מי אמר שייט תענוגות ולא קיבל? הקרוזים של רויאל קאריביאן חוזרים
ענקית השייט רויאל קאריביאן ROYAL CARIBBEAN CRUISES תתחיל להפעיל אוניות נבחרות שלה, ביניהן האונייה המפורסמת אאוזיס אוף דה סיז (Oasis of the Seas), וזאת לאחר שפעילות החברה הושבתה במשך שנה וארבעה חודשים, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, לפי החברה הפעילות תחודש כבר ביולי הקרוב.
ברנדט מונטור אנליסט ג'יי פי מורגן קובע כי רויאל קריביאן משיגה את המתחרות שלה בחזרה המהירה יחסית לשוק. מסתמן שהביקושים לשייט גוברים בארה"ב, מחירי הכרטיסים להפלגות במהלך 12 החודשים הקרובים יהיו גבוהים משמעותית ביחס ל-2019 לפי המחקר של ג'יי פי מורגן.
רויאל קאריביאן הייתה אמורה להתחיל לפעול בישראל במאי השנה, והספינות שלה היו אמורות לצאת מנמל חיפה במשך הקיץ והסתיו. תחת שיווק של חברת סנורמה, חברה בת (100%) שלקשרי תעופה -1.33% אך לאור ההסלמה הביטחונית החברה ביטלה את עונת ההפלגה הנוכחית.
- 8.מתי יש הפלגות מחיפה (ל"ת)אלגריסי סילביה 13/06/2021 22:27הגב לתגובה זו
- 7.בני בר לוי 11/06/2021 15:55הגב לתגובה זוהכוונה לצאת לקרוז בקרוב
- 6.יפה 09/06/2021 22:38הגב לתגובה זומי ישוט איתם? ברחו כמו גנבים בלילה גבו כספים ועדיין לא החזירו את הכסף
- 5.אילן 09/06/2021 21:55הגב לתגובה זוהאם השהות האוניה יהיה עם מסיכה?
- 4.[email protected] 09/06/2021 15:49הגב לתגובה זובמסגרת התמחותי בתחום הקרוזים ( כתבתי כ 123 מאמרים בתחום ) גיליתי חברה שנותנת את אותם שירותי סיורים בחופי העגינה ועם עד 12 איש ולא 50 איש . במחיר הגיוני. והכי חשוב יש מגילת זכויות המטייל שהוא ממש בעד הלקוח
- אילי 10/06/2021 18:45הגב לתגובה זוראו הוזהרתם. מסבירים שהרשויות אוסרות עליהם לאפשר סיורים עצמאים, ועם הדרך מוכרים סיורים מוגבלים במחירים מופקעים. עד לשחרור המגבלה הזו, הקרוזים לא מתאימים אלא לזקנים...
- 3.דין דין 09/06/2021 14:43הגב לתגובה זולא יותרו על תרנגולת המטילה ביצי זהב. הישראלים החמים שישבו בבית שנה ויותר יסתערו על הקרוזים בחמת זעם.
- 2.הנה הסיבה האמיתית לביטול בישראל.לא בטחוני ולא נעליים.יש כסף פנוי ובכמויות בארה"ב אז עדיף שם.גם קל"ב,אין הכרח בחיסון,וגם האמריקאי הממוצע יישלם יותר עבור השירת.valuo for money (ל"ת)יוסף 09/06/2021 14:18הגב לתגובה זו
- יוסי 09/06/2021 15:52הגב לתגובה זוהשייט בספינה זו יוצא רק ממיאמי לא מישראל ושם המחיר לזוג 3600 דולר . להסכירכם העלות מישראל הייתה במקסימום 1600 דולר.
- 1.רמי 09/06/2021 13:53הגב לתגובה זולאחר שהחברה ביטלה את כל העונה של הישראלים גורמה להפסד כספי ל 50000 מזמינים שלא לדבר על עוגמת נפש לא מתכוון להזמין מהם יותר קרוזים
- אביעד 09/06/2021 17:29הגב לתגובה זוהזמנתי קרוז עם האניה שלהם מחיפה. שלמתי מקדמה של 500$. לאחר שמלאתי טופס בקשה להחזר כספי, זוכתי ב-200$ בלבד. כל המיילים ששלחתי לא נענו ואין התייחסות.
- יוסי 09/06/2021 15:55הגב לתגובה זואף אחד בארץ לא הפסיד כסף כולם קיבלו את כל הכסף חזרה נא לדייק
- ניר 09/06/2021 16:12נא לדייק

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.