ראש סוכנות האנרגיה העולמית: "אנחנו באמצע משבר אנרגיה גלובלי"
העולם עומד מדום לקראת החורף הקרוב ומדינות אירופה בפרט. המלחמה באוקראינה הרעתה את היחסים (הרעועים גם ככה) עם פוטין והמצב הגיע עד לכדי הפסקה מוחלטת של הזרמת הגז דרך צינורות נורד סטרים 1 ו-2, אשר ניזוקו בפיצוץ מסתורי המיוחס לרוסיה. בנוסף למלחמה, מדינות אופ"ק פלוס הודיעו כי יקצצו את קצב תפוקת הנפט בהיקף של 2 מיליון חביות ביום - קיצוץ האספקה הגדול ביותר שלהן מאז 2020. השילוב של שני הגורמים המרכזיים האלה הובילו מדינות רבות לחששות גדולים, אשר אותם מגבה היום ראש סוכנות האנרגיה העולמית פיית' בירול. לטענת בירול, הדחיפה של מדינות אירופה לייבוא גז טבעי נוזלי בשילוב עם הקיצוצים של אופ"ק שמים את העולם "במשבר האנרגיה הגלובלי הראשון שלו".
את הקיצוץ של אופ"ק פלוס כבר הספיק לגנות ממשל ביידן, אשר ביקש מסעודיה, המנהיגה בפועל של קבוצת יצרניות הנפט אופ"ק, לדחות את ההחלטה בחודש. ממשלת סעודיה הגנה על המהלך שלה ואמרה שכל החלטות אופ"ק מבוססות על תחזיות וצרכים כלכליים. לטענתה, כל הניתוחים הכלכליים מצביעים על כך שדחיית החלטת OPEC+ בחודש, לפי מה שהוצע, תהיה בעלת השלכות כלכליות שליליות. לפי בירול הקיצוצים של הארגון "מסוכנים במיוחד, כשכלכלות רבות נמצאות על הסף של מיתון". סוכנות האנרגיה הבינאומית טענה כבר כי הצעד צפוי להוביל לעליות חדות במחירי האנרגיה, מה שיוביל לעלייה נוספת באינפלציה ואף למיתון כלל עולמי.
לפי תחזיות הסוכנות, הביקוש העולמי צפוי לגדול ב-1.7 מיליון חביות נפט ביום ב-2023 ובירול מאמין כי יש הכרח בנפט הרוסי בכדי לגשר על הפער ההולך וקרב. לסוכנות אכן יש עתודות נפט, "עצומות" לפי בירול, אשר מוכנות לצאת אל השוק במקרה ויהיה בכך צורך. יש לציין כי ראש הסוכנות הוסיף כי "כרגע, זוהי לא האג'נדה, אך זו עלולה להפוך אליה בכל רגע".
בירול מאמין כי אירופה דווקא תוכל לשרוד את החורף הקרוב (חבוטה בצורה מסויימת), אך זאת בהינתן שתנאי מזג האוויר לא יהיו קשים מדי. ראש הסוכנות טוען שללא אירועים יוצאי דופן בצורה קיצונית, כמו חורף קר ביותר או אירועי דומה לפיצוץ צינורות הנורדסטרים, אירופה אכן תעבור את המשבר הנוכחי, העניין המרכזי הוא כמובן שהיבשת תלויה בחסד של גורמים שלא נמצאים בשליטתה (רוסיה/מזג האוויר).
- הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות טענות רבות בשנה האחרונה, אשר מגנות את ההחלטה על המעבר החד לאנרגיה ירוקה, מה שהשאיר את אירופה חשופה בפני המשבר הנוכחי, בירול רואה את תחום האנרגיה המתחדשת רק גדל בעקבות המשבר. ההערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית בכל הנוגע לצמיחה של תחום האנרגיה המתחדשת ב-2022 עלו לצמיחה של 20% לעומת שנה שעברה - זאת לעומת ההערכה הקודמת של 8%.
- 5.אל דאגה, יהיר לפיד וההסכם עם חיזבאללה (לבנון) יצילנו (ל"ת)אזרח נאיבי 27/10/2022 10:03הגב לתגובה זו
- 4.שוק הגז בארץ על הפנים לא ברור למה???? (ל"ת)משה ראשל"צ 26/10/2022 10:36הגב לתגובה זו
- 3.גילי 26/10/2022 06:22הגב לתגובה זומאוד קל לזרוק משפטים באוויר ללא בסיס או ליצור אותם
- 2.הסכנה היא שפל, מיתון כבר בלתי נמנע (ל"ת)ברק 26/10/2022 03:48הגב לתגובה זו
- 1.על סף מיתון …אז ?? יש שמרוויחים מעלית הנפט ויש שמפ 25/10/2022 22:04הגב לתגובה זועל סף מיתון …אז ?? יש שמרוויחים מעלית הנפט ויש שמפסידים.. לתלות את קיום העולם על מחיר הנפט לא רציני…
- שחבית נפט תעלה 150 דולר תרגיש את הבובה בפרצוף (ל"ת)משה ראשל"צ 26/10/2022 10:37הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
