הסכם פיתוח ענק: מקניונים ועד משרדים ומגורים בתחנות הרכבת - צפו בפרטים

נחתם הסכם לפיתוח מתחמי הרכבת. לפיד: "תחנות יהפכו למרכזי ערים כמו בטוקיו". איזו תוכנית מהפכנית מציע שר השיכון? צפו בהדמיות
לירן סהר | (15)

"בכל מקום בעולם, בטוקיו, בפריז, בלונדון, סביב תחנות הרכבת יש בניין משרדים ומגדל מגורים, ומתחם מסחרי, הכול קשור לרכבת, בכל מקום היא מרכז העיר והאזור הכי יוקרתי, אנחנו חותמים על ההבאה של זה למדינת ישראל". כך אמר היום (ג') שר האוצר יאיר לפיד בטקס חתימה על הסכם לפיתוח מתחמי תחנות הרכבת.

על פי הסכם פיתוח המקרקעין, יוכלו רשות מקרקעי ישראל ורכבת ישראל לפתח מסחר, אזורי תעסוקה ומגורים בסמוך ומעל למתחמי תחנות הרכבת, זאת בהתאם לגודל התחנות. ההערכה היא כי בהתאם להסכם החדש, ב-10-15 השנים הקרובות יקודם פיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת השונות בהיקף כולל של כ-7 מיליון מ"ר, עם צפי הכנסות של כמיליארד וחצי שקל והכנסות שוטפות של כ-400 מיליון שקל בשנה.

במסגרת ההסכם החדש יסווגו תחנות הרכבת ל-4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו-3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כבינוניות, דוגמת נתב"ג, באר שבע, בת גלים, חולון, פתח תקווה וראש העין. בתחנות הגולות תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים בהיקף של עד 6,000 מ"ר, ואילו בתחנות כמטרופולוניות, דוגמת תל אביב מרכז (סבידור), תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים בהיקפים גדולים יותר.

צפי פיתוח של 7 מיליון מ"ר

הצפי הוא שהיקף הנוסעים יגדל ל-10-15 מיליון בשנה. הגורמים המפתחים מעריכים כי יתאפשר פיתוח של מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה בצמוד לתחנות הרכבת. לפי התכנון יתוכננו 800 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת ומעל מבני התחנות ו-1.7 מיליון מ"ר במתחמים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות. מעבר לטווח של ה-300 מ"ר מדובר בפיתוח שטחים בהיקף של כ-4.5 מיליון מ"ר.

שר התחבורה ישראל כץ אמר: "עבדו הרבה מאוד שנים על ההסכם הזה, הוא הגיוני ונכון, הוא מאפשר לקחת דבר פוטנציאלי ולהפוך אותו למוחשי ואמיתי. התחנות והשטחים קיימים, אך היוזמה לא הייתה מספיק חדה. הפיתוח עצמו חשוב, בפני עצמו מאיץ פעילות כלכלית, וגם ההכנסות חשובות כמקור נוסף לפיתוח הרכבת, כלי מאוד חשוב בפיתוח מדינת ישראל, דברים שיכולים להתבצע באמצעות נסיעה ברכבת לא יכולים לקרות באמצעות כלי תחבורה אחרים. פתאום רואים שהפירמידה קצת מתהפכת, הביקוש לדירות בתל אביב הוא במקום ה-12, הביקוש לבת ים,ראשון לציון ורחובות רק הולך ועולה. הערים מחוברות, יכולים לעבוד בהן, התהליכים מגיעים לפריפריה שהופכים לדבר קרוב. היום מגיעים בפחות משעה לשדרות. טוב שההסכם הזה ילווה את ההתפתחות".

"תקופת התפתחות משמעותית בתחום הפנים בישראל"

כץ ממשיך: "הממשלה הזאת היא ממשלה הומוגנית מבחינה אזרחית, התחום הזה הוא הבולט ביותר. בביטחון ודת ומדינה יש הבדלים, בתחום האזרחי יש אחידות וזה כוח. התקופה הזאת תיזכר בטווח של שנים כתקופת שינוי, של התפתחות משמעותית בתחום הפנים במדינת ישראל, גם ההסכם הזה ביכולתו לשדרג את כל התחנות האלה הוא חלק מזה. ההסכם הזה הוא חלק מההסכם שנגבש בנת"ע בנוגע לרכבת הקלה. אנחנו רוצים לטמון את כל הקווים מתחת לאדמה כמה שיותר מהר, ליצור מטרו מתחנת לפני האדמה כדי להשביח את השטחים. נוכל לגייס כסף מקרקע לא מנוצלת כדי לפתח רשת שחייבים לפתח אותה. זה מחדל של 50-60 שנה, אנחנו נמצא באותה חזית וגישה עניינית את הפתרונות הנכונים ביותר איך להשיט את הפרויקט של הרכבות הקלות, המטרו בגוש דן, שיבטיחו שאפשר לממש את הפוטנציאל, שנדע שבעוד כך וכך שנים אפשר יהיה לנוע."

השר כץ נשאל האם הזרמת הון כה גדול לרכבת ישראל תוביל להוזלת הנסיעה ברכבת והשיב כי "הכוונה היא שתושבי ישראל יוכלו לנסוע ברכבת במחירים סבירים, ועדה יושבת על הנושא, נפיק תועלת מההשקעה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אריאל: "יגיעו לכאן מיליון עולים, יהיה ביקוש לשטחי המסחר"

שר השיכון, אורי אריאל, הציע בהמשך לדבריו של השר כץ לפיתוח רכבות תחתיות לקרות את כבישים ראשיים ולבנות מעליהם מגדלי מגורים - "אני מסתכל על איילון בתל אביב, על בגין בירושלים, אין קושי לכסות את הכבישים האלה, להפוך אותם למטרו, בואו נתאחד על הפרויקט הזה, אני פונה לשרים ולבעלי המקצוע, במקום לקחת שטחים פתוחים ניתן לקרות שטחים ולבנות מגדלים, נוכל לבנות עשרות אלפי בתים במרכזי הערים". לשאלה אם לא ייבנו במסגרת ההסכם עודפי שטחי מסחר ומשרדים שיהפכו לפילים לבנים השיב אריאל: "יגיעו לכאן עוד מיליון עולים בעשור הקרוב ויהיה ביקוש לשטחי מסחר ומשרדים ולדירות שייבנו, לפי דעתי אנחנו באיחור".

בועז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, אמר כי "מטרת ההסכם לפתח בשני מעגלים עיקריים את מתחמי הרכבת, את השטחים מצידם ואת האוויר מעל. התחנות יחולקו למספר מעגלים לפי הגודל שבהן יינתנו שירותים מיידיים לנוסעים ולנוסעים בפוטנציה. מסביב יוקמו פרויקטים של תעסוקה ומסחר. מדובר ב-30 תחנות בתכנון ופיתוח משותף ובוחנים 15 נוספות. מתחילים פרויקטים במודיעין, בלוד, בגלילות. בעייני רכבת ישראל והרשות ההסכם שנחתם היום הוא תיקון מהסכם שנחתם ב-2003 וכלל לא בוצע".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אולי קודם תעבירו תחנת קרית אריה קרוב לפארק אזורים???? (ל"ת)
    קרית אריה 18/02/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אזרח שנמאס לו כבר 18/02/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
    ברגע שיגיע הזמן (עוד 4-5 שנים) עוזב מפה לקנדה. לא גן עדן, אבל בוודאי יותר נוח מאשר כאן. לא ייתכן שאני אמות בשביל המדינה הזו והיא תירק לי בפרצוץ במשל יותר מ20 שנה שאני חי כאן. לוקח את האישה ואת הילד ועוזב ברגע שיכול. די. שתיתם ממני את כל הדם כבר. רמת השחיתות בלתי נסבלת. כולם מקומבנים עם כולם. אז תישארו עם הקומבינום שלכם. שיהיה לכם לבריאות. ממני לא תגנבו כסף עוד הרבה זמן.
  • 11.
    חיפה עיר יפה 18/02/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    של קו החוף עבור קערת נזיד עדשים שהיחיד שיצא שבע ממנה הוא שר התחבורה. אני קוראת בזאת לראש העיר יונה יהב -זה באחריותך- העיר הזו צריכה להיות אבן שואבת בזכות קו החוף היפהפה שלה אז אנא על תמכור אותה עבור תוכניות שיורידו מקרנה!!
  • 10.
    אנונימי 18/02/2014 13:11
    הגב לתגובה זו
    בישראל.
  • 9.
    לא חבל על הכסף במקום לעזור לדיור לצעירים? (ל"ת)
    גל 18/02/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 18/02/2014 13:23
    הגב לתגובה זו
    מדובר בעיר שאין שום בעיה להכפיל ולשלש את אוכלוסייתה. באם מדינת ישראל תרים בלוד מתחם תעסוקה ענק, ליד הרכבת, אז לוד תהיה אזור לא רע לגור בו: גם דיור לא יקר וגם תעסוקה. מחירי הדיור בלוד נמוכים באופן יחסי לגוש דן, ויש פה הזדמנות נדירה עבור המפעל הציוני לעשות טוב לעם ישראל. צעיר שמתעקש לגור בדיזנגוף? (או גבעתיים או בועננה) שישלם ולא יתבכיין.
  • 8.
    מאיר 18/02/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
    יאיר חמוד, אולי תתבגר, ראוי שתדאג קצת למעמד הבינים שלא סוגר את החודש!
  • 7.
    זועם 18/02/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו היא הפכה לשטח שאפשר להתקרב אליו רק בליווי אבטחה. חוץ מזה שעיסקה כזו פותחת דלת גדולה לשחיתות אבל מה איכפת לך העיקר עוד כותרת שאין מאחוריה כלום - מי צריך עוד קניונים במדינה הזאת ?! מי???????????????? כל הקניונים האלו יהפכו למפלצות בטון נטושות! אני פשוט מצטער שבחרתי בלפיד צער עמוק.
  • 6.
    עוף החול 18/02/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
    כנראה חסר להם כסף לכסות את השורט ומחפשים פראיירים. מהלך אדיר באפריקה ובטאואר
  • 5.
    אחד 18/02/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    75 שקל לכרטיס הלוך ושוב מת"א לקריות. מחירי הכרטיסים ברכבת צריכים לרדת ב 30% לפחות
  • 4.
    אי 18/02/2014 12:01
    הגב לתגובה זו
    משעמם לא יהיה פה לעולם עם כל מיני פנטזיות של שרים שיתמקדו קודם ברכבת תחתית ולא בחלומות באספמיה ולשר הנמרץ אורי אריאל שחולם על קירוי כבישי איילון ובנית מגדלים עליהם יש נלי רעיון מדהים תיקח את כביש הראשי לאריאל ומעליו תבנה מאות מגדלים ותפנה לשם את כל 200000 המתנחלים המפוזרים בשטחים ובא לציון גואל ושלום על ישראל
  • 3.
    מיליון עולים יגיעו? 18/02/2014 11:47
    הגב לתגובה זו
    לצעירים פה אין עבודה . עורכי דין פה אומללים המדינה צריכה לצמצם את המכללות למשפטים. שידאגו שלא רק המקושרים יקבלו עבודות טובות. אחרת מליון אנשים יברחו מפה וכבר בורחים
  • 2.
    מוטי 18/02/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
    מי בדיוק יקנה שם? אשתו של לפיד? הביאו 3 שרים לטקס המופרך הזה. ללה לנד בהתגלמותו.
  • מפריחים הודעות 18/02/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    על מה לפנטז . דיבורים לא עולים כסף. שרי הבלוף מקשקשים. כץ עם מהפכת התחבורה עושה למסכנים יותר גרוע. מחכים שעות לאוטובוסים הולכים רחוק לתחנות. עוד מנותק מנוול
  • 1.
    תדאגו קודם שלא יהיה שביתה ברכבת כל שבוע ואיחורים (ל"ת)
    דוד 18/02/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?