רונן מנחם
צילום: יח"צ, Bizportal
דעה

הריביות הנמוכות כאן להישאר; מה התרחיש האופטימלי לשנים הקרובות?

ההאטה מחלחלת ליותר מדינות. ברוב המדינות מתעקשות הממשלות על מדיניות פיסקלית מרסנת והבנקים המרכזיים נותרים כמעט לבדם במערכה
רונן מנחם | (2)

הריביות הנמוכות ברחבי העולם כאן כדי להישאר. יש התולים זאת בחשש מהשלכות עתידיות של מלחמת סחר בין סין לבית ארצות הברית (ככל שהשתיים לא תגענה, בסופו של יום, להסכמות), אך האינדיקטורים הכלכליים חלשים כבר היום.

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.25%

בתוך כך, מדד מנהלי הרכש של ג'יי פי מורגן מראה שברבע השני של השנה התמתנה הפעילות התעשייתית העולמית לרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2012! חמור מכך - ההזמנות החדשות מהמפעלים התכווצו בקצב החד ביותר זה שבע שנים, מה שמבשר רעות לתפוקה ולתעסוקה בהמשך השנה.

לא זו בלבד, ניכר כי ההאטה מחלחלת ליותר מדינות. לפי המדד, 18 מ-30 כלכלות בנסיגה, כולל שמות כמו סין, יפן, גרמניה, בריטניה, דרום קוריאה ורוסיה. מולן, כלכלות ארה"ב, הודו, ברזיל ואוסטרליה עדיין צומחות. בספרד ואירלנד מדד מנהלי הרכש בשפל של 74 ו-73 חודשים, מה שמעלה זיכרונות מרים מימי ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) כשמשקי הפריפריה נקלעו לשפל וסיכנו את המשך קיומו של גוש האירו.

גם נתוני ההשקעות חלשים ופוגעים בתוצר הפוטנציאלי. אם לא תתאוששנה, יתקשו הפירמות לענות על הביקוש הצרכני שצומח לאור הריביות הנמוכות - ויתפתחו לחצי מחירים. שילוב של האטה ואינפלציה יקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לספק פתרונות.

הבנקים המרכזיים נותרים לבד במערכה

ברוב המדינות מתעקשות הממשלות על מדיניות פיסקלית מרסנת, כזו שתכוון לגירעון ממשלתי של 3% מהתוצר ותפעל לירידת יחסי החוב הגבוהים מהתוצר. אחרת, הן חוששות, עלות שירות החוב שלהן תתייקר, הן יתקשו לגייס חוב נוסף וגם המגזר העסקי בשטחן יתקשה לקבל מימון ולהשקיע.

לפי התיאוריה הכלכלית, בתקופות של האטה נחוצה הרחבה פיסקלית שתעודד את מחזור העסקים אך כיום החובות של רוב המדינות גבוהים ולכן קשה ליישם אותה.

הדבר מותיר שוב את הבנקים המרכזיים כמעט לבדם במערכה - דווקא היום כשיש מי שטוען שהם אינם יודעים מה לעשות (במקרה של ארצות הברית) או לפני חילופי הנהגה (במקרה של אירופה).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אך בעוד הממשלות מתקשות לפעול משיקולי חוב וגירעון, הבנקים המרכזיים מתקשים לפעול כי אין להם די כלים: הריביות כבר נמוכות, אפסיות ואף שליליות ברוב המקומות (למעט ארה"ב, שעדיין צומחת ונמצאת בתעסוקה מלאה, אך גם שם השווקים משוכנעים שהריבית תרד בחודשים הבאים); גם כמות איגרות החוב שהם יכולים לרכוש (הרחבה כמותית) מצומצמת.

מי שיכול – פועל. הבנק המרכזי של אוסטרליה, לדוגמא, הוריד בתוך פחות מחודש ימים את הריבית מאחוז וחצי לאחוז אחד ואמר כי יפעל שוב לפי הצורך. הבנק המרכזי של אירופה לא מהסס לאותת על הורדת הריבית (הגם ששיעורה אפס) ונקיטת צעדים נוספים.

הבנקים המרכזיים עושים זאת הגם שהם יודעים כי אם החולשה הכלכלית תידרדר למיתון של ממש לא יוותרו להם דרכים לסייע. אך אין להם ברירה, הן הנתונים בשטח והן הסנטימנט של השווקים לוחץ על מי שיכול – להוריד ריבית.

להערכתי, יתקשו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם לייקר את הריביות גם אם יתפתחו לחצי מחירים. הסיכון ש"יפגרו אחרי העקום" כלומר, יעלו את הריבית לאט מדי ביחס לעליית האינפלציה - גדל.

תהליך הגמילה מהריביות עוד ארוך

בשורה התחתונה, על המשקיעים להכיר בכך שהתאוששות כלכלית גלובלית ממשבר 2008 תיארך זמן רב מהרגיל. עד אז הריביות תישארנה נמוכות ותהליך ה"גמילה" מהן ייתקל שוב ושוב בהתנגדויות של השווקים גם לאחר שתושג.

במבט להמשך, כל אחד יצטרך "לתרום את חלקו": הבנקים המרכזיים צריכים להתאזר בסבלנות רבה, להיות קשובים לשווקים, אך לחשוב גם על היום שאחרי ולנצל כל הזדמנות על מנת לנרמל את הריביות. המגזר העסקי והשווקים, מצדם, יצטרכו להבין שגם להם יועילו, לאורך זמן, ריביות גבוהות יותר, כך שניתן יהיה להוזילן ולהקל על גיוס ההון בימי סגריר. לכן, להיטות יתר שהריבית תרד מהר ועכשיו אינה בהכרח לטובתם.

והממשלות, ראוי להן לשקול לחרוג קצת מיעדי הגירעון על מנת לתת את הדחיפה האנטי-מחזורית לכלכלות המדשדשות. זו  תהיה "עסקת החבילה הגלובלית" של השנים הקרובות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 09/07/2019 21:54
    הגב לתגובה זו
    בדולר שממש יקח לו לא מעט זמן עד ש"יככב"!
  • 1.
    דולר 08/07/2019 17:27
    הגב לתגובה זו
    ארהב נראית מעולה לעולם אירופה ושאר העולם. בישראל יש הדרדרות מדאיגה במסגרת הגרעון
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.