דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: נבדוק את הלווואת הקבלן הן מהוות כבר 25% מהשוק

האם הלוואות קבלן הן בעיה או דווקא פתרון, מה שיעור האנשים שנעזרים ביועצי משכנתא ולמה מיחזורי משכנתא התרחבו בשנים האחרונות?

עמית בר | (27)

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אומר שמבצעי המימון של הקבלנים - 20/80 ודומיהם הם לא הבעיה אלא הפתרון. הוא סבור שהלוואות הקבלן הגיעו בעקבות צורך מכירתי, לאחר שהיזמים הניעו תחילה את שוק הנדל"ן באמצעות מבצעי מכירה של 10/90 ו-20/80. לארי ציין כי הבנק מוודא שרק מי שיכול לעמוד בתנאי ההלוואה נכנס לתהליך, וכי ישנם מקרים בהם נאלצים לתת תשובה שלילית כאשר הלווה לא יוכל לעמוד בתנאי ההחזר - לדברים בהרחבה של משה לארי ומה הוא חושב על הגאות שבהיקף המשכנתאות שהיתה בדצמבר

מול דברים אלו, אמר אתמול  דני חחיאשוילי, כי היקף עסקאות ה-80/20 כבר מהוות כ-25% מהשוק ובנק ישראל בודק אותם בקפידה ועוקב אחרי המגמה. החשש של בנק ישראל שהלוואות הבלון האלו יצאו מפרופורציה ויהיה קושי להחזיר אותם. נזכיר כי מדובר בהלוואה של הרכוש רק שמי שמשלם את הריבית זה הקבלן. לקבלן זה נוח כי כך הוא מצליח למכור את הדירה, כך הוא גם מקבל רייבת נמוכה - ריבית משכנתא לעומת ריבית גבוהה יותר שהוא מקבל ישירות מהבנק. הסיכון הוא שתהיה ירידה במחירי הדירות ואז הרוכשים לא ישלמו ויסוגו מהעסקה. אבל גם אז, כל עוד לא תהיה קטסטרופה במחירי הדירות, לרוכשים זה יהיה כדאי כי יש קנס ליציאה מהעסקה.

כשבוחנים את זה לעומק, יש לעסקאות האלו דווקא יתרונות, כל עוד הן לא בהיקפים גדולים. בבנק מזרחי מציגים את היתרונות, בבנק ישראל את הסיכונים. כל אחד מהפוזיציה שלו.


כך או אחרת, המפקח התייחס בכנס של התאחדות יועצי המשכנתאות לשוק ולתפקיד היועץ. בפתח דבריו סיפר חחיאשוילי כי 62% מהמשכנתאות הניתנות בישראל כיום מלוות ביועצים. "זה מספר מאוד גבוה", הסביר. "תחשבו שיש לנו בשנה כ-100 מיליארד שקל של ביצועי משכנתאות, זה אומר שכ-62 מיליארד שקל מלווים על ידי יועצים".

חחיאשוילי סיפר כי קיימת ירידה בסיומי הבניה, שיתכן ומשפיעה על הצד של ההיצע. "בתחילת המלחמה הייתה יציאה של עובדים פלשתינאים מהשוק, וזה גרר האטה מסוימת בבניה או עיכוב בבניית פרויקטים. למרות שהממשלה השתדלה, עדיין לוקח זמן להכניס לכאן עובדים זרים".

לדבריו, בשנתיים האחרונות רואים שהאשראי הלך וגדל בהתמדה. "ייתכן שזה מלמד על הלוואות בלון (עסקאות של 20/80). הקבלנים לוקחים יותר אשראי לבניה, וזה גם כן משהו שמלמד על השוק. זה אולי מסביר את הגידול באשראי לפרויקטים כי בעצם קבלנים לא מקבלים את התשלומים השוטפים מהדיירים, אלא מחכים לסוף הפרויקט ולכן צריכים יותר אשראי בשביל לסיים את הפרויקט.

"ראינו את הגידול באשראי, ומבדיקה שעשינו מול המערכת הבנקאית אנחנו מעריכים שכרבע מהעסקאות של כל הפרויקטים שהבנקים מלווים הן של 20/80. זה נתון גבוה יחסית. זה לא שאף פעם לא היו מבצעים כאלו, אבל זו תופעה שהיקפה הולך וגדל. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"חלק ממנה נבע מהאטה שראינו אחרי המלחמה. הקבלנים ניסו למשוך לקוחות בחזרה לשוק ויצאו עם מבצעים כאלו. אנחנו בפיקוח על הבנקים עוקבים מקרוב אחרי מה שקורה בהיבט זה כדי לראות האם יש פה עליית סיכון. הסיכון המרכזי – לקוחות נכנסים לתוך העולם הזה בלי שיש להם באמת יכולת לשלם ולקנות דירה, ולהביא את מלוא הסכום". 


מצגת בנק ישראל

  מצגת בנק ישראל


היקף העלייה ברכישת דירות ובלקיחת משכנתא בעלייה



חחיאשוילי מסביר כי הדינויים בריבית גרמו למיחזור משכנתאות. "כשהריבית התחילה לעלות התשלום החודשי הממוצע עלה בערך 1,000 שקל לחודש ללקוח, אולי יותר", הוא מציין. "לקוחות שונים היו צריכים להתמודד עם עליה בהחזרים בצורות שונות וחלק מההתמודדות ללכת לעולם של מחזור משכנתא". 


עוד עלה מדבריו של חחיאשוילי כי כשמסתכלים על מדד סוציו-אקונומי רואים פה שהיועצים נמצאים יותר ביישובים עם מדד סוציו-אקו נמוך: 1 – 80% מהמשכנתאות ביישובים כאלה ניתנות ע"י יועץ בעוד מדד סוציו 10 זה 50% . פער בין 50 ל-80 משמעותי יותר. ואולי עוד נתון אחד, הגיל של הלווים שמבטא שהרבה זוגות צעירים פונים לקבל עזרה מיועץ משכנתאות".



מצגת בנק ישראל
מצגת בנק ישראל - קרדיט: מצגת בנק ישראל


יו"ר התאחדות המשכנתאות, נופר יעקב, אמר במפגש: "מאחורי כל 'נתון' עומדים אנשים אמיתיים, משפחות שנאבקות להגשים את החלום לדירה משלהן, זוגות צעירים שמתלבטים כיצד ואם בכלל לפעול עם ההון הראשוני והצנוע שבידם ועשרות אלפי ישראליות וישראלים שמצויים בחרדה מתמדת בשל הנטל הכלכלי המרחף מעל משק הבית שלהם.כיועצי משכנתאות הפועלים במציאות משתנה, בתקופה בה החברה הישראלית עדיין מאחה את שבריה מתוך שאיפה לצמוח ולבנות עתיד, החובה המוטלת עלינו היא להיות הטובים ביותר, המקצועיים ביותר, ההגונים ביותר והאחראיים ביותר, שכן עבור רוב משקי הבית בישראל, לקיחת משכנתא היא העסקה הפיננסית המשמעותית ביותר בחייהם".

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    index (ל"ת)
    definition 16/02/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    index (ל"ת)
    definition 16/02/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    הסוסים ברחו מהאורווה ביזו תכין את התירוצים לקריסה (ל"ת)
    מר שגל 02/02/2025 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    ל י צ ן (ל"ת)
    שלמה 01/02/2025 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    גד 30/01/2025 07:49
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יקרוס ואחלה עסקאות עשו כולם
  • 20.
    פברואר השחור 29/01/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
    עד סוף פברואר ה SP 500 יפול ב 30 אחוז.
  • 19.
    נו באמת 29/01/2025 16:08
    הגב לתגובה זו
    הבנקים ובנק ישראל זו אותה פוזיציה בדיוק... לשניהם יש אותה מטרה... בנק ישראל לא מפקח על כלום ושום...
  • 18.
    רפואה 28/01/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
    אדוני תעצור אולי תספיק בספק אתה לא רואה את מה שאני רואה... ואם לא אז אני יגיד לך זה יכול להוביל למשבר קטסטרופלי עדיף שהירידות יהיו במתינות... ולא הכלכלה ובטח הבנקים ירעדו באיזה שלב....
  • 17.
    הנאסדק נופל ואיתו מחירי הדירות בגוש דן (ל"ת)
    דינה 27/01/2025 19:51
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    להתעורר 27/01/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    משפחות יאבדו את הכל .....
  • 15.
    כלכלן 27/01/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שבנק ישראל ישרת את העם ולא את הבנקים והקבלנים.
  • 14.
    רון1970 27/01/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    אתה הבקר על הבנקים תבדוק את הבנקיםתבדוק כמה הם גונבים מהאזרח וגורמים לנו לעבור לקבלן.עכשיו מה אתה בודק אתה בודק את שהאנשים עוברים לקבלן זה פוגע בבנקים זה מה שחשוב לך ולא האזרח
  • 13.
    קוקו שעטנז 27/01/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    מה תעשה ונגיד שאתה חושב שזה מסוכן תעצור את האשראי הדבר ביחידי שאתה יכול לעשות זה להסתכלולהתפלל שהנפילות יהיו אצל הנגיד הבא
  • 12.
    מחירי הדירות האסון הגדול ביותר אחרי ארועי ה 7.10 (ל"ת)
    מדינה מושחתת בנדלן 27/01/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קרטל הבנקים והקבלנים שולטים עם אספני הדירות בממשלה ביבי נתניהו מריונטה שלהם. (ל"ת)
    קרטל הקבלנים והבנקים שולטים במדינה בושה 27/01/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ההפקרות בהתגלמותה יוקר המחייה נמצא בבועת מחירי הדירות ההזויים בעולם (ל"ת)
    הסאב פריים כבר בישראל קרטל הקבלנים והבנקים עושקים 27/01/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
  • יועץ 27/01/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
    מסכים איתך!!! אחזק ואכתוב ראה את הסרט האייקוני מכונת הכסף התשובה המלאה נמצאת בסרט שהופק על ארועי המשבר 20082009
  • 9.
    אזרח שפוי 27/01/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
    מתפתחת פה תופעת סאבפריים וכולם עסוקים בתירוצים למה לא לעצור את זה שהבועה הזאת תתפוצץ יגידו שלא ידעו כמו ב7.10
  • 8.
    ליצנים 27/01/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    ליצנים שחייב להעמיד לדין. מספיק שאחד משחרר ידיים בשרשרת והקטסטרופה מאבדת שליטה. מסכנים אותם שהתחייבו להחזיר הלוואות מטורפות. תתכוננו... ממש תיכף...
  • 7.
    סמי וסוסו 27/01/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    לנסות להחזיר אותם עכשיו אחרי שפרצו בסערה החוצה בלתי אפשרי.
  • 6.
    מני 27/01/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    התפיסה שהנדלן רק מזנק בהתבסס על ה15 שנים האחרונות ולא על ה 30 שנים בניגוד לתפיסה של תשואות מדד 500.או בניגוד לריביות שהיו פה כבר מושרשות עמוק בתודעה של הציבור.רק סיכה קטנה לפיצוץ והטראומה תישאר עשורים לאחר מכן.
  • 5.
    מגיב 27/01/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
    המשכיר מעלה שכד כל שנה הבנק מעלה כל חודש שכר דירה לבעלי המשכנתאות אבל העיקר לא לשלם שכד לבעל הבית לבנק זה משכנתא עלק שכד
  • 4.
    מפחדים לנתק את הסוס המת של הנדלן ממחשירי ההנשמה.....משה לארי אומר שזה הפיתרון.....חחחחח...הוא ל (ל"ת)
    רועי 27/01/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבנר חכימי 27/01/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
    ממש הצחקתם את חיחי השווילי.הוא רק משעבד ציבור ומשחק אותה תמים.הוא צריך לשבת בית סוהר ולהיות מובטל
  • 2.
    דליה 27/01/2025 11:07
    הגב לתגובה זו
    תקראו טוב טוב למי דואגים בבנק ישראל.הם לא דואגים לציבור הם דואגים שלא יפסיקו המכירות של הדירות כדי שהבנקים והקבלנים ימשיכו לפמפם לכולנו כמה טוב וכדאי לקנות אופציה לדירות כן אופציה לדירות ולא 70000 דירות שכבר עומדות על המדף. כדי שהמערכת לא טיפול ויהי תיקון במחירים... אחלה בנק ישראל.
  • 1.
    בוקר טוב התעוררת אם כבר ער תבדוק ריווחיות עודפת של הבנקים (ל"ת)
    כלכלן 27/01/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
  • הוא דואג קודם כל לבנקים בגלל זה עד עכשיו לא עשה כלום ואחכ הוא דואג לקבלנים הגדולים (ל"ת)
    דליה 27/01/2025 11:08
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.86%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.