ניתוח

מנתחים את הדאו: על "בנקאות הצללים" והמניות בארה"ב - שוות קניה?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות חו"ל, מחלקת המחקר בנק דיסקונט, סוקר את עליית התשואות בארה"ב שהביאה לצמיחתה של הבנקאות הסינית
משה אוזקרגוז | (4)

בסקירה האחרונה מ-13 ביוני, כתבנו על הירידות החזקות שאפיינו את השווקים המתפתחים מאז ה-22 למאי, ועל הזינוק של סטיות התקן מ-12 ועד ה-22 בשבוע שחלף. עם זאת, העלייה הברורה ברמת הסיכון והמכירות בשווקים, התחילו מוקדם יותר ובשקט. דווקא דרך שוק האג"ח כאשר התשואות טסו מ-1 למאי ועד 25 ליוני מ-1.6% ל-2.6% במהלך שטרם נראה שהגיע לידי מיצוי.

הפוקוס עובר בינתיים מוול סטריט לסין

למרות הצהרותיו האופטימיות של ברננקי על כלכלת ארה"ב (נראה שאף אחד לא מאמין לו), קשה להתעלם מעוצמת החששות בסין ואסיה - שם המדדים צנחו במהירות לרמות המחירים של 2010. הצהרת הבנק המרכזי בסין, כי "יש נזילות סבירה במערכת הבנקאות בסין", מעלה לפחות בעיניי, תמרור אזהרה מדאיג, הרי "אין עשן בלי אש". ראה מקרה קריסת הבנק - ליהמן ברדרס, אז הוכחש ונטען בנחישות כי אין משבר, וכך גם היום.

ענקי הבנקאות, הרגולציה, עליית התשואות והמפולת בסין

האם ענקי הבנקאות חשו בסכנה? כמו שציינו, המכירות בשוק האג"ח הקדימו את המכירות בשוקי המניות ונשאלת השאלה, האם משקיעי האג"ח "חשו" בבעיית הנזילות המתפתחת בסין? סביר להניח שכן. מלבד העובדה שהבנקים הגדולים בעולם יודעים טוב ומהר יותר מהמשקיעים על מצב הנזילות בשווקים, ייתכן מאד כי הבנקים, אלו שנחשבים למוסדות פיננסים מרכזיים, היו בין המוכרים העיקריים של אג"ח ממשלתיות, ומהראשונים שדחפו את כדור השלג של עליית התשואות שהתגלגלה לשוקי המניות ביתר שאת.

רגולציה ודיבידנד

פורסם לאחרונה כי הרגולאטורים בארה"ב מעוניינים לקדם מהלך לעיבוי ההון בבנקים המובילים המוגדרים מוסדות פיננסים מרכזיים, באופן שידרוש ירידה ברמת המינוף מהרמה הנוכחית. אם דרישה לשיפור יחס זה מהבנקים תיכנס לשלבי יישום - המצב יחייב הכפלת הרף המינימלי של היחס הקרוי Simple Leverage Ratio מ-3% ל-6%.

מצב זה היה עשוי (תיאורטית כמובן) לדרוש מהבנקים הגדולים היערכות מתאימה, אך ייתכן וגרר מכירה סיטונאית של נכסים קלים למכירה כמו אג"ח ממשלתיות וחברות. לפי הדיווחים, הבנקים הגדולים בארה"ב עומדים על יחס של 5% לעומת רמה מינימלית של 3% מלבד, אך חלק מענקי הבנקאות האירופיים באנגליה ושוויץ עוברים בקושי, מה שעשוי לפגוע בחלוקת דיבידנד הנמוכה גם כך של מרביתן בשנים הקרובות.

עליית התשואות בארה"ב והריבית הבין-בנקאית בסין

עליית התשואות בעולם, כנראה לחצה על המוגלה של "בנקאות הצללים", וזו הובילה לזינוק משמעותי בריביות הבנקאיות לטווח קצר בסין - איתות למחסור בנזילות. סין, המחזיקה טריליון דולר באג"ח של ארה"ב ומונה 1.3 מיליארד תושבים עם תוצר אדיר, עשויה ליצור צונאמי לא קטן בשוקי האג"ח במידה והמצב יצא משליטה. עד כאן ספקולציות.

הפעם נעיף מבט על מניות בנקי הענק המובילים

Wells Fargo - הבנק הוותיק צמח מאד בתחום המשכנתאות, לאחר שהגיע לנתח שוק של שליש מהענף, באמצעות רכישת WACHOVIA ב-2008. השמרנות המאפיינת את התנהלות הבנק, מזכה אותו בפרמיה, בדמות מכפיל הון גבוה יותר מהמתחרות ותנודתיות נמוכה יותר. כרית הביטחון של הבנק, גם במונחי הדרישות החדשות, טובה מהמתחרות ומאפשרת חלוקת דיבידנד יציבה של 3% בענף הצפוי להימנע מחלוקת דיבידנד.

JPMorgan, Bank Of America ו-Citigroup

מוסדות המאופיינים ברמת סיכון גבוהה יותר מבחינת הפעילות אך גם לאור מינוף גבוה יותר. ל-JPMorgan פעילות נגזרים אגרסיבית ושנויה במחלוקת ופוטנציאל הסיכון של הבנק בתרחישי קיצון גבוה. זאת בפרט לאחר שב-2012 שערוריית ה"לוויתן" שמחק מיליארדי דולרים, גררה את המנכ"ל המוערך ג'ימי דיימון לשימוע ראווה ע"י הממשל האמריקני.

לסיכום, מצב הבנקים האמריקניים השתפר מאד בשנים האחרונות והם נהנים מצמיחת שוקי הנדל"ן בארה"ב, וההתאוששות במצב הצרכן האמריקני ורווחיהם השתפרו בהתאם. עם זאת, למרות העלייה במחיר המניות, לפחות בעיניי הרגולטור, כנראה שלא נעשה די בנושא חיזוק ההון. מצב זה מצריך הורדת רמת מינוף, כאשר עד אז שיעורי הדיבידנד במרביתם לא צפוי לעלות. כל עוד התאוששות שוקי הנדל"ן תימשך בסמוך לעליית תשואות מתונה, וולס פארגו, צפוי להמשיך ולהצמיח את הדיבידנד ולשפר את הרווחים מריבית ולספק מימד דפנסיבי, יחסית לענף שצפוי לתנודתיות גבוהה בטווח קצר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אני מחזיק את סיטי ומרוצה עד הגג (ל"ת)
    ישראל 07/07/2013 20:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דניאל 03/07/2013 09:12
    הגב לתגובה זו
    סופר-מעניינת וחכמה. תודה
  • 2.
    אנונימי 28/06/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט לאסוף כסף .... והרבה מהרצפה תהנו
  • 1.
    שחרזדה 28/06/2013 11:56
    הגב לתגובה זו
    לא יודע מי זה משה אוזקרגוז ..אבל בהחלט הפתעה לטובה ניתוח טוב בלי יותר מידי פרשנות והתלהמות מאפשר לקורא האינטילגנט להסיק מסקנות לבד

הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם. יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור: סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות. באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11'). נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער. גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים. מה צפוי בחודשים הקרובים? מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה. בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.