הסכם פיתוח ענק: מקניונים ועד משרדים ומגורים בתחנות הרכבת - צפו בפרטים

נחתם הסכם לפיתוח מתחמי הרכבת. לפיד: "תחנות יהפכו למרכזי ערים כמו בטוקיו". איזו תוכנית מהפכנית מציע שר השיכון? צפו בהדמיות
לירן סהר | (15)

"בכל מקום בעולם, בטוקיו, בפריז, בלונדון, סביב תחנות הרכבת יש בניין משרדים ומגדל מגורים, ומתחם מסחרי, הכול קשור לרכבת, בכל מקום היא מרכז העיר והאזור הכי יוקרתי, אנחנו חותמים על ההבאה של זה למדינת ישראל". כך אמר היום (ג') שר האוצר יאיר לפיד בטקס חתימה על הסכם לפיתוח מתחמי תחנות הרכבת.

על פי הסכם פיתוח המקרקעין, יוכלו רשות מקרקעי ישראל ורכבת ישראל לפתח מסחר, אזורי תעסוקה ומגורים בסמוך ומעל למתחמי תחנות הרכבת, זאת בהתאם לגודל התחנות. ההערכה היא כי בהתאם להסכם החדש, ב-10-15 השנים הקרובות יקודם פיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת השונות בהיקף כולל של כ-7 מיליון מ"ר, עם צפי הכנסות של כמיליארד וחצי שקל והכנסות שוטפות של כ-400 מיליון שקל בשנה.

במסגרת ההסכם החדש יסווגו תחנות הרכבת ל-4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו-3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כבינוניות, דוגמת נתב"ג, באר שבע, בת גלים, חולון, פתח תקווה וראש העין. בתחנות הגולות תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים בהיקף של עד 6,000 מ"ר, ואילו בתחנות כמטרופולוניות, דוגמת תל אביב מרכז (סבידור), תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים בהיקפים גדולים יותר.

צפי פיתוח של 7 מיליון מ"ר

הצפי הוא שהיקף הנוסעים יגדל ל-10-15 מיליון בשנה. הגורמים המפתחים מעריכים כי יתאפשר פיתוח של מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה בצמוד לתחנות הרכבת. לפי התכנון יתוכננו 800 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת ומעל מבני התחנות ו-1.7 מיליון מ"ר במתחמים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות. מעבר לטווח של ה-300 מ"ר מדובר בפיתוח שטחים בהיקף של כ-4.5 מיליון מ"ר.

שר התחבורה ישראל כץ אמר: "עבדו הרבה מאוד שנים על ההסכם הזה, הוא הגיוני ונכון, הוא מאפשר לקחת דבר פוטנציאלי ולהפוך אותו למוחשי ואמיתי. התחנות והשטחים קיימים, אך היוזמה לא הייתה מספיק חדה. הפיתוח עצמו חשוב, בפני עצמו מאיץ פעילות כלכלית, וגם ההכנסות חשובות כמקור נוסף לפיתוח הרכבת, כלי מאוד חשוב בפיתוח מדינת ישראל, דברים שיכולים להתבצע באמצעות נסיעה ברכבת לא יכולים לקרות באמצעות כלי תחבורה אחרים. פתאום רואים שהפירמידה קצת מתהפכת, הביקוש לדירות בתל אביב הוא במקום ה-12, הביקוש לבת ים,ראשון לציון ורחובות רק הולך ועולה. הערים מחוברות, יכולים לעבוד בהן, התהליכים מגיעים לפריפריה שהופכים לדבר קרוב. היום מגיעים בפחות משעה לשדרות. טוב שההסכם הזה ילווה את ההתפתחות".

"תקופת התפתחות משמעותית בתחום הפנים בישראל"

כץ ממשיך: "הממשלה הזאת היא ממשלה הומוגנית מבחינה אזרחית, התחום הזה הוא הבולט ביותר. בביטחון ודת ומדינה יש הבדלים, בתחום האזרחי יש אחידות וזה כוח. התקופה הזאת תיזכר בטווח של שנים כתקופת שינוי, של התפתחות משמעותית בתחום הפנים במדינת ישראל, גם ההסכם הזה ביכולתו לשדרג את כל התחנות האלה הוא חלק מזה. ההסכם הזה הוא חלק מההסכם שנגבש בנת"ע בנוגע לרכבת הקלה. אנחנו רוצים לטמון את כל הקווים מתחת לאדמה כמה שיותר מהר, ליצור מטרו מתחנת לפני האדמה כדי להשביח את השטחים. נוכל לגייס כסף מקרקע לא מנוצלת כדי לפתח רשת שחייבים לפתח אותה. זה מחדל של 50-60 שנה, אנחנו נמצא באותה חזית וגישה עניינית את הפתרונות הנכונים ביותר איך להשיט את הפרויקט של הרכבות הקלות, המטרו בגוש דן, שיבטיחו שאפשר לממש את הפוטנציאל, שנדע שבעוד כך וכך שנים אפשר יהיה לנוע."

השר כץ נשאל האם הזרמת הון כה גדול לרכבת ישראל תוביל להוזלת הנסיעה ברכבת והשיב כי "הכוונה היא שתושבי ישראל יוכלו לנסוע ברכבת במחירים סבירים, ועדה יושבת על הנושא, נפיק תועלת מההשקעה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אריאל: "יגיעו לכאן מיליון עולים, יהיה ביקוש לשטחי המסחר"

שר השיכון, אורי אריאל, הציע בהמשך לדבריו של השר כץ לפיתוח רכבות תחתיות לקרות את כבישים ראשיים ולבנות מעליהם מגדלי מגורים - "אני מסתכל על איילון בתל אביב, על בגין בירושלים, אין קושי לכסות את הכבישים האלה, להפוך אותם למטרו, בואו נתאחד על הפרויקט הזה, אני פונה לשרים ולבעלי המקצוע, במקום לקחת שטחים פתוחים ניתן לקרות שטחים ולבנות מגדלים, נוכל לבנות עשרות אלפי בתים במרכזי הערים". לשאלה אם לא ייבנו במסגרת ההסכם עודפי שטחי מסחר ומשרדים שיהפכו לפילים לבנים השיב אריאל: "יגיעו לכאן עוד מיליון עולים בעשור הקרוב ויהיה ביקוש לשטחי מסחר ומשרדים ולדירות שייבנו, לפי דעתי אנחנו באיחור".

בועז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, אמר כי "מטרת ההסכם לפתח בשני מעגלים עיקריים את מתחמי הרכבת, את השטחים מצידם ואת האוויר מעל. התחנות יחולקו למספר מעגלים לפי הגודל שבהן יינתנו שירותים מיידיים לנוסעים ולנוסעים בפוטנציה. מסביב יוקמו פרויקטים של תעסוקה ומסחר. מדובר ב-30 תחנות בתכנון ופיתוח משותף ובוחנים 15 נוספות. מתחילים פרויקטים במודיעין, בלוד, בגלילות. בעייני רכבת ישראל והרשות ההסכם שנחתם היום הוא תיקון מהסכם שנחתם ב-2003 וכלל לא בוצע".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אולי קודם תעבירו תחנת קרית אריה קרוב לפארק אזורים???? (ל"ת)
    קרית אריה 18/02/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אזרח שנמאס לו כבר 18/02/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
    ברגע שיגיע הזמן (עוד 4-5 שנים) עוזב מפה לקנדה. לא גן עדן, אבל בוודאי יותר נוח מאשר כאן. לא ייתכן שאני אמות בשביל המדינה הזו והיא תירק לי בפרצוץ במשל יותר מ20 שנה שאני חי כאן. לוקח את האישה ואת הילד ועוזב ברגע שיכול. די. שתיתם ממני את כל הדם כבר. רמת השחיתות בלתי נסבלת. כולם מקומבנים עם כולם. אז תישארו עם הקומבינום שלכם. שיהיה לכם לבריאות. ממני לא תגנבו כסף עוד הרבה זמן.
  • 11.
    חיפה עיר יפה 18/02/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    של קו החוף עבור קערת נזיד עדשים שהיחיד שיצא שבע ממנה הוא שר התחבורה. אני קוראת בזאת לראש העיר יונה יהב -זה באחריותך- העיר הזו צריכה להיות אבן שואבת בזכות קו החוף היפהפה שלה אז אנא על תמכור אותה עבור תוכניות שיורידו מקרנה!!
  • 10.
    אנונימי 18/02/2014 13:11
    הגב לתגובה זו
    בישראל.
  • 9.
    לא חבל על הכסף במקום לעזור לדיור לצעירים? (ל"ת)
    גל 18/02/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 18/02/2014 13:23
    הגב לתגובה זו
    מדובר בעיר שאין שום בעיה להכפיל ולשלש את אוכלוסייתה. באם מדינת ישראל תרים בלוד מתחם תעסוקה ענק, ליד הרכבת, אז לוד תהיה אזור לא רע לגור בו: גם דיור לא יקר וגם תעסוקה. מחירי הדיור בלוד נמוכים באופן יחסי לגוש דן, ויש פה הזדמנות נדירה עבור המפעל הציוני לעשות טוב לעם ישראל. צעיר שמתעקש לגור בדיזנגוף? (או גבעתיים או בועננה) שישלם ולא יתבכיין.
  • 8.
    מאיר 18/02/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
    יאיר חמוד, אולי תתבגר, ראוי שתדאג קצת למעמד הבינים שלא סוגר את החודש!
  • 7.
    זועם 18/02/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו היא הפכה לשטח שאפשר להתקרב אליו רק בליווי אבטחה. חוץ מזה שעיסקה כזו פותחת דלת גדולה לשחיתות אבל מה איכפת לך העיקר עוד כותרת שאין מאחוריה כלום - מי צריך עוד קניונים במדינה הזאת ?! מי???????????????? כל הקניונים האלו יהפכו למפלצות בטון נטושות! אני פשוט מצטער שבחרתי בלפיד צער עמוק.
  • 6.
    עוף החול 18/02/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
    כנראה חסר להם כסף לכסות את השורט ומחפשים פראיירים. מהלך אדיר באפריקה ובטאואר
  • 5.
    אחד 18/02/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    75 שקל לכרטיס הלוך ושוב מת"א לקריות. מחירי הכרטיסים ברכבת צריכים לרדת ב 30% לפחות
  • 4.
    אי 18/02/2014 12:01
    הגב לתגובה זו
    משעמם לא יהיה פה לעולם עם כל מיני פנטזיות של שרים שיתמקדו קודם ברכבת תחתית ולא בחלומות באספמיה ולשר הנמרץ אורי אריאל שחולם על קירוי כבישי איילון ובנית מגדלים עליהם יש נלי רעיון מדהים תיקח את כביש הראשי לאריאל ומעליו תבנה מאות מגדלים ותפנה לשם את כל 200000 המתנחלים המפוזרים בשטחים ובא לציון גואל ושלום על ישראל
  • 3.
    מיליון עולים יגיעו? 18/02/2014 11:47
    הגב לתגובה זו
    לצעירים פה אין עבודה . עורכי דין פה אומללים המדינה צריכה לצמצם את המכללות למשפטים. שידאגו שלא רק המקושרים יקבלו עבודות טובות. אחרת מליון אנשים יברחו מפה וכבר בורחים
  • 2.
    מוטי 18/02/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
    מי בדיוק יקנה שם? אשתו של לפיד? הביאו 3 שרים לטקס המופרך הזה. ללה לנד בהתגלמותו.
  • מפריחים הודעות 18/02/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    על מה לפנטז . דיבורים לא עולים כסף. שרי הבלוף מקשקשים. כץ עם מהפכת התחבורה עושה למסכנים יותר גרוע. מחכים שעות לאוטובוסים הולכים רחוק לתחנות. עוד מנותק מנוול
  • 1.
    תדאגו קודם שלא יהיה שביתה ברכבת כל שבוע ואיחורים (ל"ת)
    דוד 18/02/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)

דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה

מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית



ענת גלעד |
נושאים בכתבה דיור ציבורי

אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק. 

בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.

נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.

קריטריוני הזכאות מחמירים 

בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל. 

תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:

היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.

מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.

מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:

משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.

הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.

קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.

נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.

עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.

קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.