החברה זכתה במכרז על קרקע, כונס הנכסים קיבל הצעה טובה יותר - מה פסק ביה"מ?
האם בית המשפט יכול לאשר לחברה לרכוש קרקע למרות שהמכרז הוליד הצעות טובות יותר? לפי בית המשפט המחוזי, התשובה היא חיובית. לאחרונה הוא אישר רכישת קרקע על ידי קבוצת בית ירושלמי בשכונת רמות בירושלים - זאת למרות הצעות גבוהות יותר שהתקבלו לאחר ההתמחרות.
הסיפור החל בחודש דצמבר 2023, אז זכתה קבוצת בית ירושלמי בהליך התמחרות כספי במכרז שנערך במסגרת הליך כינוס נכסים ביחס לקרקע ברחוב כיסופים בשכונת רמות, בסמוך לקניון רמות ולציר גולדה מאיר, לאחר שהסכימה בהתמחרות להעלות את הצעתה למחיר של 66 מיליון שקל. התב"ע החלה על המגרש, בשטח של 2.5 דונם, מאפשרת בנייה של כ-80 יחידות דיור. מדובר במכרז של כונסי הנכסים שמונו לחברת "ארז מרוה החזקות" שנכנסה להליכי חדלות פירעון במאי 2021. לפי הערכת השמאי מחירה של הקרקע הוא 75 מיליון בתוספת מע"מ.
לאחר ההתמחרות, ניהלו כונסי הנכסים עם קבוצת בית ירושלמי שיח להשלמה טכנית של נוסח הסכם הרכישה. ברם, עם השלמת ניסוח ההסכם ובטרם חתימה עליו, הודיעו כונסי הנכסים כי קיבלו הצעה נוספת לרכישת הקרקע, העומדת על סכום של 67 מיליון שקל. הכונסים ביקשו מבית ירושלמי להשוות את ההצעה הגבוהה יותר, ומשזו סירבה, פנו כונסי הנכסים לבית המשפט בבקשה להורות על קיום התמחרות נוספת.
במסגרת הדיון שנערך בביהמ"ש, אף הצהיר אחד הכונסים כי ישנם מציעים נוספים המעוניינים להציע 70 ואף 75 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בנוף הגליל (הש' עאטף עילבוני) סירב לדון בעניינים תיאורטיים וביחס לבקשה - נוכח ההצעה שהונחה בפועל בעת הגשת הבקשה - קבע בית המשפט כי תוספת הסכום נמוכה וכי אין נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת ההתמחרות מחדש.
השופט אף ביקר את התנהלות המציעה הנוספת וביתר שאת לאור העובדה שבית ירושלמי הוכיחה בדיון כי מנהל המציעה הנוספת נכח בהתמחרות. במסגרת הדיון הובהר כי יש לכבד סופיות הליך מכרז והתמחרות, וכי יש צורך בנסיבות מיוחדות וחריגות על מנת לבטלו. במהלך הדיון ובהתאם להצעת בית המשפט נאותה בית ירושלמי כמחווה של רצון טוב, להוסיף חצי מיליון שקלים על הצעתה. בסיום הדיון מחק ביהמ"ש את הבקשה לקיום התמחרות חוזרת ולמעשה אישר את ההתמחרות.
מיד לאחר מכן נחתם חוזה המכר, ולפני מספר ימים אושרה העסקה באופן סופי על ידי בית המשפט.
עו"ד ישי נוימן - המייצג את קבוצת בית ירושלמי בעסקה, מסר בתגובה: "טוב עשה בית המשפט בכך שנתן להבין כי יש ערך להליכי התמחרות ולעיקרון הסופיות. אחרת, כל הבסיס העסקי למכרזים של כונסי נכסים היה נשמט, ואף אחד לא היה מתנהל בהליכים מסוג זה. פועל יוצא של החלטה הפוכה היה מצב בו המתמודד במכרז מחוייב לרכוש במחיר שהציע אולם כונס הנכסים אף פעם אינו מחוייב למכור לו ותמיד יכול לחפש או לקבל הצעות חדשות לאחר מכן. קביעת בית המשפט מחזקת ומעלה את ערכם של המקרקעין הנמכרים במסגרת כינוסי נכסים, משפרת את יעילות כינוסי נכסים ואף מסייעת בעקיפין לחייבים למיצוי זכויותיהם".
אגב, בימים האחרונים זכתה קבוצת בית ירושלמי במכרז רשות מקרקעי ישראל במגדל העמק. מדובר בפרויקט דיור מוגן של 240 יחידות דיור במגדל העמק בסכום של 12.8 מיליון שקל כולל פיתוח. המתחם ממוקם בצמידות לכניסה הצפון מערבית של העיר. בכך גברה בית ירושלמי על הצעה שניה בפער של 200 אלף שקל.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
