הביקוש לאנרגיה בישראל, כמו בכל מדינה אחרת, יציב למדי ומשתנה בהתאם לקצב הגידול באוכלוסייה והשינויים בכלכלה. אבל, המציאות הזו עומדת בסתירה להתנהלות הנפרדת של שוק האנרגיה הפוסילית במקביל לשוק לאנרגיות המתחדשות.

בהינתן ביקוש יציב הינו מצפים שגידול באחד השווקים יגרור ירידה באחר.

כהמחשה לדינמיקה הזו של קווים מקבילים, ראינו השבוע שפע של כותרות על ועידת האקלים במדריד לצד הכותרות על הנפקת ארמקו, חברת הנפט הגדולה בעולם, זו במקביל לזו לכאורה ללא חיכוך.

התהליכים המרכזיים שעוברים על תעשיית האנרגיה

בשנים האחרונות מלווים את תעשיית האנרגיה שני תהליכים בולטים - תחום האנרגיה המתחדשת מתבגר ונגמל בהדרגה מגלגלי העזר של הרגולציה, בעוד תחום האנרגיה הפוסילית מקבל גוון פוליטי מובהק - תומכי טראמפ מרחיבים, מתנגדיו מצמצמים.

ככל שאנחנו עוסקים בשוק החוב, אפשר בהחלט לקבל את הרושם שהשווקים נפרדים היות שמאפייני הפעילות והסיכונים הנגזרים מהם היסטורית אכן היו שונים. בשוק המניות הישראלי נראה היה שהמשקיעים האמינו בפוטנציאל הגלום בחברות האנרגיה המתחדשת, ולפחות בשנה האחרונה ראו בעיקר את הסיכונים הגלומים במניות חברות האנרגיה הפוסילית. בממוצע, בעוד מניות חברות הגז והנפט ירדו בעשרות אחוזים מניות האנרגיות המתחדשות ניצחו את מרבית המדדים המקומיים וחלק מהגלובליים.

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טסלה מגיעה לישראל ומביאה איתה רוחות של שינוי

במרבית המדינות, כלכלי להקים חוות סולאריות או חוות רוח על אף שהללו רחוקות מהיכולת לספק את הביקושים, ולכן הן מתקיימות במקביל לשוק הפוסילי. סימן השאלה הגדול הגלום בהמשך הפיתוח של מיזמים שכאלו היא הטכנולוגיה לאחסון אנרגיה. או במילים אחרות - האפשרות של מתקני אנרגיית שמש ורוח לספק חשמל 24/7.

בעולם טסלה (סימול: TSLA) וחברות אחרות יודעות היום להקים חוות מצברי ליתיום Ion שאוגרות אנרגיה ונותנות פתרון בשעות העומס על המערכת במחיר שבמקרים רבים הוא זול מהמחיר של גז ונפט. יש בעולם תחרות בין מגוון טכנולוגיות נוספות בתחום שאחת המעניינות בהן היא חברת ברנמילר הישראלית שמפתחת פתרון לאחסון אנרגיה בעלות נמוכה ועם השפעה סביבתית אפסית.

המודל הנדל"ני של חברות האנרגיה המתחדשת 

24 שעות זה חשוב, אבל כל עוד לא ימצא פתרון לימים עם עננות גבוהה או לימים ללא רוח, התעשיות ימשיכו להתפתח במידה רבה במקביל עם חיכוך נמוך. הסיכון לשוק לדלקים פוסילים יהיה משמעותי כשימצאו פתרונות כלכליים טובים לחשמל ממקורות מתחדשים 24/7 - 365 ימים בשנה.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

בתחום האנרגיה המתחדשת, האנליזה נהייתה פשוטה ובעצם דומה למדי לעולם הנדל"ן המוכר לנו היטב - יש פרויקטים בייזום, יש פרויקטים מניבים, והחברות נבחנות בתמהיל בין השניים, בסיכון הפיננסי שהן לקחו ובאיכות הניהול.

עולם הדלקים הפוסיליים נהיה הרבה יותר מאתגר למחקר. יש כיום, כפי שהיו תמיד, סיכונים הגלומים בחיפוש, בקידוח, בהפקה ובמחירי הנפט והגז, אבל לכך נוספו בשנים האחרונות עוד רובד של סיכונים והזדמנויות פוליטיים. קנסות על פליטות של CO2 מחד וממולן הגנות על יצרני פחם ונפט, אישור מזורז של אזורי קידוח והעברת צינורות בעיקר בארה"ב.

ב-2020 במזרח הים התיכון עושה רושם שהקווים יישארו מקבילים

בשנת 2019 שוק ההון תמחר סיכונים כבדי משקל לחברות הגז המקומיות. הללו כללו את סיום הפיתוח של לוויתן ואת חוסר האמון שנראה מכירות בפועל לירדן ומצרים של הכמויות שנחתמו בהסכמי החברות. ב-2020 הוודאות תשתפר.

פיתוח לוויתן הושלם, ההכנות ליצוא גז למצרים הושלמו ואין ממשלה כך שיש סיכוי שהפוליטיקאים לא ישבשו את הסחר. בטווח הקצר, נראה גם שהצורך של הסעודיים להנפיק את ארמקו עשויה לתרום למומנטום חיובי לתמחור החברות.

ומה עם חברות האנרגיה המתחדשת בישראל?

ב-2020 תעמוד למבחן יכולתן של חברות האנרגיה המתחדשת הישראליות להתחדש. התמחור הנוכחי משקף תחזית צמיחה אגרסיבית המושתת על התפיסה שמה שהיה הוא שיהיה.

היות שהחברות המובילות בתחום מנוהלות היטב ומצליחות לנצל את הזדמנויות הגלובליות הרבות הנפתחות בתחום, זו בהחלט עשויה להיות הדינמיקה. אבל לצד זאת, אין ספק שיחסי הסיכון סיכוי השתנו.

אם מסתכלים לטווח בינוני וארוך אין ספק שיחסי הסיכון-סיכוי משתנים והתפתחות הסקטורים מפסיקה להתנהל במקביל. בטווח הבינוני השאיפה של כולנו צריכה להיות איסור על שימוש בפחם, נפט, מזוט ודלקים פוסיליים שהנזק הסביבתי מהם הוא הרב ביותר.

גז יכול להוות תחליף ביניים מצוין. לאורך זמן מה שיקבע את קצב הפיתוח והתחליפיות בין הסקטורים זה סילוק החסמים הטכנולוגיים שעדיין מעכבים שימוש נרחב בפתרונות אחסון, במכוניות חשמליות והטכנולוגיה הנדרשת לניהול וויסות רשת החשמל בעידן המתפתח.

יחד עם זאת, בסוף כמו תמיד, כמו בכל תשתית, המשקל של הפוליטיקאים בתהליך יקבע את נקודת החיכוך ועצמת הניצוצות: מהתמיכה הכספית במחקר ופיתוח, קנסות על פליטות פחמן דו חמצני, הגנה על תחנות כח פחמיות, פריסה של צנרת הובלת הגז, אישור לבניית מתקנים סולאריים, פריסתם על מבני ציבור, חיובם על בניני מגורים, ניהול חכם של רשת החשמל וכדומה. הרבה תהליכים שאין להם נגיעה ישירה לשוק ההון אבל יש להם נגיעה לאיכות החיים בישראל ולמקום שהטכנולוגיה שתתפתח כאן תתפוס בזירה הגלובלית. 

הכותבת, הינה אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.