הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

כך השבתת הממשלה בארה"ב תגרום למשבר כלכלי

ההשבתה המסתמנת של ממשלת ארה"ב גורמת לאמריקנים רבים לחשוש משיבושים באספקה של תלושי מזון, תשלום לחיילים, שיבושים בטיסות ועוד הרבה דברים נוספים - אבל ההשבתה של הרשויות המפקחות על השווקים עלולה להוות פרצה לעבריינים והאקרים שיכולה להביא לפגיעה קשה בשווקים
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה SEC ארה"ב שביתה

"יציבות כלכלית תלויה בגורמים המרכזיים של התשתית הכלכלית, במיוחד בתחומי התשלומים וההלוואות - וכמות הולכת וגדלה של השירותים האלה נמצאת מחוץ לשליטתם של הבנקים." כך כותבת האנליסטית קרן פטרו מחברת הייעוץ הפדרלית FFA.

השבתת הממשלה בארה"ב היא עניין כמעט בטוח. בגולדמן זאקס מעריכים כי השביתה תימשך בין שבועיים לשלושה ותוריד בכל שבוע כ-0.2% מהתמ"ג האמריקאי. שלשום נערכה פגישה בין מנהיג הרוב הרפובליקאי בקונגרס, קווין מקארתי, לבין נציגי האגף השמרני המזוהה עם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, בהם חבר הקונגרס מט גייטץ. לפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, הרבה לא יצא מהפגישה, שעיקרה עסקה בשאלות של גייטץ האם מקארתי מימן נגדו פעילות מכפישה ברשתות החברתיות. מקארתי הכחיש כמובן, אבל בינתיים האגף הדורש קיצוצים מרחיקי לכת בתקציב האמריקאי מסרב להתקפל.

במונחים כלכליים, בגולדמן זאקס מעריכים כי השביתה תימשך עד שלושה שבועות ושכל שבוע של השבתה יגרע 0.2% מהתמ"ג של הרבעון הנוכחי. הערכה זו יכולה להחמיר אם השביתה תתארך. יתר על כן בגולדמן הדגישו כי גם אם הסבב הנוכחי יגמר בתוך שבועיים שלושה, ייתכן ויהיו השבתות נוספות בהמשך לנוכח הפערים המשמעותיים בין הצדדים בהעברת התקציב.

המוסדות הפדרים כמו הבנק המרכזי ימשיכו לפעול בזמן ההשבתה מאחר והם לא ממונים על ידי הקונגרס בצורה ישירה אלא בעיקר על ידי עמלות מהבנקים הפרטיים, אבל מוסדות אחרים כמו ה-SEC והרשות לפיקוח על סחורות וחוזים עתידיים יפעלו במתכונת מינימאלית במקרה של השבתה. הרשויות האלה מפקחות על מכשירים פיננסים כמו מניות, אג"ח, סחורות ואופציות שהם אחד מעמודי התווך החשובים של הכלכלה האמריקאית, והשבתה של הממשלה שתגרור ירידה משמעותית בפעילות של רשויות אלה יכולה להוות פתח להאקרים או נוכלים לבצע את מעשיהם ללא חשש שיתפסו. רק האפשרות למתקפות או מהלכים זדוניים כאלה יכולה לגרור את השווקים מטה כאשר הגופים המוסדיים יעדיפו לסגוא את הפוזיציות שלהם במכיר הנוכחי מאשר להסתכן שייפגעו ממקרים כאלה או אחרים.

"משרד האוצר, משרד ההגנה, ה-CIA ועוד סוכניות רבות וחשובות הולכות לצמצם את כוח האדם שלהן למינימום", כותבת פטרו, "אנחנו רק צריכים לקוות שהמינימום הזה יהיה מספיק בשביל לספק את אותם שירותים שהגופים מספקים בשגרה ובאותה הרמה." 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social