שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן הציג הבוקר את תוכניתו להאצת הבנייה בוועדת הכלכלה. לתוכנית יש מספר עקרונות אך הדבר העיקרי שבולט בה הינו הבחנה ברורה בין אזורי הביקוש לפריפריה, כאשר הכוונה היא לתת מענקים לרוכשי דירות יד שנייה בפריפריה – גובה המענק עדיין לא ידוע. בנוסף, הגדלת גובה המשכנתא לזכאים לדירות בפריפריה – גם כאן לא פורטו המספרים.

אבחנה נוספת בין אזורי ביקוש לפריפריה היא בשיטת המכרזים, כאשר אזורי "יוקרה" יהיו בשיטת המכרזים המוכרת לכל המרבה במחיר ואילו בפריפריה יהיה דיור בעלות מופחתת במסלולים שונים. לפי ההגדרה, אזורי הביקוש יהיו במתכונת של "דיור בר השגה במחיר אחיד לרוכש ותחרות על הקרקע".

להערכת משרד השיכון והבינוי שיווק דיפרנציאלי של קרקעות עתיד להכניס לקופת המדינה בין 3-4 מיליארד שקל. גם במקרה זה התוכנית עדיין לא מפורטת ולא צויין אילו מקומות יזכו להעדפה.

על 4 רגליים עומת התכנית של ליצמן 

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יאיר פינס, הדגיש בוועדה כי התכנית מקדמת ארבעה מהלכים עיקריים:

1. הגברת התחרותיות והגדלת הכנסות המדינה מאיזורי הביקוש

2. השקעה בפיתוח ותשתיות במרכז ובפריפריה

3. ייעול ושכלול כלי הלוואות ומענקים בפריפריה

4. רפורמות מבניות

השר ציין כי על מנת להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו בימים אלה בענף הנדל"ן, מתחייבת סדרה של השקעות ממשלתיות הנוגעות לתשתיות ההכרחיות לצורך הקמת יחידות דיור חדשות ואכלוסן. בהקשר לכך הגדירו במשרד הבינוי שיש להכין תכנית חומש לתשתיות, תחבורה וניקוז.

• המלחמה הכלכלית מתחממת: הסיוע לאוקראינה והנפט הרוסי במרכז
• בריטניה הקפיאה נכסים בהיקף של 13 מיליארד דולר שנקשרו לאברמוביץ'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף, קיימת הבנה כי עידוד הבנייה ופיתוח התשתיות למגורים ישמרו על יציבות הענף, ויסייעו בשמירת מקומות עבודה ויצירת חדשים במקצועות תומכים.

עוד הוסיף ליצמן, כי במיוחד בעת הזו, עת משבר הקורונה עולה צורך קריטי בשימור ושיפור ענף הנדל"ן כמנוע צמיחה וכלי ליצירת מקומות עבודה ופעילות כלכלית ישראלית.

ענף הבנייה מהווה 6.4% מהתמ"ג בישראל, היקף האשראי השנתי של ענף הבנייה בישראל עומד על כ-88 מיליארד שקל ומועסקים בו למעלה מ-208,000 עובדים באופן ישיר, כ-100,000 עובדים זרים ופלסטינים וכ-165,000 מועסקים עקיפים בתעשיות תומכות. כחלק מהתוכנית של ליצמן, יוגדל כח העבודה בענף הבניה - תוספת של 15,000 עובדים זרים ו-15,000 עובדים פלסטינים.

במבט קדימה על שוק הדיור, נאמר בוועדה כי צורכי הדיור החל משנה הבאה נאמדים ב-55,000 יחידות בשנה עם צפי לעלייה הדרגתית. בשנת 2026 הצורך מוערך בכ-61,000 יחידות דיור ובשמת 2031 על 65,000 יחידות דיור.

• עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
• הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

בהקשר לכך הציג ליצמן את היעדים של הממשלה בשנים האחרונות, כאשר בשנים 2016-2018 הממשלה עמדה ביעדי התכנון והשיווק אך עדיין בשנת 2019 היעדים נמוכים יותר. עם זאת, קצב התחלות הבנייה לא מדביק את הפער באף אחת מהשנים.

להלן עיקרי הדברים שנאמרו במהלך הדיון

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "אני מודה לשר שנענה לבקשתנו ובא להציג את התוכנית החדשה של משרד הבינוי והשיכון, אני מברך גם את המנכ"ל החדש של המשרד, יאיר פינס ומאחל לו הצלחה. מצוקת הדיור פחות בכותרות בגלל נושא הקורונה, אנחנו מקווים שהקורונה תעבור בע"ה ואז הבעיה האמתית היא בעיית הדיור, אי אפשר להגיע לדירה וכל הנלווה לזה. נתייחס גם להצעה של מנסור עבאס בנושא מצוקת הדיור במגזר הערבי".

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן: "התוכנית היא בשורה גדולה לפריפריה. אני בטוח שזה יצליח בע"ה. מגבלת מחיר הדירה תעמוד על עד 700 אלף שקל גג. ההנחות יהיו גדולות, ויתנו בנגב והגליל, רק לדירה ראשונה. היום יש תוכניות ואישורים, לוקח כמה שנים עד שבונים דירה, בכמה שנים האלו, אנשים שוכרים דירות, ולוקחים דירות מאנשים שאין להם דירות, השכירות עולה כסף רב. אני רוצה להתמקד בפריפריה, אני חברתי, שם אני מתכוון למקד את הפעילות, לא אזניח את המרכז, אבל הפריפריה זה מקום שאפשר לעשות המון דברים, יש שם המון דירות ריקות. אין שום סיבה בעולם שהמדינה לא תתמוך במי שקונה דירה יד שנייה במענק. אנחנו מתכוונים לעשות זאת, יהיו מענקים לדירות יד שנייה בפריפריה, בנגב והגליל. זה יתן פתרון שאנשים יוכלו לקנות דירות בזול, יוכלו לשפץ אותן וזה יהיה מידי בלי שכירות בכלל. יש המון דירות יד שנייה בכל הפריפריה".

לגבי עיכוב תוכניות במנהל, ציין השר ליצמן כי בכוונתו לקצר את הבירוקרטיה: "אדרוש שכל התיקים שפתוחים, ולא מעוכבים בשל הליכים בבית המשפט, לסיים תוך שבועיים. אני יודע שיש הרבה, אני מתכוון לעשות סוף לזה".

עוד הוסיף השר כי בכוונתו להשיק תוכניות ייעודיות לסיוע למגזר הערבי והחרדי, וכי הוא מתכוון להקפיד כי אף מגזר לא יקופח: "לא אתן להחרים שום מגזר בשיכון, בעיריות או מועצות, לא חרדי, לא ערבי ולא אתיופי, אקפיד על זה בקיצוניות".

"נמשיך בדיור בר השגה, במחיר למשתכן, במקומות שהיו קודם, בעיקר מקומות לא יוקרתיים. מה שקיים, לא אפסיק" ציין השר והוסיף כי קיימת בעייתיות בשוק הדיור הציבורי: "כל מי שרוצה לקנות את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר עושה את זה, וזו בעיה. כמה כסף אני יכול להביא מהאוצר לרכוש עוד דירות?".

עוד ציין השר כי החליט להגביר את העברת הפיתוח בשכונות שנבנות לקבלנים הבונים, עם פיקוח של משרד השיכון, "זה יוזיל ב-20 – 30 אחוז את העלויות" והוסיף כי "אנחנו גם במו"מ להגדיל את המשכנתאות. יש דברים שאני לא יכול להביא ב-2020, והאוצר מסכים שאביא ב-2021, לכן לא פירטתי אותם".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יאיר פינס: "במדינת ישראל בחומש הקרוב, אנחנו צריכים 55 אלף יחידות דיור בשנה, זו תוספת משקי הבית. בנקודה הזו אנחנו צריכים להאיץ את הבנייה. הפוטנציאל של עלייה במחירי הדיור קיים, לכן אנחנו חייבים להמשיך ולהגדיל את ההיצע.

"בנושא התכנון, הקמת הותמ"ל הביא להישגים גדולים, אנחנו במלאי תכנוני שמאפשר את הגדלת ההיצע. אבל כדי לעשות זאת יש לשווק את הקרקע ולהתחיל לבנות אותה, זה האתגר שלנו בתקופה הזו. אנחנו בקיפאון מסוים בשל הבחירות, תוכניות החומש התרוקנו, גם של בניית מוסדות ציבור.

הרצון שלנו הוא להגדיל תשתיות תומכות דיור, נקבל תמורה כפול 3 - זה מייצר מקומות תעסוקה, מגדיל את התוצר, וכמובן מגדיל את היצע הדיור. כל יחידת דיור מייצרת מקום עבודה, זה הזמן לייצר את מקומות העבודה".

פינס הציג כי ענף הבנייה נאמד בכ-6.5 אחוז מהתוצר, וכי מועסקים 208 אלף מועסקים ישירים, וכ-100 אלף עובדים זרים. על כך ציין השר, כי בכוונתו לבקש "תוספת של עובדים זרים לתחום".

עוד הציג המנכ"ל כי התחום כולל 165 אלף מועסקים עקיפים, ו-16 אחוז מהאשראי למגזר העסקי, ניתן לענף הבנייה.

פינס התייחס לתוכנית הכוללת: "הרעיון הכללי הוא לחלק את המדינה לאזורי ביקוש ואזורי פריפריה, מדיניות יותר ליברליות באזורי ביקוש, בשכונות יקרות יותר, החלק הצפוני של מחוז ת"א, הרצליה, הוד השרון, בנקודות הזמן הזו, לא בטוח שצריך לעשות שם דיור בר השגה, משק בית שיכול לרכוש דירת 4 חדרים ב-3 מיליון, לא בטוח ש-200 אלף ₪ ישנו לו. נפנה את אותם משאבים, למקומות בהם חסרים משאבים.

"לגבי אזורי ביקוש דוגמת הערים ראש העין, רמלה, לוד, מודיעין - מקומות בהם נבנה דיור לטובת זוגות צעירים חסרי דירה, נמשיך לעשות תוכניות לסיוע בר השגה.

לגבי הפריפריה, את אותם משאבים שנוכל לחסוך בשיווק במרכז, נסיט לפריפריה, נציע דיור במחיר מופחת ותחרות בין קבלניים על ערך קרקע מופחתת. נשאל את היזם כמה כסף הוא יזדקק לסבסוד פיתוח, זה שיבקש את סבסוד הפיתוח הנמוך ביותר, הוא זה שיקבל את הזכות לבניית הדירות.

אנחנו מעריכים את הגידול בהכנסות המדינה בין 3-4 מיליארד שקל, כי אותן שכונות יקרות מכניסות הרבה מאוד כסף, ומבקשים להסיט את המשאבים הללו לפריפריה. אומדן ההוצאה הוא של כחצי מיליארד שקל".

ח"כ מנסור עבאס, הציג את הצעתו לדיון מהיר: "אנחנו מברכים כל החלטה שקיבלת כשר, אבל זו גם הזדמנות לראות מה קורה בחברה הערבית בנושא הזה. ממכתב של ועד ראשי הרשויות, עולה שאנחנו זקוקים ל-21 אלף יחידות דיור בשנה, מה שהצליחו לשווק עד כה, לא עובר את ה-3,000, ועד ראשי הרשויות מבקש בנושא הזה להאריך את תוכנית 922, במיוחד מה שנוגע לתחום הדיור, כדי לתת מענה ולנצל את התקציבים שנותרו בתוכנית.

"מדוח מכון המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לבקשתי לרגל הדיון, עולה שתוכניות הממשלה מנותקות מהמציאות של המגזר הערבי. פחות מ-3% מהדירות ששווקו במחיר למשתכן נמצאות ביישובי המגזר הערבי, ואפס גם בחברה החרדית. הניתוק גם בעניין שיווק קרקעות לבנייה רוויה. בסיוע בשכר דירה, בשוק החופשי – המדינה עוזרת ל-3.4 אחוזים למשפחות שגרות בשכירות בשוק החופשי, בדיור הציבורי – יש 53 אלף דירות, 78% בישובים יהודיים, 0.3 אחוזים במגזר הערבי, היתר בישובים מעורבים. התוכנית של מחיר למשתכן, מיועדת לחברה שיש בה בנייה לגובה, שבונים תוכנית ולא מתאימים אותה לחברה הערבית שהיא כפרית, אפילו 3,000 הדירות שניסו לשווק במגזר, לא הצליחו. בנוגע לקרקעות, פעם היינו קונים דונם בכפר מע'אר ב-100 אלף דולר, היום המחיר הוא 300 אלף דולר. במקום שישווקו במחיר צודק לצעירים שרוצים לבנות, הוא משווק בהתאם להיצע והביקוש בכפר, לכן כל חלקה של 400 מטרים ל-2 דירות, עולה מאות אלפי שקלים".

ח"כ יוראי להב הרצנו: "אתם מציגים רכישת דירות כפתרון, הפתרון שאנחנו מעדיפים זו שכירות ארוכת טווח, אשמח לדעת מה עמדתך בעניין".

השר ליצמן: "אני דוגל מאוד בדירות להשכרה, אני גם עובד על זה, אני באמצע עבודה, לא יכול להציג הכול כרגע. אני מתכוון לקדם גם את זה".

ח"כ מיקי לוי: "יש כרגע מחסור בחומרי גלם, בכוונת רמ"י להעלות את המחירים ב-120 אחוז, זה יביא להתייקרות גדולה יותר של הדיור ממה שאתה חושב".

השר ליצמן: "אני יו"ר מועצת המנהל, אני לא כ"כ בטוח שאני תומך בזה".

ח"כ ינון אזולאי: "במגזר החרדי אנחנו מדברים על פריפריה, לא על ערים חדשות?".

השר ליצמן: "יש לי ולשר דרעי תוכנית על עיר חדשה, אבל זה לא יהיה בקדנציה שלי, זה יקח שנים".

ח"כ אלכס קושניר: "אני מודאג מכמה דברים, קודם כל אני לא יודע איפה יש היום דירות שעולות 700 אלף שקל. ואני לא יודע אם זה לא מגדיל את הפער בין הפריפריה למרכז מבחינת מחיר הדירה, ואתה לא נותן אפשרויות תעסוקה בפריפריה, אתה מייצר ערי רפאים ויוצר מוביליות חברתית".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אם לא יהיו תוכניות שייקחו בחשבון את מצב המגזר הערבי, הן לא יעילות. אם לא נחשוב קודם כל על תשתית לבנייה רוויה, זו תהייה בעיה. אם לא נקצה קרקעות נוספות לכפרים הערביים תהייה בעיה בפיתוח. אני גרה בעכו, איך יכול להיות שדווקא בעיר העתיקה, לא נותנים משכנתאות בכלל לרכוש שם דירות? זה סימן ברור למה מתכננים בעיר הזו, להוציא את האוכלוסייה המוחלשת ושיכנסו רק בעלי ההון. למה אין תוכנית מסודרת להקמת עיר ערבית? הגיע הזמן לתוכנית מיוחדת ולא פירורים של תוכניות אחרות".

ח"כ ניר ברקת: "אני חושב שבעת הזו קריטי להתמקד בהסבת עובדים ישראלים לתחום הבנייה, יהיו לנו חד משמעית אנשים שיהיו מוכנים להיכנס לעבודות שלא היו מוכנים לפני, הבנייה יכולה לקחת חלק ניכר. לא נכון להתמקד בעובדים זרים, כמעט בלתי אפשרי גם להביא אותם לארץ כעת. בנוסף צריך לראות גם איך מייצרים ביקושים באזורי הפריפריה, תנאי הכרחי לביקושים זה יצירת תעסוקה, תקצוב דיפרנציאלי לשלטון המקומי, לתת יותר תקציבים כדי להיות תחרותיים בחינוך ופנאי ועוד. בלי אלה, לעולם לא יזוזו אנשים לפריפריה".

ח"כ ישראל אייכלר: "הצעתי בכנסת הקודמת לפצל דירות ולמלא את השוק בדירות להשכרה, לאחר מכן צמצמו את החוק שעשו רק לעשירים במרחבים גדולים. אני חושב שהצפת עשרות אלפי דירות בשוק הדיור, יכול להוריד את מחיר השכירות בכל רחבי הארץ, עד לבניית כל אותם פרויקטים".

ח"כ אליהו חסיד: "האם התחרות שאתם נותנים זה רק על התשתיות של הקבלנים, או מי מציג את התוכניות לדייר בסוף במחיר הכי נמוך? התחרות צריכה להיות גם על המפתח".

ח"כ ינון אזולאי: "לגבי כל התוכניות צריך לשים לב מה קורה בענף המחצבות, עפ"י הדיווחים, בשנים הבאות יוותר רק 10 מחצבות פעילות בישראל".

עופר לוסטיג, יו"ר איגוד המחצבות: "הבעיה המרכזית שיש תלות רבה ברשות מקרקעי ישראל, היא כשלה בביצוע תוכניות שלקחה עצמה, בין היתר בנוגע לחומרי הגלם והמחצבות. הרשות הובילה את משרד הבינוי והשיכון לחוסר יכולת לעמוד בתוכנית שלו עצמו, ב-4 שנים הקרובות נישאר עם 10 מחצבות פעילות בישראל. הרשות מתכננת לעלות את התמלוגים ב-120, המשמעות של זה היא עליות מחירים בכל השרשרת".

פינס: "צריך לחלק בין המחיר להיצע במחצבות, יש בעיה קשה ויש להגדיל את ההיצע, אף אחד לא רוצה את המחצבות ליד הבית, ולכן הליכי התכנון מאוד קשים. לממשלה הייתה כוונה להפוך את זה לסדר עדיפות לאומי, זה דבר שצריך לעשות. היזם תכנון זה משרד האנרגיה, והמאשר זה מוסדות התכנון, אין ספק שאם לא נתעורר נגיע לקטסטרופה ויש לעשות זאת מיד".

ח"כ רם בן ברק: "למה להעניש את מי שרוצה לגור בת"א? זה יאפשר רק לאוליגרכים לגור שם. לא צריך להעלות את המחירים עד בלי די".