ממשל ביידן יחלק 1.5 מיליארד דולר למלחמה במשבר האופיואידים
ממשל ביידן הודיע ביום שישי כי יחלק מענקים של 1.5 מיליארד דולר כדי לסייע למדינות שנפגעו במשבר האופיואידים להילחם בו. המענקים ירחיבו את הגישה לשירותי תמיכה והחלמה, יאפשרו למדינות להשקיע בחינוך טוב יותר למינון יתר ויגדילו את הנגישות של מוצרי נלוקסון מאושרים על ידי ה-FDA, המצמצמים פגיעה משימוש יתר של אופיואידים.
אופיואידים הם קבוצה של תרכובות ממכרות הנקשרות לקולטני האופיואיד במערכת העצבים ובמקומות אחרים בגוף. אופיואידים שימשו כמשככי כאבים, בהיותם אפקטיביים מאוד בשיכוך כאבים חזקים, אך פחות יעילים בטיפול בכאבים כרוניים. תרופות אלו מהוות סכנה חמורה להתמכרות, מנת יתר, וכן השפעות ארוכות טווח נוספות כמו סבילות לתרופה ופיתוח תלות פיזית בשימוש בה.
על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, בשנה שעברה מתו יותר מ-107,000 אנשים בארה"ב ממנת יתר של אופיואידים - עלייה של 15% במקרי המוות משנת 2020. משנת 1999 ועד ל-2017, מתו כמעט 400,000 איש כתוצאה ממנות יתר שכללו אופיואידים כאשר ב-2017 לבדה מתו 47,000 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר של אופיואידים.
שר העבודה האמריקאי מרטי וולש אמר בהקשר לחלוקת המענקים כי "כמי שנמצא בהחלמה ארוכת טווח, אני יודע כמה חשובה הגישה לטיפול בהפרעות בבריאות הנפש ובשימוש בסמים".
- טבע בתוצאות אמביוולנטיות - הכנסות מעל הצפי, הרווח מתחת לתחזית
- טבע החדשה - יותר מוצרים מקוריים מאשר גנריקה; האם זה יתבטא במחיר המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת התכנית של הממשל האמריקאי, למעלה מ-104 מיליון דולר ימוקדו לתמיכה בקהילות כפריות שנפגעו ממשבר האופיואידים. המימון יוקצה להכשרת כוח אדם, הסברה והקמת מרכזי טיפול חדשים. במקביל קרא ביידן להשקעה של יותר מ-42.5 מיליארד דולר במימון לסוכנויות הלאומיות לבקרת סמים כחלק מתקציב שנת הכספים שלו לשנת 2023.
ענקית התרופות הישראלית טבע טבע -1.91% נקשרה גם היא בפרשה בין היתר הודות לרכישתה של אקטוויס, ששיווקה גם היא תרופות אופיואידיות. לפני כחודשיים הגיעה החברה לפשרה בפרשה לפיה תשלם כ-4.25 מיליארד דולר בתוספת כ-100 מיליון דולר לשבטים האינדיאנים, בפריסה על פני 13 שנים.
קאר שולץ מנכ"ל טבע אמר: "אנחנו שמחים שהגענו להסכם עקרוני כלל-ארצי, להשתתפות של מדינות וחטיבות משנה, כדי לפתור את רוב התביעות בנושא אופיואידים, וחשוב מכך, להפוך תרופות לזמינות לאלה שהושפעו יותר מכל ממגיפת האופיואידים בארה"ב". גם התובע הכללי של איווה, טום מילר, אמר אז כי מדובר ב"צעד מרכזי נוסף בטיפול במשבר האופיואידים. אנו מצפים שהכספים הללו יובילו להבדל משמעותי במניעת מנת יתר קטלנית ובטיפול בהפרעת התמכרות לאופיואידים".
- 3.8 25/09/2022 11:59הגב לתגובה זועד עכשיו היה 2 טריליון בשנה. עכשיו עם מחיקת חובות הסטודנטים (400 מיליארד) ועליית ריבית (עוד מאות מיליארדים החזרי ריבית כל שנה) זה 3 טריליון. כל עוד ההנהגה האמריקאית לא מבינה שהוצאות ממשל גרעוניות הן, ורק הן, מחולל האינפלציה, האינפלציה תימשך. תעלו את הריבית ל20%, ועדיין תהיה אינפלציה.
- לילי 27/09/2022 08:09הגב לתגובה זוביידן חושב שחלוקת כספים זה טוב למדינה ( לביידן ) גם במחיר של אינפלציה וריבית גבוהה .
- 2.יוסי 25/09/2022 11:34הגב לתגובה זופאוול וביידן שלחו לכל המשקיעים ברכה לחג וריסקו את כל הבורסות בעולם .יותר מ50%מכספי המשקיעים נמחק..ועדין לא מדברים על מפולת ....... הגב לתגובה זו 7 0
- 1.אחלה דרך להילחם באינפלציה.... (ל"ת)let's go brandon 25/09/2022 11:32הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
