ניתוח

מנתחים את הדאו: על "בנקאות הצללים" והמניות בארה"ב - שוות קניה?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות חו"ל, מחלקת המחקר בנק דיסקונט, סוקר את עליית התשואות בארה"ב שהביאה לצמיחתה של הבנקאות הסינית
משה אוזקרגוז | (4)

בסקירה האחרונה מ-13 ביוני, כתבנו על הירידות החזקות שאפיינו את השווקים המתפתחים מאז ה-22 למאי, ועל הזינוק של סטיות התקן מ-12 ועד ה-22 בשבוע שחלף. עם זאת, העלייה הברורה ברמת הסיכון והמכירות בשווקים, התחילו מוקדם יותר ובשקט. דווקא דרך שוק האג"ח כאשר התשואות טסו מ-1 למאי ועד 25 ליוני מ-1.6% ל-2.6% במהלך שטרם נראה שהגיע לידי מיצוי.

הפוקוס עובר בינתיים מוול סטריט לסין

למרות הצהרותיו האופטימיות של ברננקי על כלכלת ארה"ב (נראה שאף אחד לא מאמין לו), קשה להתעלם מעוצמת החששות בסין ואסיה - שם המדדים צנחו במהירות לרמות המחירים של 2010. הצהרת הבנק המרכזי בסין, כי "יש נזילות סבירה במערכת הבנקאות בסין", מעלה לפחות בעיניי, תמרור אזהרה מדאיג, הרי "אין עשן בלי אש". ראה מקרה קריסת הבנק - ליהמן ברדרס, אז הוכחש ונטען בנחישות כי אין משבר, וכך גם היום.

ענקי הבנקאות, הרגולציה, עליית התשואות והמפולת בסין

האם ענקי הבנקאות חשו בסכנה? כמו שציינו, המכירות בשוק האג"ח הקדימו את המכירות בשוקי המניות ונשאלת השאלה, האם משקיעי האג"ח "חשו" בבעיית הנזילות המתפתחת בסין? סביר להניח שכן. מלבד העובדה שהבנקים הגדולים בעולם יודעים טוב ומהר יותר מהמשקיעים על מצב הנזילות בשווקים, ייתכן מאד כי הבנקים, אלו שנחשבים למוסדות פיננסים מרכזיים, היו בין המוכרים העיקריים של אג"ח ממשלתיות, ומהראשונים שדחפו את כדור השלג של עליית התשואות שהתגלגלה לשוקי המניות ביתר שאת.

רגולציה ודיבידנד

פורסם לאחרונה כי הרגולאטורים בארה"ב מעוניינים לקדם מהלך לעיבוי ההון בבנקים המובילים המוגדרים מוסדות פיננסים מרכזיים, באופן שידרוש ירידה ברמת המינוף מהרמה הנוכחית. אם דרישה לשיפור יחס זה מהבנקים תיכנס לשלבי יישום - המצב יחייב הכפלת הרף המינימלי של היחס הקרוי Simple Leverage Ratio מ-3% ל-6%.

מצב זה היה עשוי (תיאורטית כמובן) לדרוש מהבנקים הגדולים היערכות מתאימה, אך ייתכן וגרר מכירה סיטונאית של נכסים קלים למכירה כמו אג"ח ממשלתיות וחברות. לפי הדיווחים, הבנקים הגדולים בארה"ב עומדים על יחס של 5% לעומת רמה מינימלית של 3% מלבד, אך חלק מענקי הבנקאות האירופיים באנגליה ושוויץ עוברים בקושי, מה שעשוי לפגוע בחלוקת דיבידנד הנמוכה גם כך של מרביתן בשנים הקרובות.

עליית התשואות בארה"ב והריבית הבין-בנקאית בסין

עליית התשואות בעולם, כנראה לחצה על המוגלה של "בנקאות הצללים", וזו הובילה לזינוק משמעותי בריביות הבנקאיות לטווח קצר בסין - איתות למחסור בנזילות. סין, המחזיקה טריליון דולר באג"ח של ארה"ב ומונה 1.3 מיליארד תושבים עם תוצר אדיר, עשויה ליצור צונאמי לא קטן בשוקי האג"ח במידה והמצב יצא משליטה. עד כאן ספקולציות.

הפעם נעיף מבט על מניות בנקי הענק המובילים

Wells Fargo - הבנק הוותיק צמח מאד בתחום המשכנתאות, לאחר שהגיע לנתח שוק של שליש מהענף, באמצעות רכישת WACHOVIA ב-2008. השמרנות המאפיינת את התנהלות הבנק, מזכה אותו בפרמיה, בדמות מכפיל הון גבוה יותר מהמתחרות ותנודתיות נמוכה יותר. כרית הביטחון של הבנק, גם במונחי הדרישות החדשות, טובה מהמתחרות ומאפשרת חלוקת דיבידנד יציבה של 3% בענף הצפוי להימנע מחלוקת דיבידנד.

JPMorgan, Bank Of America ו-Citigroup

מוסדות המאופיינים ברמת סיכון גבוהה יותר מבחינת הפעילות אך גם לאור מינוף גבוה יותר. ל-JPMorgan פעילות נגזרים אגרסיבית ושנויה במחלוקת ופוטנציאל הסיכון של הבנק בתרחישי קיצון גבוה. זאת בפרט לאחר שב-2012 שערוריית ה"לוויתן" שמחק מיליארדי דולרים, גררה את המנכ"ל המוערך ג'ימי דיימון לשימוע ראווה ע"י הממשל האמריקני.

לסיכום, מצב הבנקים האמריקניים השתפר מאד בשנים האחרונות והם נהנים מצמיחת שוקי הנדל"ן בארה"ב, וההתאוששות במצב הצרכן האמריקני ורווחיהם השתפרו בהתאם. עם זאת, למרות העלייה במחיר המניות, לפחות בעיניי הרגולטור, כנראה שלא נעשה די בנושא חיזוק ההון. מצב זה מצריך הורדת רמת מינוף, כאשר עד אז שיעורי הדיבידנד במרביתם לא צפוי לעלות. כל עוד התאוששות שוקי הנדל"ן תימשך בסמוך לעליית תשואות מתונה, וולס פארגו, צפוי להמשיך ולהצמיח את הדיבידנד ולשפר את הרווחים מריבית ולספק מימד דפנסיבי, יחסית לענף שצפוי לתנודתיות גבוהה בטווח קצר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אני מחזיק את סיטי ומרוצה עד הגג (ל"ת)
    ישראל 07/07/2013 20:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דניאל 03/07/2013 09:12
    הגב לתגובה זו
    סופר-מעניינת וחכמה. תודה
  • 2.
    אנונימי 28/06/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט לאסוף כסף .... והרבה מהרצפה תהנו
  • 1.
    שחרזדה 28/06/2013 11:56
    הגב לתגובה זו
    לא יודע מי זה משה אוזקרגוז ..אבל בהחלט הפתעה לטובה ניתוח טוב בלי יותר מידי פרשנות והתלהמות מאפשר לקורא האינטילגנט להסיק מסקנות לבד
התיק

דבר היועץ 750 אלף שקל לאשה בת 55 שלא רוצה סיכונים - איך לחלק את הכסף?

אייל חקמן, יועץ השקעות בדיסקונט, מציע תיק השקעות לגב' רוזנברג, בת 55, אם לשלושה ילדים, בעלת דירה קטנה בגבעתיים - בלי משכנתא
אייל חקמן |
השבוע נכנסה אלי בבהלה גב' רוזנברג, "מה יהיה עם מחירי העגבניות? זה נראה לך הגיוני לשלם 12 שקל לק"ג?". הסברתי כי חודש אפריל ידוע כחודש בו רמת המחירים בשוק עולה באופן חריג ביחס לשאר השנה וכי אמנם צפויים לנו כמה חודשים עם רמות אינפלציה גבוהות. אך עדיין, הצפי לשנה הקרובה (2.6%) נמצא בטווח הרצוי. לגב' רוזנברג תיק השקעות בסך 750 אלף שקל, אלה הם כספי הפנסיה היחידים שהצליחה לחסוך. לכן היא מבקשת לשמור על הערך הריאלי של כספה ואם אפשר, גם להשיג תשואה קטנה. הגברת בת 55, אם לשלושה ילדים, בעלת דירה קטנה בגבעתיים - בלי משכנתא, ומקבלת כיום משכורת בגובה 8,000 שקל בחודש. אין לה צורך ספציפי לכספים בטווח הקצר. המלצות (נוכח התקופה) לבניית תיק השקעות: תיק אג"ח - 90% בבניית תיק השקעות המאפיין את צרכיה של גב' רוזנברג אני ממליץ על חשיפה של 90% לאג"ח. בכדי להחליט על הפיזור הנכון בתיק האג"ח, יש לבחון היטב את ההשפעות הקיימות בשוק המקומי. נתחיל באינפלציה. מדד מארס (0.4%) היה אמנם גבוה מהצפוי, וכך צפוי גם למדדי אפריל מאי ויוני. אחריהם צפויה סדרה של מדדים נמוכים ולכן נראה כי האינפלציה בשנה הקרובה תעמוד סביב 2.6%. לגבי ריבית בנק ישראל - נראה כי הנגיד אינו ממהר להעלות את הריבית במשק (2.5%), אך בשוק ההון מתבססת הערכה כי הצעד הבא של הריבית יהיה כלפי מעלה וכמובן שכאשר השוק מתחיל להריח אפשרות להעלאת ריבית, מורגשת התעוררות באג"ח בריבית משתנה. נכון להיום, נתונים מראים כי שוק האג"ח בריבית משתנה הניב עליות של כ- 10% ויותר מתחילת השנה. כרגע התשואה של האג"ח בריבית משתנה לא גבוהה כפי שהייתה לפני מספר חודשים, אך עדיין עדיפה על פני האג"ח בריבית קבועה (באותו המח"מ). בשל חוסר הוודאות בחיזוי האינפלציה, אני ממליץ בתקופה זו על חלוקה שווה בין האפיק השקלי לאפיק צמוד המדד 50:50. כמו כן חשיפה לאג"ח ממשלתיות ברמה של 70% מתיק האג"ח מול 30% חשיפה לאג"ח חברות. בנוגע למח"מ, אני ממליץ על בניית תיק עם מח"מ בינוני (סינטטי), תוך שילוב של אג"חים בעלי מח"מ קצר וארוך. כדאי לחכות על הגדר להזדמנות של עליית תשואות, בכדי להאריך את המח"מ. בחשיפה לאג"ח חברות, אני ממליץ על חשיפה של כ- 20% לדירוגים גבוהים AA ומעלה וכמו כן לחשיפה עד 10% לאג"ח מקבוצות הדירוג A. החשיפה לאפיק צמוד המדד תהה תנודתית יותר ככל שהמח"מ קצר יותר ועל כן באפיק זה נחפש השקעה בעלת מח"מ בינוני ארוך. בנוסף, כפי שהזכרתי קודם, קיימת דעה רווחת בשווקים לגבי ההערכה כי הריבית שינתה כיוון. לכן אני ממליץ על השקעה באפיק השקלי בריבית קבועה במח"מ קצר, אשר במידה ואכן הריבית בטווח הקצר תעלה, ייפגע במידה המועטה ביותר. כמו כן - חשיפה של 10% לריבית משתנה. אפיק שקלי 45% מתיק ההשקעות 25% מח"מ עד שנה ממשלתי 10% מח"מ בינוני ממשלתי + חברות בדירוג AA 10% מח"מ ארוך ממשלתי. אפיק צמוד מדד 45% מתיק ההשקעות 10% מח"מ עד שנתיים חברות מקבוצת דירוג A ומעלה 25% מח"מ בינוני ממשלתי 10% מח"מ ארוך חברות בדירוגים AA מניות - 10% הרבעון השני של 2012 מסתמן כתיקון בשוק המניות לעליות הגבוהות שהיו ברבעון הראשון. היעדר תשואות בנכסים "בטוחים", כגון אג"ח ממשלתי, דוחף את המשקיעים להגדיל פוזיציה בנכסים המסוכנים. התוצאה היא הגדלת ביקושים לנכסים מסוכנים שתגרור עליית מחירים בשוק המניות. בשל התנודתיות הרבה אני ממליץ על חשיפה לסקטורים דפנסיביים כגון מוצרי צריכה. על מנת להניב תשואה ריאלית סבירה, הסברתי לגב' רוזנברג כי אני ממליץ על השקעה של 10% באפיק המנייתי, זאת במידה ואכן חלק זה של ההשקעה הינו לטווח ארוך. כמו כן, הסברתי כי יש חשיבות רבה לפיזור ההשקעה ולכן אני ממליץ לבצע פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי בעת בניית התיק. אם תיק ההשקעות יהיה חשוף למנייה אחת, נניח מניית שופרסל, והדוחות הרבעוניים לא יהיו בטווח ציפיות האנליסטים, המנייה תהיה חשופה לתנודתיות רבה שתשפיע מאוד על תשואת התיק כולו. כנ"ל לגבי בעיה סקטוריאלית, כגון מחאה נוספת בקיץ הקרוב, אשר תשפיע על ענף הקמעונאות כולו. בנוגע לפיזור הגיאוגרפי, החשיבות כפולה ומכופלת. הבעיות הגיאופוליטיות באזורנו היו ויהיו הסיבה לשינויים ולתנודתיות הרבה בשוק המניות. לכן אני ממליץ על פיזור השקעה באמצעות תעודות סל עוקבות מדדים. 50% בשוק המקומי ו 50% בשוק האמריקאי אשר מראה איתנות רבה גם בתקופה של חוסר ודאות גלובאלית. את תיק ההשקעות הנ"ל יש לבחון אחת לשלושה חודשים ולראות האם המצב בשווקים השתנה. מאת: אייל חקמן הוא יועץ השקעות, סניף גבעתיים, בנק דיסקונט