב,מתאם, מרקם, חירטוט, חירטוט אחר, חירטוט נוסף... ;) נוסחא: ערך הטובין ×5, ועוד כיפליים ערך המס כחוק. ועוד N ימי מאסר.
  • 4.
    חבל 05/03/2023 18:52
    הגב לתגובה זו
    האם הבנתי נכון בית המשפט קבע חוק חדש תשלום מינמלי דבר שלא מופיע בחוק
  • 3.
    יריב 05/03/2023 17:32
    הגב לתגובה זו
    אם דודי אמסלם היה שופט והבחור הוא מצביע ליכוד אז הקנס היה 1 שקל. ברור למה אסור שהשופט יהיה מפלגתי?
  • 2.
    סתם אחד 05/03/2023 15:56
    הגב לתגובה זו
    הוא חוייב לשלם את המס + קנס בגובה המס?
  • הקנס כגובה המס=המס שהיה עלו לשלם (ל"ת)
    לילי 05/03/2023 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לילי 05/03/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    אם הקנס כגובה המס כדאי לקחת סיכון . תפסו תשלם . אם רק 10% נתפסים יש להשית קנס לפחות פי 10 מגובה המס .
תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.