עליבאבא מציגה צמיחה חזקה ויכולת יוצאת דופן לנצל את משבר הקורונה

למרות אפיזודת ביטול הנפקת אנט, עליבאבא עדיין מחזיקה ביתרונות תחרותיים וטכנולוגיים ממשיים בשוק הסיני; הירידות החדות של הימים האחרונים הן תגובה קיצונית ואפילו מהוות הזדמנות ספקולטיבית לכניסה במחיר מציאה
הלל בש | (6)
נושאים בכתבה אינטר עליבאבא

עליבאבא הסינית פרסמה דוחות כספיים מצוינים לרבעון השלישי של 2020. החברה מציגה צמיחה מרשימה ויכולת יוצאת דופן לנצל את משבר הקורונה. היא נמצאת ביתרון ממשי להצליח בעידן של ממשל ביידן. אז למה המניה נמצאת בצניחה חופשית? האם היא עדיין השקעה טובה?

 

מיהי עליבאבא?

קבוצת עליבאבא (Alibaba) הינה תאגיד רב גווני בינלאומי, החולש על השוק הסיני בתחומי המסחר המקוון, שרותי מחשוב ענן, בידור, תקשורת, מערכות סליקה וכו'. נהוג לומר שעליבאבא היא המקבילה הסינית של אמאזון האמריקאית (Amazon). מדובר על חברה ענקית עם שווי שוק של כ- 800 מיליארד דולר (ארה"ב). ישנם כ- 1.4 מיליארד סינים בעולם, והשוק הסיני הינו מאוד מפותח ומודרני בתחום המכירות המקוונות. מניית החברה נסחרת בשוק ההון האמריקאי (NYSE) תחת הסימול BABA.

 

ניתוח בסיסי

כשמסתכלים על חברה בודדת, האסטרטגיה הטובה ביותר הינה לבצע ניתוח בסיסי (Fundamental Analysis) לזיהוי המודל העסקי, החולשות, החוזקות והנתונים הכלכליים של המיזם העסקי. שלב חשוב בעיני הוא הבחינה של "תעלת המגן" (Moat) של העסק. וורן באפט טבע את המונח, והוא מתייחס ליכולת של מתחרים פוטנציאליים להיכנס לתחום ולהזיק לחברה. ככל שתעלת המגן עמוקה יותר, או ככל שחומות המגן גבוהות יותר, כך מדובר על עסק עם סיכוי גבוה יותר להצלחה לטווח הארוך יותר.

חלק גדול מהמידע על תאגיד ציבורי, גלוי לעיני כל - בדוחות הכספיים המפורסמים באינטרנט. עיון בדוחות הרבעוניים של עליבאבא שפורסמו בשבוע האחרון, נותן תמונה מאוד ורודה לענקית הסינית.

 

מכירות ורווחים

מבחינה הסטורית, עליבאבא מכה את תחזיות האנליסטים כבר תקופה ארוכה. מדובר על סממן ראשוני וחשוב לחברה טובה שיודעת לנהל ציפיות עם מומחים פיננסיים, ולצאת ברוב המקרים עם ידם על העליונה. הצמיחה העקבית והמתמשכת של עליבאבא מרשימה ביותר. בשנת 2017 עליבאבא דיווחה על מכירות של כ- 160 מיליארד יואן (CNY - המטבע הסיני; הרנמינבי) ורווחים של קצת פחות משליש מסכום זה. נכון להיום, בשנת 2020 הם צפויים להגיע למכירות של כ- 500 מיליארד יואן, עם רווחים של כ- 150 מיליארד יואן.

הדיווח הכספי מגלה כי ברבעון האחרון, המכירות של עליבאבא עלו בכ- 30% בתחומי המסחר המקוון, ובכ- 60% בתחום שרותי מחשוב הענן. מדובר על שיעורי צמיחה אימתניים עבור חברת הענק. הנתונים הפיננסיים של החברה הם ברובם הגדול, מאוד חיוביים.

 

תזרים מזומנים חופשי

תזרים מזומנים חופשי (Free Cash Flow) הינו תזרים מזומנים שהחברה מייצרת נטו, אחרי מימון כל פעולות השימור וההרחבה הטבעית של נכסיה. מדובר על נתון חשוב שמבטא את יכולת החברה להיכנס בקלות להשקעות הוניות, לנצל הזדמנויות עסקיות ולהתפתח בעתיד - ללא הצורך בגיוס הון או חוב מהציבור. עליבאבא דיווחה כי ברבעון השלישי של 2020 היא הפיקה סכום השווה לכ- 6 מיליארד דולר (ארה"ב), בתזרים מזומנים חופשי. הנתון הזה הינו מפתיע בגודלו ויאפשר לחברה להתפתח בעתיד במהירות וביעילות רבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

קורונה ומכירות מקוונות

באם נתוני הבסיס לא היו טובים מספיק, הגיעה מגפת הקורונה והגדילה בכל רחבי העולם את הקניות המקוונות, את השימוש בשרותי תקשורת מתקדמים, מחשוב ענן וצריכת בידור באינטרנט. המגמה לא פסחה על סין, ועליבאבא צפויה בשנים הקרובות להמשיך במסע ההתרחבות שלה. עליבאבא נהנית מיתרונות לגודל, מחדשנות טכנולוגית, ומיכולת מוכחת לספק את הסחורה ללקוחותיה.

 

ביידן וסין

להערכתי, הנשיא הנבחר ביידן ימשיך לדבר קשות על סין ומדיניותה הכלכלית (לפחות במסיבות העיתונאים), אבל בפועל הוא ימסמס את רוב, אם לא כל, המכסים שהוטלו על הסחורות הסיניות. אולי זה ייקח כמה שנים, אבל זה הכיוון הכללי של ממשל ביידן. השינוי הצפוי במדיניות הכלכלית האמריקאית - צפוי לתת לעליבאבא רוח גבית ממשית, שתחזק את נוכחותה, מכירותיה ורווחיותה גם בצפון אמריקה. אמאזון - ראי הוזהרת!

 

עליבאבא והשודדים?

אם מצבה של עליבאבא כל כך טוב, למה המניה שלה קורסת בימים האחרונים? התשובה תמונה בנמלה קטנה בשם Ant... על מנת להבין את הדברים, צריך קצת רקע: שוק התשלומים המקוונים והסליקה הסינית נשלטים על ידי שני ענקים טכנולוגיים: Alipay (במקור - מבית עליבאבא) ו- WeChat Pay (מבית TenCents). המקבילה המערבית הקרובה ביותר לחברות אלו היא חברת PayPal המוכרת, אלא שבסין השירותים הם הרבה יותר רחבים ומפותחים, ולא רק סליקה של עסקאות באינטרנט. מדובר על שוק ענק, שכן הסינים משלמים, מלווים וחוסכים בצורה מקוונת וטכנולוגית, הרבה יותר מהמקובל במערב. 

 

אנט

חברת האחזקות הסינית אנט (Ant), שנמצאת בבעלות חלקית של עליבאבא (כ- 33%), מחזיקה (בין השאר) את חברת Alipay. אנט היא חברת הפינטק (Fintech) הגדולה בעולם, ובראשה עומד ג'ק מא (Jack Ma) היזם האגדי שייסד, פיתח וניהל במשך שנים את עליבאבא. אנט נחשבת מהחברות החדשניות ביותר בתחום הפיננסי, והיא מפתחת ומיישמת את הדור הבא של מערכות מתקדמות - המקבילות לכרטיסי אשראי, בנקים ובעתיד – בתי השקעות. כולם כבר מבינים שהקשר העסקי, ובעיקר התדמיתי בין אנט לעליבאבא הוא משמעותי וקרוב.

 

הנפקה ראשונית לציבור

כשחברה רוצה לצמוח ולגדול משלב החברה הפרטית הגדולה, לתאגיד ציבורי עוד יותר גדול, היא נדרשת למכור את מניותיה לציבור בבורסה (למשקיעים). מדובר על הנפקה ראשונית לציבור (IPO). החברה מפרסמת דוחות כספיים מבוקרים ועדכניים, ומידע מלא אודות הפעילות העסקית שלה בעבר, בהווה ובתכנון העתידי. המסמך שמרכז את המידע אודות מניית החברה שתימכר לציבור המשקיעים בבורסה נקרא תשקיף. המשקיעים קוראים בעיון את התשקיף ומחליטים האם מוכנים לקנות את המניה, במחיר שבו הוא מוצע.

 

החגיגה של אנט

אנט (Ant) תכננה לצאת להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בשנחאי (סין) ובהונג קונג. הביקוש לחברת הטכנולוגיה הענקית הרקיע שחקים והגיעה לכ- 2.8 טריליון דולר (ארה"ב). רק שנבין את סדרי הגודל; התוצר השנתי של אנגליה (הכלכלה הששית בגודלה בעולם) הינו סכום דומה! אנט רצתה לגייס "רק" כ- 34 מיליארד דולר (ארה"ב) עבור מניותיה.

 

הברבור השחור

אבל אז קרה הבלתי צפוי (הברבור השחור) - ההנפקה בוטלה הרבה אחרי הדקה ה-99, בעקבות התערבות רגולטורית סינית, שטענה שאנט לא עומדת בקריטריונים הנדרשים של חברות פיננסיות גדלות. כמובן, תגובת המשקיעים בעולם לא אחרה, ומיד לאחר פרסום הדברים אודות הביטול המפתיע של ההנפקה של אנט, מניית עליבאבא צנחה בצורה חדה.

 

אפשר לדון בסיבות למהלך הסיני המעט מוזר; החשש מאיבוד שליטה לתאגיד טכנולוגי גדול, תגובה להערות אנטי-ממסדיות של ג'ק מא, או כל סיבה אחרת. לא משנה מה הסיבה, ההנפקה נדחתה לשלב מאוחר יותר. אנט – Alipay – עליבאבא פרסמו הודעות לעיתונות הסינית והעולמית, שהם מתכוונים לשתף פעולה בצורה מלאה עם ממשלת סין, ולמצוא את הדרך לקבל את כל האישורים הנדרשים (כאילו שיש להם ברירה אחרת).

 

עליבאבא לאן?

למרות האפיזודה הפחות נעימה של אנט (Ant), לדעתי עליבאבא עדיין מחזיקה ביתרונות תחרותיים וטכנולוגיים ממשיים בשוק הסיני. אני מעריך כי הירידות החדות של הימים האחרונים הינן תגובה קיצונית במיוחד של משקיעים שלא אוהבים חדשות לא צפויות (ברבורים שחורים). ייתכן אפילו כי ירידות אלו מהוות הזדמנות ספקולטיבית לכניסה במחיר מציאה של מניה טובה.

 

מניה בודדת?

כפי שהבהרתי בטורים קודמים, אין הצדקה לרכוש מניה בודדת בסכום מהותי מהעושר הכולל של המשקיע. להשקעות מסוכנות ומרוכזות שכאלה ראוי להקצות לא יותר מ- 5% מהתיק הכולל. מדובר על השקעה מסוכנת שיכולה, במקרה הקיצוני ליצור הפסדים ניכרים למשקיעים. זה מצב קלאסי של הרבה תשואה פוטנציאלית, הכוללת גם הרבה סיכון ממשי.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי השקעה בעליבאבא בעת הזאת, יכולה להיות פיזור סיכונים ממשי, בהיותה חברה סינית שרוב עסקאותיה במטבע היואן.

 

למרות הירידות האחרונות, ולמרות מערכת היחסים המורכבת עם ממשלת סין, אני מאמין כי חברת עליבאבא הינה מיזם עסקי טוב, עם תעלת מגן עמוקה, תזרים מזומנים ענק ונתונים פיננסים מצוינים. היא נמצאת בתהליך צמיחה מואץ, ונראה כי הסביבה הכלכלית העולמית (קורונה וביידן) יאירו לה פנים בשנים הקרובות.

  

 

הכותב הינו הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דורון 14/11/2020 15:55
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שעלי באבא היא חברה עם שיעורי צמיחה מרשימים כבר מספר שנים , והשנה היא שוברת שיאים חדשים במכירות . השאלה היא איך היא תתמודד מול ההגבלות שהממשל הסיני מטיל עליה?
  • 4.
    ארי 11/11/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
    זבל סיני קורונה סינית
  • תגובה מעליבה ועלובה (ל"ת)
    א 12/11/2020 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מישהו 11/11/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    עכשיו המניה בצלילה חופשית בגלל רגולוציה סינית חדשה בשוק האינטרנט להגבלת הענקיות.
  • 2.
    [email protected] 11/11/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    שמדבר על רגולציה חדשה למניעת אי-תחרות. זו היתה הסיבה לירידות החזקות אתמול ועובדה המעידה על כך שעצירת ההנפקה זה לא משהו נקודתי אלא שינוי מגנה ברגולציה הסינית, מה שיכול להשפיע לרע על מחיר המניה (ועל צמיחתה כמובן)
  • 1.
    סיני קטן 11/11/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שאדון גק מא הבין שבסין רק המדינה קובעת.אנט עוד תנפיק בקרוב.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.