המגמות העיקריות בקרנות עד כה - האם משהו שם השתנה?
תעשיית קרנות הנאמנות ספגה מכה קשה בשנת 2011. במהלך השנה הקודמת נחתכו נכסי הקרנות ביותר מ-9% והסתכמו בסוף שנת 2011 בכ-142 מיליארד שקל בלבד. בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2012, לעומת זאת, אנו רואים שיפור ניכר בתעשיית הקרנות - מתחילת השנה צמח היקף הנכסים הכולל בתעשייה בקרוב ל-10% וחזר בדיוק לרמתו מלפני שנה (אז התפרץ שוב משבר החובות באירופה) - 156 מיליארד שקל. מעניין לבחון את המגמות העיקריות שאפיינו את תעשיית הקרנות בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2012:
משבר החובות באירופה בשנת 2011. היה שעתן היפה של הקרנות הכספיות שכמעט והכפילו את היקף נכסיהן במהלך שנת 2011 - מ-18 מיליארד שקלים בסוף שנת 2010 ל-34 מיליארד שקלים בסוף שנת 2011. מתחילת שנת 2012 נמשכת מגמת בריחת המשקיעים ממניות ואג"ח קונצרניות - כך צמחו נכסי הקרנות הכספיות מתחילת השנה ב-1.7 מיליארד שקלים ומסתכמים כעת בכ-36 מיליארד שקלים.
לאחר שאיבדו בשנת 2011 כ-9 מיליארד שקלים מערכן, מסתמנות קרנות אג"ח המדינה כמנצחות הגדולות ביותר של שנת 2012 עם גידול של קרוב ל-8 מיליארד שקלים מתחילת שנת 2012. עליות השערים הנאות באפיק הממשלתי מתחילת השנה, בנוסף לתהליך הורדת הריבית במשק ולתשואה הנמוכה הגלומה בקרנות הכספיות מושכות את הציבור לקרנות אג"ח הממשלתיות.
על רקע משבר החובות המתמשך והחשש מפני גל הסדרי חוב נוסף בשוק אג"ח הקונצרניות, נמנע הציבור מהשקעה בקרנות אג"ח הקונצרניות (למעט השקעה באג"ח של בנקים הנתפשות בטוחות ע"י הציבור). כך גדלו נכסי קרנות אג"ח הקונצרניות בכ-2.5 מיליארד שקלים בלבד מתחילת השנה לאחר שאיבדו בשנת 2011 כ-17 מיליארד שקלים מערכן.
המחאה החברתית, המצב הגיאו-פוליטי, הגדלת המס על רווחי הון, הרגולציה הכבדה והסטת כספים ע"י הגופים המוסדיים והמשקיעים הפרטים מהבורסה המקומית לבורסות העולם (בעיקר לארה"ב) - הובילו לירידה חדה של מיליארד שקלים בשווי נכסי הקרנות המנייתיות בארץ מתחילת 2012.
כאמור, בשנים האחרונות קיימת מגמה של הסטת כספים משוק המניות המקומי לשווקים בעולם, וכך אנו רואים גידול (גם אם לא בהיקף משמעותי) בהיקף בנכסים של קרנות מניות חו"ל מתחילת השנה אל מול נסיגה בולטת בתקופה זו של הקרנות המנייתיות בארץ.
שנת 2012 הינה השנה בה הכיר ציבור המשקיעים את קרנות אג"ח חו"ל. קרנות אלה, אשר היו מחוץ לרדאר של המשקיע המקומי עד לתחילת השנה, רשמו מתחילת השנה גיוסים נאים ועלייה בערכן כחלק מפיזור תיק ההשקעות של המשקיעים. בנוסף, השיגו קרנות אלו מתחילת השנה ביצועים מצוינים - גם כתוצאה מהתחזקות הדולר מול השקל בתקופה זו.
לסיכום, הגידול הנאה בנכסי קרנות הנאמנות בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 הינו תוצאה של גיוס בקרנות הממשלתיות, בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח חו"ל. הדבר מעיד על כך שהציבור נמנע מהשקעה במניות ואג"ח קונצרניות (בעיקר בארץ) הנתפשות על ידו כמסוכנות. דעתי היא כי לאחר העליות החדות באג"ח הממשלתיות מתחילת השנה והתשואות הנמוכות בהן, ההזדמנויות העיקריות הינן באג"ח הקונצרניות. עקב כך, אנו צפוי לראות בהמשך השנה גיוסים בקרנות אג"ח הקונצרניות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן. לפרטים נוספים:
- 1.קובי מכפ"ס 07/08/2012 13:08הגב לתגובה זותודה על הניתוחים ברמה הכוללת. אני מצפה שתחזור לכתוב על אג"ח ברמה הפרטנית. לי זה חסר. תודב
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
