לבנון
צילום: Getty Images Israel

האג"ח של ממשלת לבנון מזנקות - מה עומד מאחורי השינוי?

בשבועות האחרונים חל זינוק בשערי האג"ח, מה שמעיד לכאורה על אופטימיות בשוק. אך מאחורי המספרים עומדת מציאות כלכלית קשה מאוד ומדינה בהסדר חוב. האג"ח פשוט מתנהגות כמו אופציה מסוכנת, והבורסה הלבנונית מייחלת שישראל תחסל את חיזבאללה 
צלי אהרון | (2)

לבנון נשלטת על ידי ארגון הטרור חיזבאללה. זו בעצם מדינה בתוך מדינה. חיזבאללה יונק את כוחו מהעדה השיעית, אך משפיע על כל הסביבה. רמת ההשקעות בלבנון נמוכה כי חברות לא רוצות להשקיע במקום עם טרור, ובקרב האוכלוסייה האזרחית נרשמה הגירה גדולה בעשורים האחרונים, בעיקר של כאלה שיכלו. אנשים לא רוצים לחיות עם טרור בבית. 

בשנים האחרונות חלה הרעה נוספת במצב הכלכלי של המדינה השסועה. כלכלת לבנון מדרדרת בעקביות מאז הפיצוץ הענק בנמל ביירות לפני כחמש שנים. הגירעון גדל, התוצר לא עולה, והמדינה בעצם חיה בזכות תרומות והעברות של קרובי משפחה בחו"ל לתושבי לבנון.   

העלייה באג"ח הממשלתיות של לבנון מטעה צילום: Getty Images Israel

המדינה בפשיטת רגל. המלחמה מאיצה ומחמירה את המצב. הגירעון גדל, האינפלציה מזנקת, ומחירי האג"ח מבטאים חדלות פירעון. עם זאת, האג"ח הלבנוניות חוו באחרונה עלייה משמעותית בשעריהן - זינוק של 44% מאז סוף ספטמבר באג"ח הדולריות לשנתיים.

אלא שהעלייה הזו יכולה להטעות. היא לא מבטאת בהכרח שיפור בכלכלה הלבנונית - השער של האג"ח מבטא תשואה של מאות אחוזים. השער - סביב 8 סנט כשהפירעון הוא לפי 1 דולר. המדינה לא תשרת את החוב שלה, אז למה האג"ח עולות? כי כניסת ישראל לדרום לבנון יכולה להיטיב עם הכלכלה הלבנונית. חיזבאללה סופג אבדות והלבנונים, שבינתיים ניזוקים, מבינים שחיזבאללה חלש שלא יוכל לשלוט בלבנון כמו שהיה עד כה, זה טוב לכלכלה. 

לבנון בלי ארגון הטרור ששולט ומעכב אותה, היתה יכולה להתפתח ולצמוח. זה לא קרה, ועכשיו יש סיכוי שביום שאחרי, חיזבאללה יהיה מוחלש. מעבר לכך, ברגע שצה"ל נכנס לדרום לבנון, הסיכוי לסיום מדיני גובר והזמן עד להסדר המדיני מתקצר. מתחילה בעצם הספירה לאחור להסדר. יש לחץ עולמי ולחץ של לבנון עצמה על חיזבאללה, ויש לחץ מקביל על ישראל לסיים את העימות. זו כנראה רק שאלה של זמן. סיום הלחימה הוא חדשות טובות לכלכלה.

ולמרות זאת, בסופו של דבר הזינוק באג"ח לא באמת משנה הרבה - מדובר באג"ח שהיא לא באמת אג"ח - אף אחד לא יקבל את הערך המקורי. זו אג"ח בהסדר - סוג של אופציה מסוכנת. ברור שהעלייה מבטאת הערכה לשיפור מסוים בהמשך, אבל זה כמו שהאג"ח של חנן מור הגיעו להסדר וזינקו מ-12 אגורות ל-17 אגורות. החברה עדיין בהסדר חוב גדול.  

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, ההשקעה באג"ח נתפשת כהזדמנות על ידי סוחרים שמאמינים שהיחלשות חיזבאללה עשויה להוביל לשינויים פוליטיים כלכליים בלבנון, ואולי אפילו להזדמנות. אך האם מדובר בסימן לתקווה או שמא זו עוד הימור מסוכן במציאות של חוסר ודאות?

בורסה משקפת ציפיות

ניתן לראות שמיולי השנה הבורסה הלבנונית עלתה ב30%, וזה נתון שמעיד על ציפיות המשקיעים לפריחה ושגשוג לאחר שהמלחמה תיגמר. האמנם?

ההנחה שהיחלשות חיזבאללה, המיליציה שנתמכת על ידי איראן, תאפשר למערכת הפוליטית הלבנונית להגיע להסכם שיביא לרפורמות כלכליות נדרשות. כמו כן, הבורסה הלבנונית חוותה עלייה משמעותית בחודשים האחרונים, מה שמעיד על תחושת אופטימיות בקרב משקיעים שמאמינים שהמלחמה תהיה קצרה ושהצדדים המעורבים יכולים לשוב למצב של פריחה כלכלית. ייתכן כי המשקיעים מקווים שהחלפת חיזבאללה תוביל לשינוי פוליטי חיובי, ובמיוחד לאחר מותו של נסראללה, שכנראה תרם לעלייה בבורסה.

המשקיעים מקווים שהיחלשות חיזבאללה תוביל לשינוי חיובי צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

הבורסה הלבנונית עלתה מתחילת השנה ב-4.82%. עם זאת, רבים מזהירים שהמצב הנוכחי משקף בעיקר משאלת לב, שכן הכלכלה הלבנונית עדיין נתונה במצב קשה, עם שיעורי עוני גבוהים, היפר-אינפלציה וחוסר יציבות פוליטית.

העלייה בשער האג"ח - מה המשמעות?

העלייה היא בסך הכל כאמור עלייה באופציה על כלכלת לבנון ולא באג"ח אמיתית. אם האג"ח תשלם 9 או 12 סנט לדולר - זה לא משנה את העובדה שהמדינה נמצאת בחדלות פירעון.

האג"ח האלה נותרות בחדלות פירעון, והעלייה הנוכחית נובעת בעיקר מהימורים על עתיד לא ברור, ולא משינויים ממשיים במצב הכלכלה. בנוסף, הסיכון הגבוה בהשקעה בלבנון גורם לכך שהרוב המוחלט של המשקיעים רואים את האג"ח מחוץ לתחום. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתבה אינפורמטיבית ומעניינת. כן ירבו כאלה. (ל"ת)
    אבי 15/10/2024 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נגמרו מיירטים וחימוש 15/10/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
    נלחמת בציפורניים עם המשטר הציוני .
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.