המגמות העיקריות בקרנות עד כה - האם משהו שם השתנה?
תעשיית קרנות הנאמנות ספגה מכה קשה בשנת 2011. במהלך השנה הקודמת נחתכו נכסי הקרנות ביותר מ-9% והסתכמו בסוף שנת 2011 בכ-142 מיליארד שקל בלבד. בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2012, לעומת זאת, אנו רואים שיפור ניכר בתעשיית הקרנות - מתחילת השנה צמח היקף הנכסים הכולל בתעשייה בקרוב ל-10% וחזר בדיוק לרמתו מלפני שנה (אז התפרץ שוב משבר החובות באירופה) - 156 מיליארד שקל. מעניין לבחון את המגמות העיקריות שאפיינו את תעשיית הקרנות בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2012:
משבר החובות באירופה בשנת 2011. היה שעתן היפה של הקרנות הכספיות שכמעט והכפילו את היקף נכסיהן במהלך שנת 2011 - מ-18 מיליארד שקלים בסוף שנת 2010 ל-34 מיליארד שקלים בסוף שנת 2011. מתחילת שנת 2012 נמשכת מגמת בריחת המשקיעים ממניות ואג"ח קונצרניות - כך צמחו נכסי הקרנות הכספיות מתחילת השנה ב-1.7 מיליארד שקלים ומסתכמים כעת בכ-36 מיליארד שקלים.
לאחר שאיבדו בשנת 2011 כ-9 מיליארד שקלים מערכן, מסתמנות קרנות אג"ח המדינה כמנצחות הגדולות ביותר של שנת 2012 עם גידול של קרוב ל-8 מיליארד שקלים מתחילת שנת 2012. עליות השערים הנאות באפיק הממשלתי מתחילת השנה, בנוסף לתהליך הורדת הריבית במשק ולתשואה הנמוכה הגלומה בקרנות הכספיות מושכות את הציבור לקרנות אג"ח הממשלתיות.
על רקע משבר החובות המתמשך והחשש מפני גל הסדרי חוב נוסף בשוק אג"ח הקונצרניות, נמנע הציבור מהשקעה בקרנות אג"ח הקונצרניות (למעט השקעה באג"ח של בנקים הנתפשות בטוחות ע"י הציבור). כך גדלו נכסי קרנות אג"ח הקונצרניות בכ-2.5 מיליארד שקלים בלבד מתחילת השנה לאחר שאיבדו בשנת 2011 כ-17 מיליארד שקלים מערכן.
המחאה החברתית, המצב הגיאו-פוליטי, הגדלת המס על רווחי הון, הרגולציה הכבדה והסטת כספים ע"י הגופים המוסדיים והמשקיעים הפרטים מהבורסה המקומית לבורסות העולם (בעיקר לארה"ב) - הובילו לירידה חדה של מיליארד שקלים בשווי נכסי הקרנות המנייתיות בארץ מתחילת 2012.
כאמור, בשנים האחרונות קיימת מגמה של הסטת כספים משוק המניות המקומי לשווקים בעולם, וכך אנו רואים גידול (גם אם לא בהיקף משמעותי) בהיקף בנכסים של קרנות מניות חו"ל מתחילת השנה אל מול נסיגה בולטת בתקופה זו של הקרנות המנייתיות בארץ.
שנת 2012 הינה השנה בה הכיר ציבור המשקיעים את קרנות אג"ח חו"ל. קרנות אלה, אשר היו מחוץ לרדאר של המשקיע המקומי עד לתחילת השנה, רשמו מתחילת השנה גיוסים נאים ועלייה בערכן כחלק מפיזור תיק ההשקעות של המשקיעים. בנוסף, השיגו קרנות אלו מתחילת השנה ביצועים מצוינים - גם כתוצאה מהתחזקות הדולר מול השקל בתקופה זו.
לסיכום, הגידול הנאה בנכסי קרנות הנאמנות בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 הינו תוצאה של גיוס בקרנות הממשלתיות, בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח חו"ל. הדבר מעיד על כך שהציבור נמנע מהשקעה במניות ואג"ח קונצרניות (בעיקר בארץ) הנתפשות על ידו כמסוכנות. דעתי היא כי לאחר העליות החדות באג"ח הממשלתיות מתחילת השנה והתשואות הנמוכות בהן, ההזדמנויות העיקריות הינן באג"ח הקונצרניות. עקב כך, אנו צפוי לראות בהמשך השנה גיוסים בקרנות אג"ח הקונצרניות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן. לפרטים נוספים:
- 1.קובי מכפ"ס 07/08/2012 13:08הגב לתגובה זותודה על הניתוחים ברמה הכוללת. אני מצפה שתחזור לכתוב על אג"ח ברמה הפרטנית. לי זה חסר. תודב

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.