משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, ביקש לעשות סדר בשיטת חישוב היטל ההשבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. בפועל, התוצאה דרמטית. היטל ההשבחה עשוי לעלות באופן משמעותי, עד כדי פגיעה ממשית בכדאיות הכלכלית של פרויקטים קיימים ועתידיים, ובמקרים מסוימים אף להביא לביטולם.
מדובר בערעור שהוגש על ידי הוועדה המקומית תל אביב, ועסק בהיטל השבחה שהושת על בעלת דירה במתחם פינוי-בינוי ברחוב דפנה בעיר, אשר מכרה את דירתה לאחר אישור התוכנית. בפרויקטים של התחדשות
עירונית,מימוש זכויות הבנייה בתוכנית הפינוי-בינוי אינו מידי, אלא כרוך בהליכים מורכבים וממושכים.
לפיכך, לצורך היטל ההשבחה, נדרש להעריך את פרק הזמן הצפוי עד למימוש הזכויות בפועל, ולקבוע מהו "מקדם הדחייה", כלומר שיעור ההפחתה בשווי המקרקעין בשל הדחייה
במימוש הזכויות. הסוגייה שניצבה בפני בית המשפט הייתה האם יש להוסיף לשווי המקרקעין במצב החדש, לאחר אישורה של התכנית המשביחה, את שווי התועלת הכלכלית שבעל הדירה מפיק מהמשך השימוש בדירתו בתקופת הדחייה - כלומר, את "שווי שימוש הביניים".
בית המשפט פסק,
שככלל, לצורך חישוב היטל השבחה במקרה של מכר דירה בפרויקט התחדשות עירונית, יש להשתמש בשיטת ההשוואה הישירה, כלומר השוואה לעסקאות שבוצעו במתחם, ובמקרה זה אין מקום להוספת שווי שימוש הביניים, מאחר שהעסקאות מגלמות ממילא את כל היתרונות הכלכליים שבתוכנית המשביחה. בהתאם
לכך,הערעור נדחה.
אך כאן לא תם הדיון: באמרת אגב, מתוך רצון להבהיר את התמונה במקרה שבו אין אפשרות להתבסס על שיטת ההשוואה, קבע בית המשפט נוסחת חישוב חדשה. לפיה, לאחר שיחושב שווי המקרקעין לפני אישור התכניתה משביחה (שווי מצב קודם), ולאחריה (שווי מצב
חדש), מקדם הדחייה יופעל אך ורק על תוספת הזכויות שמעניקה התוכנית החדשה, ולא על כלל שווי המקרקעין במצב החדש.
לגישתו של בית המשפט, שווי של הזכויות הקיימות (המהוותחלק מהמצב החדש), נחשבות לזמינות באופן מיידי, ואין הצדקה להפעיל לגביהן את מקדם הדחייה.
לפיכך, נפסק שיש להפעיל את מקדם הדחייה רק על הפער בין המצב החדש לקודם - קרי, על ההשבחה בלבד.
המשמעות? תוספת דרמטית להיטל ההשבחה
כך לדוגמה: בניין
בן 3 קומות ששוויו לפני התוכנית עמד על 5 מיליון שקל, והוערך לאחר אישור התוכנית כבניין בן 6 קומות בשווי 7.5 מיליון שקל. לפי הגישה שהייתה נהוגה עד כה, מקדם הדחייה (0.84) היה מופעל על כלל השווי החדש, וההשבחה הייתה כ-1.3 מיליון שקל.
אך לפי נוסחת פסק הדין, בה מקדם הדחייה מופעל רק על ההשבחה, הסכום גדל משמעותית ל-2.1 מיליון שקל. תוספת של למעלה מ-60%. המשמעות ברורה, הפעלת מקדם הדחייה רק על ההשבחה משמעה, בפועל, שחיקה משמעותית של שווי המצב הקודם, וכתוצאה מכך עלייה ניכרת בהיטל ההשבחה.
בית המשפט היה אמנם ער לכך כי דרך זו תביא להגדלת היטל ההשבחה, אך נראה שלא ניתן משקל מספק להשלכות הכלכליות והחברתיות של ההחלטה: פרויקטים רבים שאושרו בקפידה עשויים
כעת להפוך לבלתי כדאיים כלכלית. בפרויקטים חדשים, תידרש תוספת יחידות משמעותית מעבר למתוכנן, רק כדי לשמר רווחיות מינימלית ליזם, דבר שעלול להגדיל את הצפיפות העירונית על כל המשתמע מכך (לרבות דרישה לתוספת שטחים ציבוריים).
התוצאה עלולה להיות טרפוד הפרויקטים בגין כך. בשורה התחתונה, פסק הדין עלול להביא להאטה ממשית במימוש פרויקטים להתחדשות העירונית, לפגוע בדיירים שמצפים לדירות חדשות ובטוחות, ולהעמיק את משבר הדיור.
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשיטתנו, פסק הדין שגוי
גם לגופו
ההנחה שבבסיסו, שלפיה הזכויות "הקיימות" (המהוות חלק מהמצב התכנוני החדש) זמינות מיידית למימוש, איננה נכונה. בפרויקטים של פינוי בינוי, גם הזכויות
הקיימות אינן ניתנות למימוש מיידי ועצמאי, אלא שמימושן יכול להיעשות רק כחלק ממימושה של התכנית החדשה.
לא מדובר בתוספת זכויות לבניין קיים, אלא בפרויקט חדש לחלוטין, אשר במסגרתו ייהרס המבנה הקיים, הקמת המבנה החדש תהיה במרבית מהמקרים במגרש תכנוני חדש
(כתוצאה מהליך של איחוד וחלוקה) וממילא נדרש תכנון חדש. לכן לצורך מימוש הזכויות שבתכנית החדשה, נדרש לעבור הליך תכנוני נוסף (כגון תכנית איחוד וחלוקה), להשיג רוב מבעלי הדירות, להכין תכנון מפורט, להוציא היתרי בנייה ועוד.
לכן, לשיטתנו, אין הצדקה להבחין
בין זכויות "חדשות" ל"ישנות" ביחס למצב התכנוני החדש לאחר אישור התכנית, מאחר שכל הזכויות אינן זמינות באותה מידה, והסיבות שבגינן נקבע מקדם דחייה לתכנית, רלוונטיות לכלל הזכויות שבתכנית החדשה. לפיכך, יש להפעיל את מקדם הדחייה על כלל שווי המצב החדש ולא כפי שנקבע.
כאמור מדובר באמרת אגב בפסק הדין ומן הראוי שהדבר יבחן לעומקו ובאופן יסודי במקרה המתאים לכך.
הכותבים הם עו"ד תמר מגדל, שותפה, ועו"ד דביר וקנין, מחלקת תכנון ובנייה, במשרד עוה"ד מיתר
- 5.שלום גוליאן 08/07/2025 22:55הגב לתגובה זוברגע שדבר כזה נעשה בכפייהשקרים איומים בתביעות סרבנים ועוד רעות חולותאין בו ברכה ולא תהיה בו ברכה.יזמים ועורכי דין ההתחדשות עירונית שוכחים שהם כולה בשר ודםיש בורא לעולםיש דין וחשבון.
- 4.אנונימי 06/07/2025 20:04הגב לתגובה זומבלבלים את. הביצים אין בכלל פינוי בנוי רק היכן שנפלו טילים הבניין אצלנו מתפורר מלא עכברושים אין מחסה מטילים.
- 3.אנונימי 04/07/2025 14:50הגב לתגובה זוזה חוקי לתת פינוי בינוי רק למי שהעיריה מחליטה לדעתי זה פשע שמנוהל בעברינות חיבים שהממשלה תחליט ולא עבריים בעיריות
- 2.ארנון 04/07/2025 10:37הגב לתגובה זוהמחוקק לאחר דיונים מקצועיים בועדות צריך לקבוע את כל המיסוישיטת החישוב וכדומה .מה פתאום הכל נתון להחלטת שופט לפי שיקול דעתן לכאן או לכאן
- 1.אא 02/07/2025 15:46הגב לתגובה זוההשבחה כפי שנעשה עם היטל הפיתוח.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
