דולרים
צילום: Pixabay

מבוקשת באוסטרליה: וויביט הישראלית גייסה 11 מיליון דולר

החברה הישראלית מדווחת על ביקושים גבוהים להנפקה, כשבשלב הראשון גויסו 8.8 מיליון דולר ובשבועיים הקרובים יגייסו את ה-2.2 המיליון הנותרים
ארז ליבנה |

מפתחת טכנולוגיות הזיכרון לתעשיית השבבים וויביט נאנו (ASX: WBT) הודיעה היום כי גייסה 8.8 מיליון דולר (12 מיליון דולר אוסטרלי) בהנפקת מניות למשקיעים פרטיים ומוסדיים באוסטרליה. הגיוס בוצע לפי מחיר של 1.70 דולר אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-20% על המחיר הממוצע בו נסחרה המניה ב-10 הימים האחרונים.

 

גורמים המעורים בפרטים אמרו כי החברה זכתה לביקושים גבוהים פי כמה מהשווי, כשהגיוס הנוכחי נעשה "במחיר של פי 7 מההנפקה הקודמת". בהנפקה, שהובלה ע"י בנק ההשקעות Canaccord, נרשמו עודפי ביקוש משמעותיים. במסגרת ההנפקה, ניתנת לבעלי המניות אפשרות לרכוש מניות נוספות בהיקף של עד 2.2 מיליון דולר (3 מיליון דולר אוסטרלי), עד שבועיים מיום ההנפקה. כך שוויביט צפויה לגייס בסבב הנוכחי כ-11 מיליון דולר, או כ-15 מיליון דולר אוסטרלי.

 

לפי החברה, בשל הגיוס קופת המזומנים של וויביט תסתכם בכ-16 מיליון דולר, בנוסף למימוש כתבי אופציה סחירים בשנה הקרובה בתמורה צפויה של כ-13 מיליון דולר. הכספים מהגיוס יאפשרו לחברה להאיץ את הפיתוח והעברת הטכנולוגיה למפעלי ייצור ולהיערך לקראת הסכם מסחרי ראשון עד אמצע השנה הבאה.

 

בשבוע שעבר דיווחה וויביט על הרחבת השותפות האסטרטגית עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, לקראת ההתקדמות לשלב הייצור והסכם מסחרי ראשון. ההסכם שחתמה וויביט עם Leti, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, מבוסס על המשך פיתוח טכנולוגיית הליבה של החברה - תאי זיכרון מתקדמים מסוג ReRAM - המיועדת למגוון מוצרי IoT ואלקטרוניקה, וכן לשימוש בענן.

 

בנוסף, ההסכם מאפשר לוויביט להאיץ את פעילותה בשני קווי מוצר אסטרטגיים בו-זמנית. הראשון, קו מוצרים למערכות משובצות (embedded) במודל של קנין רוחני, כלומר מכירת רישיונות להטמעת הטכנולוגיה במגוון רחב של שבבים. קו מוצרים זה יאפשר צריכת הספק נמוכה במיוחד במגוון מכשירי IoT, מערכות אבטחה וחיישנים, וכן הפחתה משמעותית בעלויות הייצור. התחום השני כולל פיתוח שבבי זיכרון בלתי-נדיף ייעודים המשפרים משמעותית את רמות הביצועים וצריכת ההספק. החברה צפויה להציג הדגמה טכנולוגית של קו מוצרים זה בספטמבר 2021.

 

"האיתנות הפיננסית מאפשרת לנו להרחיב את השותפות האסטרטגית עם Leti מעבר לתוכניות המוקדמות", אמר מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך. "ההסכם הנוכחי מחזק את היתרון התחרותי שלנו ומאפשר לנו לשדרג את היישומים וביצועי טכנולוגיית ה-ReRAM ולשלבה ביעילות במגוון רחב יותר של מוצרים עתידיים".

 

סגן-נשיא לפיתוח אסטרטגי ב-CEA-Leti, תומאס סיניהמרשו, הוסיף: "אנו שמחים להרחיב את השותפות הקרובה עם וויביט, הכוללת כעת מגוון רחב יותר של פעילויות. הטכנולוגיה של וויביט מרשימה מאוד ואנו מאמינים כי יש לה פוטנציאל רב בשוק, הן בתחום מכירת רישיונות והן באספקת שבב זיכרון ייעודי".  

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.