הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

הנשיא ביידן חתם על "חוק המלחמה באינפלציה" בגובה 750 מיליארד ד'

בין השאר מאושרים תקציבים מיוחדים למלחמה בשינויי האקלים וסיוע בעניני בריאות כמו גם הפחתת הגרעוןן הפדרלי ובצד ההכנסות, מיסוי מינימום על חברות גדולות של 15% ומיסוי רכישות חוזרות (ביי-בק) בגובה 1%; החוק לווה במאבק פוליטי קשה ועבר רק בזכות הקול הכפול של סגנית הנשיאה
גיא טל | (6)

לאחר משא ומתן של כשנה, במהלכו היו לא מעט רגעים שהסיכויים להעברת החוק אפסו, חתם לבסוף הנשיא ביידן על חוק הורדת האינפלציה Inflation Reduction Act,  הכולל תקציב של 750 מיליארד דולר. החוק עבר בסנאט בשבוע שעבר לאחר משא ומתן חשאי ביןן מנהיג הרוב בסנאט צ'ק שומר לבין הסנטור הדמוקרט המורד ממערב ווירג'יניה גו מנצ'ין, שלבסוף התרצה עם התקרב בחירות האמצע המאתגרות למפלגתו, והצטרף לתומכים בחוק. החוק עבר בסופו של דבר רק בזכות הקול הכפול ממנו נהנית סגנית הנשיאה קאמילה האריס, שבמקרה של תיקו יכולה להכריע. 

עם החתימה אמר ביידן שהחוק יביא: "התקדמות ושגשוג למשפחות אמריקאיות" וניסה גם להפיק רווח פוליטי כשציין שאף רפובליקאי לא הצביע בעדו, לאחר שהדמוקרטים לא הצליחו להגיע להסכמות עם המפלגה היריבה, מה שכמעט הכשיל את העברת החוק שניצל,כאמור, רק בזכות הקול הכפול של סגנית הנשיאה. לאחר חתימת הנשיא הוא העביר את העט למנצ'ין שיחתום אף הוא.

החוק כולל הוצאות נרחבות בתחום שמירת הסביבה על ידי הטבות מס לבעלי בתים שישתמשו באנרגיה נקיה (לדוגמה מכוניות חשמליות). הוא מממן במיליארדרי דולרים פרויקטים שמיועדים להפחתת פליטת פחמן ועוד. 

בתחום הבריאות החוק יאפשר לתוכנית הביטוח הממשלתית מדיקייר לנהל משא ומתן על מחירי התרופות, יקבע תקרה להוצאות על בריאות של לקוחות מדיקייר וירחיב את הסובסידיות הרפואיות. 

החוק מכונה "החוק להורדת האינפלציה" אך יש הטוענים שההוצאות הנדיבות שבו דווקא יתדלקו עוד יותר את האינפלציה, וזו אחת הסיבות להתנגדות הרפובליקאים, וגם לזו של מנצ'ין עצמו עד לאחרונה. במסגרת המאבק באינפלציה אמור החוק לצמצם את הגרעון ב-300 מיליארד דולר. 

מירב הכותרות המתייחסות לחוק מתרכזות בעיקר בצד ההוצאות של הממשל, ואיזה חברות יהנו ממנו - רכב חשמלי, חשמל סולארי וכד'. אבל התקציב כולל גם צד הכנסות, כלומר מאיפה מצפה הממשל להשיג את הכסף כדי לשלם את ההוצאות הנדיבות הללו. 

כפי שדווחנו כבר, אחת הדרכים בהם מתכנן הממשל לממן את התוכנית הוא באמצעות הטלת מס של 1% על רכישה חוזרת של מניות (ביי בק). זהו ישנוי דרמטי במערכת המיסוי האמריקאית וישנה את תחשיב הכדאיות בין חלוקת דיבידנד לבין רכישה חוזרת של מניות שעד כה לא מוסתה כלל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף, חברות גדולות יחויבו במס מינימום של 15% על רווחיהם. החברות הגדולות מצטיינות במיוחד בהתחמקות מתשלום מיסים על ידי תכנוני מס שונים, והחוק החדש נועד להילחם בתופעה, ובדרך גם להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 17/08/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
    מנוצין מרד על שום תרומות אישיות מצד כורי הפחם של מיליוני $ ויפסיד אותם אם יתמוך באנרגיה חליפית
  • 5.
    אנונימי 17/08/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
    מדרדרים אותה מרגע לדודלי.במקום שמישהו ינער את פאוול הזה שיעלה את הריבית כמו שצריך
  • 4.
    אבי 17/08/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    בפחם עד הראש ושאר אנרגיות מזהמות !!! הארץ ישנם בביבסיטים סגולי שער ,אוהדי טראמפ יותר מאמריקה , המשותף ? סדרות פשע !!!!!
  • 3.
    ליצנים 17/08/2022 11:07
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף. יממנו את החגיגה הזו עכשיו בעוד הדפסת כסף. זה בטוח יוריד את האינפלציה... אוייש, איזה מטומטמים ההתרסקות בדרך. נא להדק חגורות...
  • 2.
    לוקח מהאמריקאים 750 מיליארד כדי לשלם להם את ההתיקרויות (ל"ת)
    עדיף שלא היה לוקח 17/08/2022 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איצםריה שוקעת (ל"ת)
    בדרך לקומוניזם 17/08/2022 09:58
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?

טראמפ ושי נפגשים בפסגה - אחרי הדיווחים מהבוקר, הציפיות גבוהות



תמיר חכמוף |

לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית מתאר כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון לחמאס בעיני החמאס. האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.

הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה. המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירים, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר כי שר האוצר היה מעורב - שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי 

קצת רקע 

למרות הדיווחים החיוביים לקראת הפגישה, חשוב לזכור שהמתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין היא לא רק רקע לפגישה, היא הכלי המרכזי שבאמצעותו כל צד מנסה להפעיל לחץ. סין מחזיקה ביתרון מהותי בתחום המתכות והמינרליים הנדירים, תחום שבו אין לה כמעט תחליף. היא אחראית על כ-70% מהייצור הגלובלי של מתכות נדירות הדרושות לתעשיות מתקדמות כמו שבבים, נשק, רכבים חשמליים וטכנולוגיה ירוקה. זה מנוף לחץ משמעותי, משום שבלעדיה שרשראות האספקה של העולם המערבי נפגעות ישירות.

ארה"ב מצידה משתמשת במנוף של מכסים ובהיקף היבוא העצום שלה מסין, היא אחת הרוכשות הגדולות ביותר של סחורה סינית, ומנופפת גם בעליונות הטכנולוגית שלה עם הגבלות על יצוא אמריקאי לסין. במקביל היא פועלת לצמצם את התלות בסין באמצעות הסכמים עם מדינות כמו אוסטרליה, כולל שיתוף פעולה חדש שנחתם לאחרונה. עם זאת, גם בוושינגטון מבינים שהחלופה הזו לא יכולה להחליף לחלוטין את סין בזמן הקרוב, שכן בייג’ין שולטת לא רק במחצבים אלא גם בעיבוד ובייצור, מה שמקנה לה יתרון.

ההסכם המתגבש

הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין.