הסכם פיתוח ענק: מקניונים ועד משרדים ומגורים בתחנות הרכבת - צפו בפרטים

נחתם הסכם לפיתוח מתחמי הרכבת. לפיד: "תחנות יהפכו למרכזי ערים כמו בטוקיו". איזו תוכנית מהפכנית מציע שר השיכון? צפו בהדמיות
לירן סהר | (15)

"בכל מקום בעולם, בטוקיו, בפריז, בלונדון, סביב תחנות הרכבת יש בניין משרדים ומגדל מגורים, ומתחם מסחרי, הכול קשור לרכבת, בכל מקום היא מרכז העיר והאזור הכי יוקרתי, אנחנו חותמים על ההבאה של זה למדינת ישראל". כך אמר היום (ג') שר האוצר יאיר לפיד בטקס חתימה על הסכם לפיתוח מתחמי תחנות הרכבת.

על פי הסכם פיתוח המקרקעין, יוכלו רשות מקרקעי ישראל ורכבת ישראל לפתח מסחר, אזורי תעסוקה ומגורים בסמוך ומעל למתחמי תחנות הרכבת, זאת בהתאם לגודל התחנות. ההערכה היא כי בהתאם להסכם החדש, ב-10-15 השנים הקרובות יקודם פיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת השונות בהיקף כולל של כ-7 מיליון מ"ר, עם צפי הכנסות של כמיליארד וחצי שקל והכנסות שוטפות של כ-400 מיליון שקל בשנה.

במסגרת ההסכם החדש יסווגו תחנות הרכבת ל-4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו-3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כבינוניות, דוגמת נתב"ג, באר שבע, בת גלים, חולון, פתח תקווה וראש העין. בתחנות הגולות תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים בהיקף של עד 6,000 מ"ר, ואילו בתחנות כמטרופולוניות, דוגמת תל אביב מרכז (סבידור), תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים בהיקפים גדולים יותר.

צפי פיתוח של 7 מיליון מ"ר

הצפי הוא שהיקף הנוסעים יגדל ל-10-15 מיליון בשנה. הגורמים המפתחים מעריכים כי יתאפשר פיתוח של מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה בצמוד לתחנות הרכבת. לפי התכנון יתוכננו 800 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת ומעל מבני התחנות ו-1.7 מיליון מ"ר במתחמים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות. מעבר לטווח של ה-300 מ"ר מדובר בפיתוח שטחים בהיקף של כ-4.5 מיליון מ"ר.

שר התחבורה ישראל כץ אמר: "עבדו הרבה מאוד שנים על ההסכם הזה, הוא הגיוני ונכון, הוא מאפשר לקחת דבר פוטנציאלי ולהפוך אותו למוחשי ואמיתי. התחנות והשטחים קיימים, אך היוזמה לא הייתה מספיק חדה. הפיתוח עצמו חשוב, בפני עצמו מאיץ פעילות כלכלית, וגם ההכנסות חשובות כמקור נוסף לפיתוח הרכבת, כלי מאוד חשוב בפיתוח מדינת ישראל, דברים שיכולים להתבצע באמצעות נסיעה ברכבת לא יכולים לקרות באמצעות כלי תחבורה אחרים. פתאום רואים שהפירמידה קצת מתהפכת, הביקוש לדירות בתל אביב הוא במקום ה-12, הביקוש לבת ים,ראשון לציון ורחובות רק הולך ועולה. הערים מחוברות, יכולים לעבוד בהן, התהליכים מגיעים לפריפריה שהופכים לדבר קרוב. היום מגיעים בפחות משעה לשדרות. טוב שההסכם הזה ילווה את ההתפתחות".

"תקופת התפתחות משמעותית בתחום הפנים בישראל"

כץ ממשיך: "הממשלה הזאת היא ממשלה הומוגנית מבחינה אזרחית, התחום הזה הוא הבולט ביותר. בביטחון ודת ומדינה יש הבדלים, בתחום האזרחי יש אחידות וזה כוח. התקופה הזאת תיזכר בטווח של שנים כתקופת שינוי, של התפתחות משמעותית בתחום הפנים במדינת ישראל, גם ההסכם הזה ביכולתו לשדרג את כל התחנות האלה הוא חלק מזה. ההסכם הזה הוא חלק מההסכם שנגבש בנת"ע בנוגע לרכבת הקלה. אנחנו רוצים לטמון את כל הקווים מתחת לאדמה כמה שיותר מהר, ליצור מטרו מתחנת לפני האדמה כדי להשביח את השטחים. נוכל לגייס כסף מקרקע לא מנוצלת כדי לפתח רשת שחייבים לפתח אותה. זה מחדל של 50-60 שנה, אנחנו נמצא באותה חזית וגישה עניינית את הפתרונות הנכונים ביותר איך להשיט את הפרויקט של הרכבות הקלות, המטרו בגוש דן, שיבטיחו שאפשר לממש את הפוטנציאל, שנדע שבעוד כך וכך שנים אפשר יהיה לנוע."

השר כץ נשאל האם הזרמת הון כה גדול לרכבת ישראל תוביל להוזלת הנסיעה ברכבת והשיב כי "הכוונה היא שתושבי ישראל יוכלו לנסוע ברכבת במחירים סבירים, ועדה יושבת על הנושא, נפיק תועלת מההשקעה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אריאל: "יגיעו לכאן מיליון עולים, יהיה ביקוש לשטחי המסחר"

שר השיכון, אורי אריאל, הציע בהמשך לדבריו של השר כץ לפיתוח רכבות תחתיות לקרות את כבישים ראשיים ולבנות מעליהם מגדלי מגורים - "אני מסתכל על איילון בתל אביב, על בגין בירושלים, אין קושי לכסות את הכבישים האלה, להפוך אותם למטרו, בואו נתאחד על הפרויקט הזה, אני פונה לשרים ולבעלי המקצוע, במקום לקחת שטחים פתוחים ניתן לקרות שטחים ולבנות מגדלים, נוכל לבנות עשרות אלפי בתים במרכזי הערים". לשאלה אם לא ייבנו במסגרת ההסכם עודפי שטחי מסחר ומשרדים שיהפכו לפילים לבנים השיב אריאל: "יגיעו לכאן עוד מיליון עולים בעשור הקרוב ויהיה ביקוש לשטחי מסחר ומשרדים ולדירות שייבנו, לפי דעתי אנחנו באיחור".

בועז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, אמר כי "מטרת ההסכם לפתח בשני מעגלים עיקריים את מתחמי הרכבת, את השטחים מצידם ואת האוויר מעל. התחנות יחולקו למספר מעגלים לפי הגודל שבהן יינתנו שירותים מיידיים לנוסעים ולנוסעים בפוטנציה. מסביב יוקמו פרויקטים של תעסוקה ומסחר. מדובר ב-30 תחנות בתכנון ופיתוח משותף ובוחנים 15 נוספות. מתחילים פרויקטים במודיעין, בלוד, בגלילות. בעייני רכבת ישראל והרשות ההסכם שנחתם היום הוא תיקון מהסכם שנחתם ב-2003 וכלל לא בוצע".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אולי קודם תעבירו תחנת קרית אריה קרוב לפארק אזורים???? (ל"ת)
    קרית אריה 18/02/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אזרח שנמאס לו כבר 18/02/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
    ברגע שיגיע הזמן (עוד 4-5 שנים) עוזב מפה לקנדה. לא גן עדן, אבל בוודאי יותר נוח מאשר כאן. לא ייתכן שאני אמות בשביל המדינה הזו והיא תירק לי בפרצוץ במשל יותר מ20 שנה שאני חי כאן. לוקח את האישה ואת הילד ועוזב ברגע שיכול. די. שתיתם ממני את כל הדם כבר. רמת השחיתות בלתי נסבלת. כולם מקומבנים עם כולם. אז תישארו עם הקומבינום שלכם. שיהיה לכם לבריאות. ממני לא תגנבו כסף עוד הרבה זמן.
  • 11.
    חיפה עיר יפה 18/02/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    של קו החוף עבור קערת נזיד עדשים שהיחיד שיצא שבע ממנה הוא שר התחבורה. אני קוראת בזאת לראש העיר יונה יהב -זה באחריותך- העיר הזו צריכה להיות אבן שואבת בזכות קו החוף היפהפה שלה אז אנא על תמכור אותה עבור תוכניות שיורידו מקרנה!!
  • 10.
    אנונימי 18/02/2014 13:11
    הגב לתגובה זו
    בישראל.
  • 9.
    לא חבל על הכסף במקום לעזור לדיור לצעירים? (ל"ת)
    גל 18/02/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 18/02/2014 13:23
    הגב לתגובה זו
    מדובר בעיר שאין שום בעיה להכפיל ולשלש את אוכלוסייתה. באם מדינת ישראל תרים בלוד מתחם תעסוקה ענק, ליד הרכבת, אז לוד תהיה אזור לא רע לגור בו: גם דיור לא יקר וגם תעסוקה. מחירי הדיור בלוד נמוכים באופן יחסי לגוש דן, ויש פה הזדמנות נדירה עבור המפעל הציוני לעשות טוב לעם ישראל. צעיר שמתעקש לגור בדיזנגוף? (או גבעתיים או בועננה) שישלם ולא יתבכיין.
  • 8.
    מאיר 18/02/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
    יאיר חמוד, אולי תתבגר, ראוי שתדאג קצת למעמד הבינים שלא סוגר את החודש!
  • 7.
    זועם 18/02/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו היא הפכה לשטח שאפשר להתקרב אליו רק בליווי אבטחה. חוץ מזה שעיסקה כזו פותחת דלת גדולה לשחיתות אבל מה איכפת לך העיקר עוד כותרת שאין מאחוריה כלום - מי צריך עוד קניונים במדינה הזאת ?! מי???????????????? כל הקניונים האלו יהפכו למפלצות בטון נטושות! אני פשוט מצטער שבחרתי בלפיד צער עמוק.
  • 6.
    עוף החול 18/02/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
    כנראה חסר להם כסף לכסות את השורט ומחפשים פראיירים. מהלך אדיר באפריקה ובטאואר
  • 5.
    אחד 18/02/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    75 שקל לכרטיס הלוך ושוב מת"א לקריות. מחירי הכרטיסים ברכבת צריכים לרדת ב 30% לפחות
  • 4.
    אי 18/02/2014 12:01
    הגב לתגובה זו
    משעמם לא יהיה פה לעולם עם כל מיני פנטזיות של שרים שיתמקדו קודם ברכבת תחתית ולא בחלומות באספמיה ולשר הנמרץ אורי אריאל שחולם על קירוי כבישי איילון ובנית מגדלים עליהם יש נלי רעיון מדהים תיקח את כביש הראשי לאריאל ומעליו תבנה מאות מגדלים ותפנה לשם את כל 200000 המתנחלים המפוזרים בשטחים ובא לציון גואל ושלום על ישראל
  • 3.
    מיליון עולים יגיעו? 18/02/2014 11:47
    הגב לתגובה זו
    לצעירים פה אין עבודה . עורכי דין פה אומללים המדינה צריכה לצמצם את המכללות למשפטים. שידאגו שלא רק המקושרים יקבלו עבודות טובות. אחרת מליון אנשים יברחו מפה וכבר בורחים
  • 2.
    מוטי 18/02/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
    מי בדיוק יקנה שם? אשתו של לפיד? הביאו 3 שרים לטקס המופרך הזה. ללה לנד בהתגלמותו.
  • מפריחים הודעות 18/02/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    על מה לפנטז . דיבורים לא עולים כסף. שרי הבלוף מקשקשים. כץ עם מהפכת התחבורה עושה למסכנים יותר גרוע. מחכים שעות לאוטובוסים הולכים רחוק לתחנות. עוד מנותק מנוול
  • 1.
    תדאגו קודם שלא יהיה שביתה ברכבת כל שבוע ואיחורים (ל"ת)
    דוד 18/02/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.