החברה זכתה במכרז על קרקע, כונס הנכסים קיבל הצעה טובה יותר - מה פסק ביה"מ?
האם בית המשפט יכול לאשר לחברה לרכוש קרקע למרות שהמכרז הוליד הצעות טובות יותר? לפי בית המשפט המחוזי, התשובה היא חיובית. לאחרונה הוא אישר רכישת קרקע על ידי קבוצת בית ירושלמי בשכונת רמות בירושלים - זאת למרות הצעות גבוהות יותר שהתקבלו לאחר ההתמחרות.
הסיפור החל בחודש דצמבר 2023, אז זכתה קבוצת בית ירושלמי בהליך התמחרות כספי במכרז שנערך במסגרת הליך כינוס נכסים ביחס לקרקע ברחוב כיסופים בשכונת רמות, בסמוך לקניון רמות ולציר גולדה מאיר, לאחר שהסכימה בהתמחרות להעלות את הצעתה למחיר של 66 מיליון שקל. התב"ע החלה על המגרש, בשטח של 2.5 דונם, מאפשרת בנייה של כ-80 יחידות דיור. מדובר במכרז של כונסי הנכסים שמונו לחברת "ארז מרוה החזקות" שנכנסה להליכי חדלות פירעון במאי 2021. לפי הערכת השמאי מחירה של הקרקע הוא 75 מיליון בתוספת מע"מ.
לאחר ההתמחרות, ניהלו כונסי הנכסים עם קבוצת בית ירושלמי שיח להשלמה טכנית של נוסח הסכם הרכישה. ברם, עם השלמת ניסוח ההסכם ובטרם חתימה עליו, הודיעו כונסי הנכסים כי קיבלו הצעה נוספת לרכישת הקרקע, העומדת על סכום של 67 מיליון שקל. הכונסים ביקשו מבית ירושלמי להשוות את ההצעה הגבוהה יותר, ומשזו סירבה, פנו כונסי הנכסים לבית המשפט בבקשה להורות על קיום התמחרות נוספת.
במסגרת הדיון שנערך בביהמ"ש, אף הצהיר אחד הכונסים כי ישנם מציעים נוספים המעוניינים להציע 70 ואף 75 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בנוף הגליל (הש' עאטף עילבוני) סירב לדון בעניינים תיאורטיים וביחס לבקשה - נוכח ההצעה שהונחה בפועל בעת הגשת הבקשה - קבע בית המשפט כי תוספת הסכום נמוכה וכי אין נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת ההתמחרות מחדש.
השופט אף ביקר את התנהלות המציעה הנוספת וביתר שאת לאור העובדה שבית ירושלמי הוכיחה בדיון כי מנהל המציעה הנוספת נכח בהתמחרות. במסגרת הדיון הובהר כי יש לכבד סופיות הליך מכרז והתמחרות, וכי יש צורך בנסיבות מיוחדות וחריגות על מנת לבטלו. במהלך הדיון ובהתאם להצעת בית המשפט נאותה בית ירושלמי כמחווה של רצון טוב, להוסיף חצי מיליון שקלים על הצעתה. בסיום הדיון מחק ביהמ"ש את הבקשה לקיום התמחרות חוזרת ולמעשה אישר את ההתמחרות.
מיד לאחר מכן נחתם חוזה המכר, ולפני מספר ימים אושרה העסקה באופן סופי על ידי בית המשפט.
עו"ד ישי נוימן - המייצג את קבוצת בית ירושלמי בעסקה, מסר בתגובה: "טוב עשה בית המשפט בכך שנתן להבין כי יש ערך להליכי התמחרות ולעיקרון הסופיות. אחרת, כל הבסיס העסקי למכרזים של כונסי נכסים היה נשמט, ואף אחד לא היה מתנהל בהליכים מסוג זה. פועל יוצא של החלטה הפוכה היה מצב בו המתמודד במכרז מחוייב לרכוש במחיר שהציע אולם כונס הנכסים אף פעם אינו מחוייב למכור לו ותמיד יכול לחפש או לקבל הצעות חדשות לאחר מכן. קביעת בית המשפט מחזקת ומעלה את ערכם של המקרקעין הנמכרים במסגרת כינוסי נכסים, משפרת את יעילות כינוסי נכסים ואף מסייעת בעקיפין לחייבים למיצוי זכויותיהם".
אגב, בימים האחרונים זכתה קבוצת בית ירושלמי במכרז רשות מקרקעי ישראל במגדל העמק. מדובר בפרויקט דיור מוגן של 240 יחידות דיור במגדל העמק בסכום של 12.8 מיליון שקל כולל פיתוח. המתחם ממוקם בצמידות לכניסה הצפון מערבית של העיר. בכך גברה בית ירושלמי על הצעה שניה בפער של 200 אלף שקל.
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ־8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. זהו מספר משמעותי, השווה לנתח של כ־10 אחוזים מהעסקאות בשוק החופשי. כלומר, דירות שהתקבלו בירושה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 4-3 אחוזים, ולעיתים אף יותר בפריפריה. מנגד, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות,
להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אך אז הנכס נמכר לרוב במחיר הנמוך ממחיר השוק, ההליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
סוגיות מיסוי: איפה הקשיים?
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו - גם בשנים הקרובות״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
