בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.

"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".

הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?

דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".

• גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
• כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

זהו סיפור על שגרת יבוא שנראתה תמימה, ועל טעות מקצועית אחת שעלתה ליבואן ביוקר. טרדיס גת, העוסקת בייבוא ובשיווק תרופות, הביאה לישראל את המוצר הידוע בשם בוטוקס, שמיוצר באירלנד. לצורך שחרור הסחורה נעזרה החברה בשירותיה של די.אס.וי. אייר אנד סי, סוכנת מכס ותיקה. אלא שבמחלוקת שהתעוררה מול רשות המכס עלה כי הבוטוקס סווג באופן שגוי, והדבר גרם לתשלום מס מיותר בהיקף ניכר.

הפרשה נפתחה בביקורת שערכו רשויות המכס, שבה התגלה כי בין יולי 2015 ליולי 2016 הוגשו שבע רשימוני יבוא של בוטוקס שלא כללו הצהרת מקור. המשמעות: אף שישראל חתומה על הסכם סחר עם אירלנד, שהיה אמור להעניק פטור מלא ממכס, היבוא חויב במס בגובה 6%. הסכום הכולל שדרשה רשות המכס הגיע ל-734 אלף שקל, כולל קנסות והפרשי הצמדה וריבית. היבואנית לא ויתרה ופנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את הדרישה, בטענה כי הסיווג שנקבע על ידי המכס שגוי. לטענתה, יש לראות בבוטוקס תרופה - לא רעלן, ולכן אין לחייבו במכס כלל. לחלופין, היא טענה כי גם אם מדובר ברעלן, הרי שהמוצר יוצר באירלנד, מדינה שעמה לישראל קיים הסכם סחר, ולכן היה עליה לקבל פטור מתשלום, גם אם מסמכי המקור לא צורפו.

בית המשפט ציין כי התובעת הציעה לסוכנת המכס להצטרף להליך מול רשות המכס, אך זו סירבה. בהמשך הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שבמסגרתו שילמה החברה לרשות המסים 419 אלף שקל בסך הכל. לאחר מכן פנתה טרדיס גת לבית משפט השלום ברמלה, ותבעה את סוכנת המכס על הנזק שנגרם לה כתוצאה מרשלנות מקצועית. השופט זיוון אלימי, שדן בתיק, קבע בפסק דינו כי האחריות מוטלת על סוכנת המכס. לדבריו, "על הנתבעת, שהיא הגורם המקצועי המייעץ לתובעת בעניינים אלו ממש, היה להיות ערה לאפשרות הממשית שהמכס יבחר לסווג את הבוטוקס כרעלן ולא כתרופה, ולהיערך אליה".

הסוכנת התרשלה בתפקידה

השופט הוסיף כי היערכות שכזו היתה צריכה לכלול לפחות שתי פעולות: האחת, הפניית תשומת לבו של היבואן לסיכון הקיים ולצורך בצירוף הצהרת מקור; והשנייה, וידוא בפועל שהצהרת המקור אכן מופיעה בחשבוניות. "יכולה היתה הנתבעת לפנות לתובעת, להציג בפניה את הסיכון בשינוי הסיווג, ולהבהיר לה שהיא אחראית לוודא את קיומה של הצהרת מקור בכל חשבונית שהיצרן מנפיק", כתב השופט בהכרעתו.

• חשד - 21 איש ביצעו עבירות שחיתות בהיקף 15 מיליון שקל
• הנחושת צונחת ב-23% - אחרי מכס ״אוניברסלי״ בגובה 50%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהיעדר צעדים שכאלה, קבע בית המשפט, הסוכנת התרשלה בתפקידה. הוא דחה את טענת ההגנה שלפיה אין לצפות מעמיל מכס לוודא את המסמכים הנלווים בכל עסקה, מכיוון שמדובר בעומס בלתי סביר. "הנתבעת היא הגורם המגיש את המסמכים למכס, והיא זו שצריכה לוודא שכל הפרטים הרלבנטיים מצויים בהם, אלא אם כן העבירה באופן מפורש את האחריות לכך ללקוחתה", קבע השופט אלימי בפסק הדין שפורסם.