מבוקשת באוסטרליה: וויביט הישראלית גייסה 11 מיליון דולר
מפתחת טכנולוגיות הזיכרון לתעשיית השבבים וויביט נאנו (ASX: WBT) הודיעה היום כי גייסה 8.8 מיליון דולר (12 מיליון דולר אוסטרלי) בהנפקת מניות למשקיעים פרטיים ומוסדיים באוסטרליה. הגיוס בוצע לפי מחיר של 1.70 דולר אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-20% על המחיר הממוצע בו נסחרה המניה ב-10 הימים האחרונים.
גורמים המעורים בפרטים אמרו כי החברה זכתה לביקושים גבוהים פי כמה מהשווי, כשהגיוס הנוכחי נעשה "במחיר של פי 7 מההנפקה הקודמת". בהנפקה, שהובלה ע"י בנק ההשקעות Canaccord, נרשמו עודפי ביקוש משמעותיים. במסגרת ההנפקה, ניתנת לבעלי המניות אפשרות לרכוש מניות נוספות בהיקף של עד 2.2 מיליון דולר (3 מיליון דולר אוסטרלי), עד שבועיים מיום ההנפקה. כך שוויביט צפויה לגייס בסבב הנוכחי כ-11 מיליון דולר, או כ-15 מיליון דולר אוסטרלי.
לפי החברה, בשל הגיוס קופת המזומנים של וויביט תסתכם בכ-16 מיליון דולר, בנוסף למימוש כתבי אופציה סחירים בשנה הקרובה בתמורה צפויה של כ-13 מיליון דולר. הכספים מהגיוס יאפשרו לחברה להאיץ את הפיתוח והעברת הטכנולוגיה למפעלי ייצור ולהיערך לקראת הסכם מסחרי ראשון עד אמצע השנה הבאה.
בשבוע שעבר דיווחה וויביט על הרחבת השותפות האסטרטגית עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, לקראת ההתקדמות לשלב הייצור והסכם מסחרי ראשון. ההסכם שחתמה וויביט עם Leti, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, מבוסס על המשך פיתוח טכנולוגיית הליבה של החברה - תאי זיכרון מתקדמים מסוג ReRAM - המיועדת למגוון מוצרי IoT ואלקטרוניקה, וכן לשימוש בענן.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ההסכם מאפשר לוויביט להאיץ את פעילותה בשני קווי מוצר אסטרטגיים בו-זמנית. הראשון, קו מוצרים למערכות משובצות (embedded) במודל של קנין רוחני, כלומר מכירת רישיונות להטמעת הטכנולוגיה במגוון רחב של שבבים. קו מוצרים זה יאפשר צריכת הספק נמוכה במיוחד במגוון מכשירי IoT, מערכות אבטחה וחיישנים, וכן הפחתה משמעותית בעלויות הייצור. התחום השני כולל פיתוח שבבי זיכרון בלתי-נדיף ייעודים המשפרים משמעותית את רמות הביצועים וצריכת ההספק. החברה צפויה להציג הדגמה טכנולוגית של קו מוצרים זה בספטמבר 2021.
"האיתנות הפיננסית מאפשרת לנו להרחיב את השותפות האסטרטגית עם Leti מעבר לתוכניות המוקדמות", אמר מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך. "ההסכם הנוכחי מחזק את היתרון התחרותי שלנו ומאפשר לנו לשדרג את היישומים וביצועי טכנולוגיית ה-ReRAM ולשלבה ביעילות במגוון רחב יותר של מוצרים עתידיים".
סגן-נשיא לפיתוח אסטרטגי ב-CEA-Leti, תומאס סיניהמרשו, הוסיף: "אנו שמחים להרחיב את השותפות הקרובה עם וויביט, הכוללת כעת מגוון רחב יותר של פעילויות. הטכנולוגיה של וויביט מרשימה מאוד ואנו מאמינים כי יש לה פוטנציאל רב בשוק, הן בתחום מכירת רישיונות והן באספקת שבב זיכרון ייעודי".
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
מדיליין (מדיליין)הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון
שוק ההנפקות האמריקאי קיבל זריקת עידוד, כאשר מדליין (Medline) השלימה את ההנפקה הגדולה ביותר בארה"ב מאז 2021 וזכתה לביקוש חריג מצד המשקיעים. מניית החברה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון בנאסד"ק לשווי שוק של כ-55 מיליארד דולר.
מדליין, המגדירה את עצמה כספקית הגדולה בעולם של ציוד רפואי וכירורגי, תמחרה את ההנפקה במחיר של 29 דולר למניה וגייסה כ-6.26 מיליארד דולר. עם פתיחת המסחר זינקה המניה לכ-35 דולר, ובסיום היום ננעלה סביב 41 דולר, תשואה חריגה גם במונחי הנפקות מוצלחות.
מדובר באחת משלוש הנפקות בלבד בארה"ב בחמש השנים האחרונות שבהן היקף הגיוס חצה את רף 5 מיליארד הדולר. לשם השוואה, ההנפקה היחידה הגדולה ממנה הייתה של ריביאן בסוף 2021, בעיצומו של גל ההנפקות הטכנולוגי.
מאחורי מדליין עומדת פעילות תעשייתית ותיקה ויציבה: החברה מוכרת מאות אלפי פריטים - החל בציוד בסיסי לבתי חולים, דרך מוצרי היגיינה רפואית וכלה בציוד מתקדם למרפאות ולספקי שירותי בריאות. בין היתר, מדובר גם באותן שמיכות תינוקות מוכרות שעוטפות יילודים במחלקות יולדות ברחבי ארה"ב.
- אנתרופיק שוקלת הנפקת ענק לפי שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדליין נמצאת כיום בשליטת קבוצת קרנות פרייבט אקוויטי הכוללת את בלקסטון, קרלייל והלמן אנד פרידמן, שרכשו את החברה ממשפחת המייסדים בעסקת LBO גדולה במיוחד ב−2021. העסקה דאז שיקפה לחברה שווי של יותר מ−30 מיליארד דולר ונחשבה לאחת מעסקאות המינוף הגדולות בענף הבריאות מאז המשבר הפיננסי הגלובלי.
