דיווח סעודי: ממשל ביידן ביקש לדחות בחודש את החלטת אופ"ק
ממשל ביידן ביקש מסעודיה, המנהיגה בפועל של קבוצת יצרניות הנפט אופ"ק, לדחות את החלטתה על תפוקת הנפט בחודש, כך מסרה הממלכה בהצהרה. הסעודים מצדם דחו, ובתחילת אוקטובר OPEC+ - הכוללת יצואניות נפט שאינן אופ"ק כמו רוסיה - הודיעה על קיצוץ האספקה הגדול ביותר שלה מאז 2020, בהיקף של 2 מיליון חביות ליום החל מנובמבר. המשמעות היא אספקה הדוקה יותר ומחירים גבוהים יותר בתקופה של אינפלציה גבוהה ממילא ודאגות מהמיתון העולמי, מה שהכעיס את המחוקקים בארה"ב שקוראים כעת ל"הערכה מחדש" ביחסים עם הממלכה הסעודית.
ממשלת סעודיה הגנה על המהלך שלה ואמרה שכל החלטות אופ"ק מבוססות על תחזיות וצרכים כלכליים. לטענתה, כל הניתוחים הכלכליים מצביעים על כך שדחיית החלטת OPEC+ בחודש, לפי מה שהוצע, תהיה בעלת השלכות כלכליות שליליות.
בתגובה לטענות הסעודיות, דובר הפנטגון ג'ון קירבי האשים את הממלכה בסיוע להכנסותיה של רוסיה ובפגיעה בהשפעת הסנקציות המערביות על מוסקבה במלחמתה באוקראינה. לדבריו הם הציגו לסעודים ניתוח לפיו אין הצדקה לקיצוץ בתפוקת הנפט וכי הם יכולים להמתין לפגישת אופ"ק הבאה כדי לראות כיצד הדברים מתפתחים. קירבי אף טען, מבלי לתת דוגמאות, שחברי אופ"ק אחרים התנגדו למהלך של סעודיה ואמר כי הם בוחנים את יחסיהם עימה לאור ההתפתחויות הללו.
ביום שלישי אמר הנשיא ג'ו ביידן כי יהיו "השלכות" לקיצוץ הפקת הנפט של ערב הסעודית, אותו מבצעת הממלכה בתיאום עם חברות אחרות באופ"ק ובעלות ברית שאינן חברות באופ"ק כמו רוסיה. מחוקקים בארה"ב דחקו בצמצום המכירות הצבאיות לסעודיה, רוכשת הנשק הבכירה באמריקה, ומעודדים את העברת חקיקת הגבלים עסקיים כנגד אופ"ק. בריאד דחו מנגד את ההאשמות לפיהן הם פועלים ממניעים פוליטיים.
- שוק הנפט ב-2025 - מה המשמעות של הירידה בכוח של אופ"ק?
- אכזבה מתוכניות הסיוע של סין: מחירי הנפט יורדים ב-2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חבית נפט מסוג WTI נסחרת תמורת 88.9 דולר בעוד שחבית נפט מסוג ברנט נסחרת תמורת 94.2 דולר.
- 1.ברק 14/10/2022 04:49הגב לתגובה זוהם לא עמדו ביעדים כי אין להם יכולות אז בם התאימו את התחזיות למציאות. מי שעוקב באדיקות אחרי התחום אמור לדעת.
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
