על 2 המניות הכי חמות בוול סטריט - רק ההתחלה?

בטח כבר שמתם לב שהמניות של אלון מאסק, טסלה (סימול: TSLA) וסולאר-סיטי (סימול: SCTY) נסחרות במכפילים בלתי הגיוניים בעליל, מתנהגות בצורה דומה מאוד ומנפצות שוב ושוב את תחזיות המומחים, שמזה שנה וחצי ממליצים למכרן בשורט. האמת היא שאפילו בארץ החלומות, וול סטריט, TSLA ו-SCTY הן תופעות יוצאות דופן. כבר כתבנו על השתיים בעבר, והסברנו שהערכתן קשורה במאסק והוכחות הביצוע שהוא מייצג, אבל בכל שנותינו בשוק ההון לא ראינו תופעה כה קיצונית.

כאשר השתיים מתחילות, מפעם לפעם, לרדת, אם בגלל טונות של שורטיסטים שלוחצים עליהן או בגלל שגורו זה או אחר ממליץ לשרטטן, לא תראו אותן מגיעות לחלל ומתרסקות - כמו שרואים במניות אחרות. כאן, גם במקרה של נסיגה, כל נסיגה, אפילו מרמות שיא, מומלצת כהזדמנות קניה. "פחד הגבהים", עד כה לפחות, לא משחק כאן. הסברנו זאת בתופעה ששמה אלון מאסק - באמת מנהל יוצא דופן שהמשקיעים אוהבים. כמו גם העובדה ששתי המניות מייצגות תחומים מלהיבים של אנרגיה אלטרנטיבית (סולארית במקרה של סולאר סיטי) ואקולוגיה (המכונית החשמלית של טסלה) תורמת לעוצמתן. אבל יש לא מעט חברות כאלו והרבה מנהלי על שמובילים אותן.

כשהאחרות עולות לחלל המשקיעים מפחדים הרבה יותר משהם חוששים בשתי מניותיו של מאסק. אז הלכנו ובדקנו אצל מחזיקים גדולים ב-TSLA, כאלו שרכשו את המניה בהנפקה לפני 4 שנים ב-20 דולרים, למה אינם מוכרים? אנחנו מדברים על מוסדיים מהסוג של פריבאס, מורגן סטנלי, אינבסקו, שאפילו הגדילו החזקותיהם בחברה מאז ההנפקה. אלה השיבו לנו ש"הסיבה, לפי סדר החשיבות, הייתה תמיד מאסק תחילה והתוצאות העסקיות והתחומים לאחר מכן. אבל בשנים האחרונות", הדגישו, "קורה משהו שמשנה את העדפות המשקיעים, המניות של האוליגפולים הפכו לעגל הזהב של הכסף השמרני בוול סטריט (שזה הכסף הרציני והגדול), Big is beautiful".

ניסינו להבין על מה הם מדברים ומה הקשר ל-TSLA ול-SCTY, שעם כל הכבוד, אינן מתחרות בגודל עם חברות כמו טיוטה או סימנס בתחומים המדוברים. ובכן, ההסבר שטסלה (יותר) וסולאר (קצת פחות) נמצאות בקטגוריה של חברה שייתכן וירכשו אותה בפרמיית ענק או שתעבור להובלת הנישה בה היא פועלת, משהו בסגנון גוגל (סימול: GOOG) או פייסבוק (סימול: FB).

• מדד המחירים לצרכן בארה"ב: עלייה ב-0.2% באפריל, מתחת לציפיות
• אנבידיה זינקה ב-5.6%, פריון ב-13%; אודיטי נפלה ב-14%

גוגל ופייסבוק כמובילות מהפכות

במהלך השנים מאז החלה ההתאוששות ממשבר 2008 בכלכלה הריאלית ובוול סטריט, הסברנו שהגלובליזציה ומהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, שמושכות ומקדמות אותה, מייצרות יתרון לגודל. בעולם שנמצא בתהליך מעבר מ"כלכלה ישנה" ל"חדשה" צריך שליטה על טכנולוגיות (יכולות פיתוח ומאגר IP), עוצמה שיווקית גלובלית והרבה כסף, על מנת להצליח בגדול. התהליך הזה הביא להתפתחות ענקיות גלובליות. בעקבות העלייה בהכנסות כתוצאה מההתאוששות, העלייה החדה ברווחיות שבאה בהמשך להתייעלות שהביאו המהפכות, השליטה בשווקים וצבירת סכומי עתק במזומן, נוצר מבנה כלכלי אוליגופול. כאשר המגמה שנוצרת כתוצאה מהתקדמותן של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה מובילה להקטנת מספר החברות שמרכיבות את האוליגופול (בעיקר על רקע השיפור המדהים והמתמשך במצבן של החברות המובילות, לצד ניצול מערכות מס גלובליות המאפשרות השקעת סכומי עתק לרכישות ומיזוגים).

המצדדים בשוק חופשי יסבירו שזה עדיין עדיף על שוק מונופוליסטי, ותיאורטית זה נכון. אבל לצרכנים ולמתחרים הפוטנציאליים זה לא כל כך משנה - בסופו של יום, ובדיוק כפי שקורה במצב מונופוליסטי, הצרכן ישלם יותר והמתחרים הקטנים יתקשו להישאר במשחק. הצעות הרכישה של פייזר (סימול: PFE) על אסטרה-זנקה (סימול: AZN) בסך 112 מיליארד דולרים, שלא התקבלה, ומדטרוניקס (סימול: MDT) על קובידיאן (סימול: COV) עם סכום של 43 מיליארד דולרים, שמן הסתם תתקבל, מהוות שיא חדש בהיקף עסקאות בתחומים המדוברים, ומצביעות לא רק על עליית מדרגה בתחום היקפי המיזוגים והרכישות, והעובדה שמספר החברות שמרכיבות את "המועדון האוליגפולי" ילך ויקטן. כלומר, מספר הולך וקטן של ענקיות יובילו כל תחום עסקי ולא תאפשרנה לשחקנים קיימים וחדשים להצטרף ל"מועדון", אלא אם, כמו במקרה של גוגול במגזר מנועי החיפוש, אינטואיטיב (סימול: ISRG) או אדוארד סיינסס (סימול: EW) במגזר הציוד הרפואי החכם - חברות שלמעשה יצרו והובילו מגזרים חדשים. כל יתר החברות, אם לקחת דוגמא מתחום הקמעונאות, תהיינה כמו חנויות המכולת שמצליחות להתקיים למרות השופרסלים והמגה למיניהם. מבחינת המשקיעים המתוחכמים שמחפשים את ה-EW והגוגל הבאה, TSLA ו-SCTY נמצאות בקבוצה ייחודית ומיוחסת של חברות שנתפשות ככאלו. ככל שהמהפכות מתקדמות הולך ונעשה ברור שנישת המכוניות החשמליות / אקולוגיות ונישת אנרגיית השמש הופכות לנישות תעשייתיות רציניות. שאלות כמו האם המכונית האקולוגית תתחרה במכונית הקונבנציונלית? והאם אנרגיית השמש תתחרה באנרגיות הנפט, הפחם והגז? כבר אינן רלוונטיות. היום כבר לא שואלים "האם"? אלא "מתי?". כשזה קורה, משקיעים גדולים מתחילים לנסות ולאתר את הגוגל של תעשיית הרכב והאדוארד סיינס של תעשיית האנרגיה. כיוון שהקריטריון החשוב ביותר למשקיעים זו ההנהלה והוכחות הביצוע שלה - אז ברור מדוע מוכנים לשלם פרמיה עבור TSLA ו-SCTY. שעון החול מתקדם ונגמר

הזמן פועל נגד הסיכויים של חברה ישראלית (ולא רק) לפרוץ מסחרית גלובלית, אפילו אם ברשותה טכנולוגיה / מוצר / תהליך מדהימים. יותר מכך, ככל שהמוצר שבידי החברה הישראלית מוצלח ומבוקש יותר, בין אם הוא טכנולוגי או לא, כך סיכוייה לפרוץ גלובלית (טבע שניה) בסביבה אוליגופולית הולכים ופוחתים. הרכישה של קובידיאן, שנמצאת אצלנו במעקב מאז הגיעה לוול סטריט מדבלין לפני 7 שנים, והצליחה להשתלט על נישות חדשניות בתחום הרפואי (ראו לאחר שרכשה את גיוון אימג'ין בסוף השנה שעברה, מצביעה על כך שהמועדון האוליגופולי הוא "מועדון סגור" עם מספר חברים מצומצם.

• מניית טסלה מתעלמת מהתרסקות המכירות בסין: האם הרובוטקסי יציל את מאסק?
• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כדוגמא נוספת, מדטרוניקס ראתה בקובידיאן מתחרה פוטנציאלית, שבשלב מסויים הייתה מצטרפת כשווה למערך האוליגופול בתחום הציוד הרפואי שהיום משחקות בו חברות כמו בוסטון סיינטיפיק, סימנס, פיליפס וטושיבה, ולכן שילמה פרמיה נאה. גם ניסיון הרכישה של AZN, שמצליחה לפתח ולייצר תרופות חדשניות רבות, אינו שונה. פייזר ומדטרוניקס מנסות בהצעות הרכש שלהן לשמור על מעמדן כחברות באוליגפול, ו"דואגות" שמספר החברים במועדון יישאר מצומצם. אלא שעם הזמן (והדוגמא של פייזר- אסטרא בולטת) ילך האוליגפול ויצטמצם ויהפוך למועדון של 2-3 חברים שישלטו במגזר - כך קרה לאחר פירוקה של AT&T בשנת 1984. "מאמא-בל" פורקה ל-8 חברות אזוריות בגלל החשש למונופוליזם של התקשורת האמריקנית. היום, 30 שנים מאוחר יותר, יש בארה"ב מועדון אוליגפול בו חברות 3 חברות בלבד. כל זה אגב לא אומר שהשקעה באוליגוליפסיים "בטוחה", גם הם נפגעים בזמן תיקון. אבל בניגוד לאחרים, אלו המניות שבתיקון כדאי לקנות, תמיד.

מה כל זה אומר לנו כמשקיעים?

ראשית, החלק הארי של תיק ההשקעה במניות חייב להיות ב"חברות המועדונים האוליגופולים", בסלי השקעה או קרנות שמתמחות בטיטנים הגלובליים (SPY, DGT, DVY שכוללים את כל הענקיות), לא רק בשל צמיחתן, אלא גם בשל ההכנסה מהדיבידנד שלהן, שהולך וגדל. הן הופכות לעגל הזהב של ההשקעה, עדיפות לאורך זמן, על אג"חים, מתכות ונדל"ן. בצד הספקולטיבי, ובשביל להוסיף קצת פלפל לתיק, צריך לאתר את אותן חברות קטנות ובינוניות שמציגות פוטנציאל לפיתוח נישה תעשייתית חדשה. רוב הסיכויים שהן לא תצלחנה לבצע את המשימה, אבל הסיכוי שתירכשנה בפרמיום גדול הולך ומתעצם עם כל צעד שהן עושות קדימה.

המעניינות שבין החברות הישראליות הגדולות הן טבע (סימול: TEVA), צ'קפוינט (סימול: CHKP), ואורמת (סימול: ORA). זו האחרונה, המובילה בתחום הגיאותרמי, יכולה, אם תגוון הנהלתה ותמשיך במסלול הנוכחי, להיתפש בוול סטריט כ-SCTY בסקטור שלה. מבין הקטנות יש שורה ארוכה של חברות, במיוחד בתחומי האפליקציות, כמו אלוט (סימול: ALLT), ובתחום הרפואי, קומפיוג'ן (סימול: CGEN), מזור (סימול: MZOR) ועוד. כמו כן חשוב לא לשכוח לפזר השקעה במגוון רחב של חברות. ViryaNet. סוף מסע

ויריאנט, היריבה הקטנה של קליקסופטוואר (סימול: CKSW), שעוסקת בפיתוח, יצור ומכירה של פלטפורמות ועוזרות בניהול ומעקב אחרי כוח העבודה בחברות, נמכרת לחברת התוכנה הפרטית Verisae ממינסוטה ב-18.8 מיליון דולרים במזומן (3.15-3.40 דולר למניה, תלוי בכמה התפתחויות). ויריאנט הונפקה בנאסד"ק בספטמבר 2000 לפי 8 דולר למניה וגייסה, באמצעות החתמים המאוד מכובדים דאז צ'ייס, סולומון-סמית-בארני ודיין-ראושר, קרוב ל-35 מיליון דולרים (כולל ה"נעל הירוקה") באמצעות מכירה של 4.6 מיליון מניות.

ב-1999 הגיעו הכנסות החברה ל-15.8 מיליון דולרים והחברה סיימה בהפסד של 20.7 מיליון דולר. בהנפקה היו לחברה 21,521,654 מניות, כך שהוערכה לפי למעלה מ-172 מיליון דולרים. החברה נוסדה ע"י שמואל הכהן, איש מחשבים בהכשרתו שמתפקד היום כיו"ר ו-וולדימיר מורגנשטרן, פיזיקאי בהכשרתו, שהיום מהווה כדירקטור. שנת 2013 נחתמה עם מכירות של 10.7 מיליון ורווח של 0.9 מיליון - מה שאותת על שיפור בהשוואה לשנים האחרונות וגרם לעליית המניה. אבל הרבעון הראשון איכזב, המכירות ירדו והחברה עברה להפסד. שווי השוק הנוכחי, ערב ההצעה, כ-13 מיליון דולרים. לא לזה קיוו המשקיעים שהביאו את החברה באוקטובר 2000 לשווי שוק של 187.1 מיליון דולרים. אז מדוע Verisae רוכשת? כי האפליקציות של ויריאנט מוסיפות להם מוצר שחסר במכלול המוצרים שהם מוכרים. לנו אין ספק שהטכנולוגיות של ויריאנט היו מהמובילות. חבל רק שההנהלה לא ידעה כיצד לנצל זאת.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.