הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

ביידן אסר על ייבוא מוצרים ממחוז שינג'יאנג החשוד בעבודות כפיה

הצו אוסר באופן מידי על יבוא של כל המוצרים מהמחוז החשוב בעבודות כפייה של המיעוט המוסלמי אלא אם כן הוכח שהם אינם מעורבים בכך. הצעד גורר תגובה זועמת של הממשל הסיני ועלול להשפיע על תעשיות הביגוד וייצור הפאנלים הסולארים
גיא טל | (3)
נושאים בכתבה סין

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן חתם על צו האוסר ייבוא מוצרים ממחוז שינג'יאנג הסיני בו, לפי החשד, מתרחשת עבודה בכפייה של בני המיעוט המוסלמי האויגורי. הצו אוסר כל יבוא מהמחוז ומטיל סנקציות על "כל יחיד שאחראי לעבודות הכפייה באזור". הצעד זכה לתגובה סינית זועמת ועלול להעכיר עוד יותר את היחסים המתוחים בין בייג'ינג לוושינגטון.

נושא זה נמצא במחלוקת בין ארצות הברית לסין מזה זמן, כאשר הממשל האמריקאי כינה את המתרחש במחוז "'ג'נוסייד" (רצח עם) וכן טען שבמחוז יש "עבודות כפיה הנתמכות על ידי המדינה בהיקף נרחב". הצו קיבל את הסכמת הקונגרס מוקדם יותר החודש לאחר תיאום בין הגרסאות שלו בסנאט ובקונגרס. התמיכה הנרחבת בצעד בבתי הנבחרים האמריקאי באה לידי ביטוי באישור פה אחד בסנאט ותמיכה נרחבת של שתי המפלגות בקונגרס.  

החוק שעבר קבע כ"עדיפות גבוהה" מוצרים חשודים במיוחד שדורשים אכיפה גבוהה יותר וביניהם כותנה, פוליסיליקון הנצרך לפנלים סולאריים ומוצרי עגבניות. הסיבה לחוק לדברי הממשל היא "הוכחות בלתי ניתנות להכחשה" שמצביעות לכאורה שכל המוצרים המיוצאים ממחוז שינג'יאנג, היכן שהממשל הסיני הקים מחנות ריכוז לבני המיעוט האויגורי וקבוצות מוסלמיות אחרות, נעשו בעזרת עבודה בכפיה. הצו אוסר כל ייבוא מהמחוז אלא אם כן הוכח שהוא נעשה ללא כפיה.

הממשל הסיני זועם על ההחלטה ומכחיש כל פעילות ניצול לא חוקית במחוז. דובר שגרירות סין בארצות הברית מסר כי הצעד הזה "מתעלם מהאמת ומשמיץ בזדון את מצב זכויות האדם בשינג'יאנג. זו הפרה חמורה של החוק הבינלאומי ושל הנורמות של היחסים הבינלאומיים, והתערבות גסה בענייניה הפנימיים של סין. סין מגנה בחריפות ודוחה בתקיפות את החוק". בנוסף אמר כי סין תגיב בעתיד לאור התפתחויות אך לא פרט מה תהיה התגובה. 

האם הצעד יהיה יעיל? נורי טורקל, אמריקאי ממוצא אוגריוני וסגן הנשיא של הוועדה הבינלאומית לחופש דת אמר לרויטרס כי היעילות של הצו תהיה תלויה ברצון של הפקידות של ביידן לוודא שאכן כך יקרה, במיוחד לאור ניסיונותיהן של החברות לבדוק את הנחישות של הממשל בנושא. 

אנטוני בלינקן, שר החוץ של ארצות הברית אמר שאישור החוק מדגיש את מחויבותה של ארצות הברית להילחם בעבודות הכפייה כולל בהקשר של רצח העם המתמשך במחוז שינג'יאנג. "משרד החוץ מחויב לעבוד עם הקונגרס כדי להמשיך להתמקד בעבודות הכפייה במחוז ולחזק את הפעילות הבינלאומית נגד ההפרה הבוטה הזו של זכויות אדם" מסר. 

מלבד צעדי התגובה הסיניים שעדיין אינם ידועים ועלולים להיות לא נעימים, הצעד טומן בחובו גם השלכות ישירות על מגוון תעשיות שתלויות בייצור במחוז. שתי התעשיות שנפגעות במיוחד הן תעשיית הכותנה ותעשיית הפאנלים הסלולריים שתלויה בפוליסיליקון שמיוצר במחוז. בימים האחרונים של ממשל טראמפ הוכרז על איסור דומה, ואז ההערכות היו שמוצרי כותנה בשווי 9 מיליארד דולר יובאו מסין בשנה שעברה, חלקם הגדול מהמחוז. תחום נוסף שעלול להיפגע הוא מוצרי העגבנית שאף הוא מיובא בכמות גבוהה מהמחוז הבעייתי. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אהרון 26/12/2021 11:28
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שגם מפעלים ועובדים טובים מ שינג'יאנג מוחרמים! עונש קולקטיבי שיגרום לאבטלה ורעב ותלות בשלטון המרכזי, הפוך לכוונות ה"טובות"
  • 2.
    אבל את אייפון לא מייצרים עובדי כפיה בסין ?? (ל"ת)
    משה 26/12/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומה עם אירופה ובריטניה הנאורות?אם זה לא ישראל זה לא מעי (ל"ת)
    שי.ע 24/12/2021 20:37
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?