ניתוח

מנתחים את הדאו: על "בנקאות הצללים" והמניות בארה"ב - שוות קניה?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות חו"ל, מחלקת המחקר בנק דיסקונט, סוקר את עליית התשואות בארה"ב שהביאה לצמיחתה של הבנקאות הסינית
משה אוזקרגוז | (4)

בסקירה האחרונה מ-13 ביוני, כתבנו על הירידות החזקות שאפיינו את השווקים המתפתחים מאז ה-22 למאי, ועל הזינוק של סטיות התקן מ-12 ועד ה-22 בשבוע שחלף. עם זאת, העלייה הברורה ברמת הסיכון והמכירות בשווקים, התחילו מוקדם יותר ובשקט. דווקא דרך שוק האג"ח כאשר התשואות טסו מ-1 למאי ועד 25 ליוני מ-1.6% ל-2.6% במהלך שטרם נראה שהגיע לידי מיצוי.

הפוקוס עובר בינתיים מוול סטריט לסין

למרות הצהרותיו האופטימיות של ברננקי על כלכלת ארה"ב (נראה שאף אחד לא מאמין לו), קשה להתעלם מעוצמת החששות בסין ואסיה - שם המדדים צנחו במהירות לרמות המחירים של 2010. הצהרת הבנק המרכזי בסין, כי "יש נזילות סבירה במערכת הבנקאות בסין", מעלה לפחות בעיניי, תמרור אזהרה מדאיג, הרי "אין עשן בלי אש". ראה מקרה קריסת הבנק - ליהמן ברדרס, אז הוכחש ונטען בנחישות כי אין משבר, וכך גם היום.

ענקי הבנקאות, הרגולציה, עליית התשואות והמפולת בסין

האם ענקי הבנקאות חשו בסכנה? כמו שציינו, המכירות בשוק האג"ח הקדימו את המכירות בשוקי המניות ונשאלת השאלה, האם משקיעי האג"ח "חשו" בבעיית הנזילות המתפתחת בסין? סביר להניח שכן. מלבד העובדה שהבנקים הגדולים בעולם יודעים טוב ומהר יותר מהמשקיעים על מצב הנזילות בשווקים, ייתכן מאד כי הבנקים, אלו שנחשבים למוסדות פיננסים מרכזיים, היו בין המוכרים העיקריים של אג"ח ממשלתיות, ומהראשונים שדחפו את כדור השלג של עליית התשואות שהתגלגלה לשוקי המניות ביתר שאת.

רגולציה ודיבידנד

פורסם לאחרונה כי הרגולאטורים בארה"ב מעוניינים לקדם מהלך לעיבוי ההון בבנקים המובילים המוגדרים מוסדות פיננסים מרכזיים, באופן שידרוש ירידה ברמת המינוף מהרמה הנוכחית. אם דרישה לשיפור יחס זה מהבנקים תיכנס לשלבי יישום - המצב יחייב הכפלת הרף המינימלי של היחס הקרוי Simple Leverage Ratio מ-3% ל-6%.

מצב זה היה עשוי (תיאורטית כמובן) לדרוש מהבנקים הגדולים היערכות מתאימה, אך ייתכן וגרר מכירה סיטונאית של נכסים קלים למכירה כמו אג"ח ממשלתיות וחברות. לפי הדיווחים, הבנקים הגדולים בארה"ב עומדים על יחס של 5% לעומת רמה מינימלית של 3% מלבד, אך חלק מענקי הבנקאות האירופיים באנגליה ושוויץ עוברים בקושי, מה שעשוי לפגוע בחלוקת דיבידנד הנמוכה גם כך של מרביתן בשנים הקרובות.

עליית התשואות בארה"ב והריבית הבין-בנקאית בסין

עליית התשואות בעולם, כנראה לחצה על המוגלה של "בנקאות הצללים", וזו הובילה לזינוק משמעותי בריביות הבנקאיות לטווח קצר בסין - איתות למחסור בנזילות. סין, המחזיקה טריליון דולר באג"ח של ארה"ב ומונה 1.3 מיליארד תושבים עם תוצר אדיר, עשויה ליצור צונאמי לא קטן בשוקי האג"ח במידה והמצב יצא משליטה. עד כאן ספקולציות.

הפעם נעיף מבט על מניות בנקי הענק המובילים

Wells Fargo - הבנק הוותיק צמח מאד בתחום המשכנתאות, לאחר שהגיע לנתח שוק של שליש מהענף, באמצעות רכישת WACHOVIA ב-2008. השמרנות המאפיינת את התנהלות הבנק, מזכה אותו בפרמיה, בדמות מכפיל הון גבוה יותר מהמתחרות ותנודתיות נמוכה יותר. כרית הביטחון של הבנק, גם במונחי הדרישות החדשות, טובה מהמתחרות ומאפשרת חלוקת דיבידנד יציבה של 3% בענף הצפוי להימנע מחלוקת דיבידנד.

JPMorgan, Bank Of America ו-Citigroup

מוסדות המאופיינים ברמת סיכון גבוהה יותר מבחינת הפעילות אך גם לאור מינוף גבוה יותר. ל-JPMorgan פעילות נגזרים אגרסיבית ושנויה במחלוקת ופוטנציאל הסיכון של הבנק בתרחישי קיצון גבוה. זאת בפרט לאחר שב-2012 שערוריית ה"לוויתן" שמחק מיליארדי דולרים, גררה את המנכ"ל המוערך ג'ימי דיימון לשימוע ראווה ע"י הממשל האמריקני.

לסיכום, מצב הבנקים האמריקניים השתפר מאד בשנים האחרונות והם נהנים מצמיחת שוקי הנדל"ן בארה"ב, וההתאוששות במצב הצרכן האמריקני ורווחיהם השתפרו בהתאם. עם זאת, למרות העלייה במחיר המניות, לפחות בעיניי הרגולטור, כנראה שלא נעשה די בנושא חיזוק ההון. מצב זה מצריך הורדת רמת מינוף, כאשר עד אז שיעורי הדיבידנד במרביתם לא צפוי לעלות. כל עוד התאוששות שוקי הנדל"ן תימשך בסמוך לעליית תשואות מתונה, וולס פארגו, צפוי להמשיך ולהצמיח את הדיבידנד ולשפר את הרווחים מריבית ולספק מימד דפנסיבי, יחסית לענף שצפוי לתנודתיות גבוהה בטווח קצר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אני מחזיק את סיטי ומרוצה עד הגג (ל"ת)
    ישראל 07/07/2013 20:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דניאל 03/07/2013 09:12
    הגב לתגובה זו
    סופר-מעניינת וחכמה. תודה
  • 2.
    אנונימי 28/06/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט לאסוף כסף .... והרבה מהרצפה תהנו
  • 1.
    שחרזדה 28/06/2013 11:56
    הגב לתגובה זו
    לא יודע מי זה משה אוזקרגוז ..אבל בהחלט הפתעה לטובה ניתוח טוב בלי יותר מידי פרשנות והתלהמות מאפשר לקורא האינטילגנט להסיק מסקנות לבד

במלחמה על ההובלה, שופרסל לא מוותרת על המעמד הנחשק

איום חזרת המחאה החברתית בציבור הישראלי מעיב על החברות הגדולות בכלל וחברות הקמעונאות בפרט. בצל המחאה והתחרותיות במשק מחלקת המחקר של בנק דיסקונט סוקרת את מניית שופרסל וממליצה על תשואת שוק עם מחיר יעד של 12.4 ש' ברמת סיכון נמוכה
תוצאות הרבעון הראשון מלמדים כי התחרות עדיין לא מרפה והחברה מנסה לשמר נתח שוק, גם על חשבון פגיעה ברווחיות הגולמית. בינתיים, השחקניות הקטנות בענף ממשיכות במגמת הצמיחה, בין היתר על חשבון השחקניות הגדולות וביניהן, שופרסל. למרות שמכירות חג הפסח השפיעו לחיוב ברבעון הנוכחי, התוצאות די עגומות. ההכנסות בקמעונאות גדלו בכ-0.4% בשל פתיחת סניפים ואילו המכירות בחנויות זהות קטנו בכ-1.3% וכך גם המכירות למ"ר רשמו ירידה. הרווחיות התפעולית מפעילות הקמעונאות הסתכמה בכ-2.2% בלבד, אפילו נמוך מהרבעונים האחרונים. הרווח למניה הסתכם בכ-0.18 ש' בלבד, ביחס לכ-0.26 ש' ברבעון המקביל וביחס לכ-1.3 ב-2011 כולה. בעדכון האנליסטים הקודם, אמר מנכ"ל הטרי של החברה כי "אין סיבה ששופרסל לא תתיישר לכיוון ה-4% רווחיות תפעולית. אולם עד להתייצבות צפויים לחלוף מספר רבעונים". ובכן, לפחות לגבי החלק השני של המשפט הנתונים מלמדים כי צדק. האם מחיר המניה אטרקטיבי? אנו מעריכים כי השוק מגיב באופן רציונלי לפגיעה בתוצאות ובייחוד לאווירה התחרותית הבעייתית, שמובילה גם את השחקניות הגדולות לפתוח סניפים חדשים בקצב מואץ, לעיתים קרובות בשכירויות גבוהות ובאזורי תחרות שאינם מאפשרים תוספת שולית חיובית לחברה. לפי שיעור היוון של 8.5%, שווי המניה הנגזר עומד על כ-12.4 ש' למניה. לפי ראות עינינו נקודת תחתית עשויה גם להגיע (בהנחת שיעור היוון 9%) גם ל-11 ש' למניה, ואילו האפ-סייד לטווח של שנה עומד (בשיעור היוון 8%) על כ-14.1 ש' למניה. אין עניין במניה. אנו צופים כי המניה עומדת לפני תקופת איסוף ואין כרגע סיבה לנסיקה מהירה מהשפל היחסי אליו הגיעה, אלא לדשדוש. ברמת רווחיות תפעולית מייצגת של כ-4% שווייה של מניית שופרסל מוערך על ידינו באזור ה-15-17 ש' למניה, אך לאור התחרות בשנים האחרונות ומחאה חברתית מתחדשת שבפתח, עוד חזון למועד. ירידה (שאינה זמנית ביותר) מתחת ל-12 ש' למניה תאותת על צפי להמשך התדרדרות בתוצאות - תרחיש אפשרי, אך כזה באמת יסמן שאין מספיק מקום בענף לכל השחקניות ועשוי להוביל בסבירות גבוהה להזדמנות השקעה מצוינת עבור משקיעים סבלניים. בשורה תחתונה השוק צפוף. בעיקר מבחינת הגידול המצרפי המתוכנן במספר החנויות, אל מול קצב הגידול של הצריכה בישראל, שפשוט אינו מדביק את הפער. ההבנה העסקית היא שבעוד שלשחקניות קטנות יש לאן להתרחב מבלי שייצרו קניבליזציה וחלקן אף מביאות בשורה אמיתית של מחיר זול. השחקניות הגדולות פשוט "נגררות" למהלך, על מנת שלא לאבד נתחי שוק. הצפיפות מורגשת גם על מדף המניות בסקטור, שלאור ההנפקות האחרונות, ניתן למצוא כיום כבר 5 חברות קמעונאות מזון סחירות, שהשקעה בכל אחת מהן מהווה אלטרנטיבה לאחרת. מסקנה שופרסל מתמודדת מול הצורך לשמר את מעמדה כמובילת השוק ובעיקר על מלחמה על נתחי שוק. אלו מחייבים פגיעה ברווחיות הגולמית וצעדי התייעלות תפעולית - שייקח זמן עד שיבואו לידי ביטוי. אנו מותירים המלצה על "תשואת שוק" מפחיתים את מחיר לכ- 12.4 ש' למניה ברמת סיכון נמוכה.