שני אירועים מרכזיים: החלטת הריבית בגוש האירו מדד מנהלי הרכש בארה"ב
ביום חמישי הקרוב (7/2/13), צפוי נגיד הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB), להודיע על החלטת הריבית לחודש פברואר. נציין כי מאז חודש יולי, עומדת הריבית על שיעור של 0.75% (רמת שפל בראיה היסטורית).
נזכיר, כי קביעת גובה הריבית, הינה אחד מהכלים של הבנק המרכזי להשגת יציבות מחירים (שליטה באינפלציה) ועידוד צמיחה (באמצעות הגדלת נזילות והוזלת המימון). המדיניות המרחיבה, בשילוב ההצהרות האגרסיביות של נגיד הבנק המרכזי במחצית השנייה של 2012, תרמו להרגעת השווקים הפיננסיים בגוש האירו, תוך ירידה בתשואות האג"ח של מדינות הפריפריה. אולם, כפי שאמר במסיבת העיתונאים הנגיד דראגי, לאחר פרסום הריבית בחודש ינואר, הכלכלה עדיין חלשה ושיפור ניתן יהיה לראות בסוף שנת 2013.
על פי ממוצע תחזיות האנליסטים במערכת בלומברג, דראגי לא צפוי להוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ואף לא בחודש מארס. זאת, לאור הרגיעה בגוש האירו, והעדפתו "לשמור תחמושת" ליום סגריר בו יצטרך לטפל בבעיות שעלולות לצוץ כפי שקרה בעבר הלא רחוק. כמו כן, ימתין הנגיד לראות את תוצאות ההתמודדות של הממשלות במדינות הגוש עם ההאטה / המיתון הכלכלי (לאחר שכאמור, הצליח להרגיע את השווקים).
"מדד מנהלי הרכש לא בייצור" (Non Manufacturing ISM) בארה"ב
ביום שלישי (5/2/13 ) צפוי להתפרסם בארה"ב "מדד מנהלי הרכש לא בייצור" (Non Manufacturing ISM) לחודש ינואר. המדד כולל ארבע רכיבים עיקריים: פעילות עסקית, הזמנות חדשות, תעסוקה והספקה. נתוני המדד מתבססים על סקר בקרב של כ-400 חברות שמייצגות את הפעילות הכלכלית בארה"ב במגוון ענפים (IT, מסחר קמעונאי/סיטונאי, פיננסים , נדל"ן, בריאות וכו'). הפרסום החודשי של המדד (ביום העסקים השלישי של כל חודש) מהווה אינדיקטור מקדים לנתוני הצמיחה שמתפרסמים על בסיס רבעוני. בנוסף, המדד מהווה כלי תומך החלטה בבחירת אפיקי השקעה ברמת הסקטור.
מדד הייחוס הינו 50, במידה ורמת המדד מעל נתון זה הדבר מעיד על התרחבות הפעילות הכלכלית, ולהפך. בחודש דצמבר הפתיע המדד את האנליסטים כאשר עלה לרמה של 55.7 נקודות, בעוד שהצפי (על פי מערכת בלומברג) היה ל-54.1 נקודות. נתון זה הוסיף לאווירה אופטימית בשווקים לאחר פתרון (חלקי) של הצוק הפיסיקלי.
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
