העליון: אין צורך באישורם של ההורים להסדר טיעון עם קטין

אין צורך באישור הוריו של קטין להסדר טיעון עימו, אם סניגורו וידא שהוא הבין את ההסדר והסכים לו בצורה מודעת. כך קובע לראשונה שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. הוא דחה את ערעורו של קטין, אשר יוצג בחלק מן ההליך (כולל בעליון) בידי אביו, על הרשעתו במסגרת הסדר טיעון בגרימת חבלה חמורה, לאחר שיחד עם שני נערים נוספים תקפו דר רחוב וגרמו למותו.

גרוסקופף אומר: "ככלל, גיבוש הסדר טיעון בעניינו של קטין נעשה, כפי שמקובל בגיבוש הסדרי טיעון, בין הסניגור המייצג את הקטין לבין גורמי התביעה.  כאשר הקטין איננו מיוצג על ידי סניגור (ובכלל זה כאשר ההורה נוטל על עצמו לשמש כסניגור), ניתן לגבש הסדר טיעון מול הוריו של הקטין, במעמדם כאפוטרופוסים של הקטין. במצב דברים זה עומדת לבית המשפט, אם ראה סיבה המצדיקה זו, סמכות למנות לקטין אפוטרופוס לדין, לצורך ההליכים בעניין עסקת הטיעון.

"לצורך הגעה להסדר הטיעון נדרשת הסכמה של הקטין להסדר, לאחר שהוסברו לו היטב משמעויותיו, וזאת באופן ובדרך המתאימים לגילו ולהבנתו. החובה לוודא כי התקבלה הסכמתו המיודעת של הקטין מוטלת הן על הסניגור (ובהיעדרו - ההורים), הן על התביעה והן על בית המשפט.

"להורים עומדת הזכות להשמיע עמדתם ביחס להסדר הטיעון הן לפני הסניגור, בטרם נחתם הסדר הטיעון, והן לפני בית המשפט, בטרם אישור הסדר הטיעון. יחד עם זאת, להורה של הקטין אין זכות וטו ביחס להסדר טיעון. במקרה של מחלוקת בין הורים או בין הורה של הקטין לסניגור ביחס להסדר טיעון המקובל על הקטין, יש להביא מחלוקת זו לפני בית המשפט. לאחר שמיעת הצדדים, בית המשפט רשאי לאשר את הסדר הטיעון גם נוכח התנגדות ההורה, וזאת ככל שהשתכנע כי ניתנה הסכמה מודעת של הקטין להסדר, וכי יש לעשות כן לפי מבחני הדין".

• תיקון לחוק הנוער: קטינות אינה יוצרת עוד חסינות בעבירות של רצח והריגה
• למרות התיקון בתקנות, קטינים עדיין מופיעים כבעלי דין בסכסוך בין הוריהם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המקרה בו מדובר נדון בפני נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בני שגיא המנוח, בהיותו סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (ומי שניהל גישורים פליליים רבים). ההסדר כלל כאמור הודאה בגרימת חבלה חמורה, במקום גרימת מוות ברשלנות שיוחסה לקטין בכתב האישום המקורי, ועונש של שלוש שנות מגורים במעון נעול (עד אוגוסט השנה).

גרוסקופף אומר, כי הסניגור ושגיא הסבירו היטב לקטין את ההסדר ואת משמעות הסכמתו לתוכנו. הם גם עברו איתו על הטענות שהעלה אביו בשלבים בהם ייצג אותו. הקטין עצמו אמר: ש"עורכי הדין ישבו ודיברו איתו. לשאלת בית המשפט - אם יש משהו שלא הבנתי או שאני רוצה לשאול? אני אומר כי [הסניגורים] הסבירו לי הכל. אני מסכים. אני מבין את כתב האישום המתוקן ואני מודה בו. אני מבין שאין הבטחה של התביעה לעונש ", מצטט גרוסקופף את פרוטוקול הדיון.

לאב ניתנו הזדמנויות רבות להביע את עמדתו

• ביהמ"ש: עובדי SAP ישראל היו חייבים במס על הפקדות לפוליסות מתוך שכרם
• השופטים נגד פברוקי AI: ביה"ד הארצי לעבודה הטיל הוצאות אישיות על עו"ד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

עוד דוחה גרוסקופף את טענת האב, לפיה לא קיבל הזדמנות להביע את עמדתו על ההסדר: " אין ספק כי לאב ניתנו הזדמנויות רבות להביע את עמדתו - והוא אכן ניצל אותן. בכלל זה, הוא נפגש עם הסניגורים עובר להגשת הסדר הטיעון; הגיש מספר בקשות לבית המשפט קמא בנדון, בהן שטח את עמדתו (לרבות לעניין החלפת הייצוג של הסניגורים); השתתף בשורה של דיונים שהתנהלו בפני בית המשפט קמא, בהם ניתנה לו האפשרות להשמיע את עמדתו; ואף בית המשפט שוחח עימו ביחידות".

האב העלה טענות גם לגבי קיפוח זכויותיו בשלבים מוקדמים יותר בהליך הפלילי, אך גרוסקופף אומר שמבלי לזלזל בהן - טענות אלה אינן מצדיקות את קבלת הערעור. "כך, בעיקרם של דברים, מאחר שקשה לקבל מצב שבו פגיעה בזכויות של ההורה בשלבים המוקדמים של ההליך יצדיקו ביטול של הרשעת הקטין, שבאה לאחר שזכויות ההורה מולאו (ולמעט במקרים חריגים או במקרים המקימים דוקטרינות מוכרות אחרות במשפט הפלילי כגון הגנה מן הצדק)".

השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן הסכימו עם גרוסקופף. את המדינה ייצגה עו"ד ורד חלאוה.