הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
קידוח נפט גז דלק
צילום: Pixabay

ראש סוכנות האנרגיה העולמית: "אנחנו באמצע משבר אנרגיה גלובלי"

פיית' בירול, ראש סוכנות האנרגיה העולמית, טוען כי העולם זקוק לנפט הרוסי בכדי למנוע משבר אנרגיה שיוביל את כלל כלכלות העולם למיתון
מתן קובי | (6)
נושאים בכתבה אופ"ק (OPEC) מלחמת רוסיה אוקראינה משבר האנרגיה נפט

העולם עומד מדום לקראת החורף הקרוב ומדינות אירופה בפרט. המלחמה באוקראינה הרעתה את היחסים (הרעועים גם ככה) עם פוטין והמצב הגיע עד לכדי הפסקה מוחלטת של הזרמת הגז דרך צינורות נורד סטרים 1 ו-2, אשר ניזוקו בפיצוץ מסתורי המיוחס לרוסיה. בנוסף למלחמה, מדינות אופ"ק פלוס הודיעו כי יקצצו את קצב תפוקת הנפט בהיקף של 2 מיליון חביות ביום - קיצוץ האספקה ​​הגדול ביותר שלהן מאז 2020. השילוב של שני הגורמים המרכזיים האלה הובילו מדינות רבות לחששות גדולים, אשר אותם מגבה היום ראש סוכנות האנרגיה העולמית פיית' בירול. לטענת בירול, הדחיפה של מדינות אירופה לייבוא גז טבעי נוזלי בשילוב עם הקיצוצים של אופ"ק שמים את העולם "במשבר האנרגיה הגלובלי הראשון שלו".

את הקיצוץ של אופ"ק פלוס כבר הספיק לגנות ממשל ביידן, אשר ביקש מסעודיה, המנהיגה בפועל של קבוצת יצרניות הנפט אופ"ק, לדחות את ההחלטה בחודש. ממשלת סעודיה הגנה על המהלך שלה ואמרה שכל החלטות אופ"ק מבוססות על תחזיות וצרכים כלכליים. לטענתה, כל הניתוחים הכלכליים מצביעים על כך שדחיית החלטת OPEC+ בחודש, לפי מה שהוצע, תהיה בעלת השלכות כלכליות שליליות. לפי בירול הקיצוצים של הארגון "מסוכנים במיוחד, כשכלכלות רבות נמצאות על הסף של מיתון". סוכנות האנרגיה הבינאומית טענה כבר כי הצעד צפוי להוביל לעליות חדות במחירי האנרגיה, מה שיוביל לעלייה נוספת באינפלציה ואף למיתון כלל עולמי.

לפי תחזיות הסוכנות, הביקוש העולמי צפוי לגדול ב-1.7 מיליון חביות נפט ביום ב-2023 ובירול מאמין כי יש הכרח בנפט הרוסי בכדי לגשר על הפער ההולך וקרב. לסוכנות אכן יש עתודות נפט, "עצומות" לפי בירול, אשר מוכנות לצאת אל השוק במקרה ויהיה בכך צורך. יש לציין כי ראש הסוכנות הוסיף כי "כרגע, זוהי לא האג'נדה, אך זו עלולה להפוך אליה בכל רגע".

בירול מאמין כי אירופה דווקא תוכל לשרוד את החורף הקרוב (חבוטה בצורה מסויימת), אך זאת בהינתן שתנאי מזג האוויר לא יהיו קשים מדי. ראש הסוכנות טוען שללא אירועים יוצאי דופן בצורה קיצונית, כמו חורף קר ביותר או אירועי דומה לפיצוץ צינורות הנורדסטרים, אירופה אכן תעבור את המשבר הנוכחי, העניין המרכזי הוא כמובן שהיבשת תלויה בחסד של גורמים שלא נמצאים בשליטתה (רוסיה/מזג האוויר).

למרות טענות רבות בשנה האחרונה, אשר מגנות את ההחלטה על המעבר החד לאנרגיה ירוקה, מה שהשאיר את אירופה חשופה בפני המשבר הנוכחי, בירול רואה את תחום האנרגיה המתחדשת רק גדל בעקבות המשבר. ההערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית בכל הנוגע לצמיחה של תחום האנרגיה המתחדשת ב-2022 עלו לצמיחה של 20% לעומת שנה שעברה - זאת לעומת ההערכה הקודמת של 8%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אל דאגה, יהיר לפיד וההסכם עם חיזבאללה (לבנון) יצילנו (ל"ת)
    אזרח נאיבי 27/10/2022 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שוק הגז בארץ על הפנים לא ברור למה???? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/10/2022 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גילי 26/10/2022 06:22
    הגב לתגובה זו
    מאוד קל לזרוק משפטים באוויר ללא בסיס או ליצור אותם
  • 2.
    הסכנה היא שפל, מיתון כבר בלתי נמנע (ל"ת)
    ברק 26/10/2022 03:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    על סף מיתון …אז ?? יש שמרוויחים מעלית הנפט ויש שמפ 25/10/2022 22:04
    הגב לתגובה זו
    על סף מיתון …אז ?? יש שמרוויחים מעלית הנפט ויש שמפסידים.. לתלות את קיום העולם על מחיר הנפט לא רציני…
  • שחבית נפט תעלה 150 דולר תרגיש את הבובה בפרצוף (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/10/2022 10:37
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן