סאטיה נאדלה, מיקרוסופט
צילום: יח"צ

מיקרוסופט מנפצת את צפי האנליסטים: הרווח הנקי זינק ב-30%

החברה דיווחה על גידול של כ-13% הכנסות וכ-32% ברווח הנקי למניה: צמיחה של כ-31% במכירות הענן: אקס בוקס צומחת ב-30%, Azure ב-48%:  מניות החברה עולות בכ-1% במסחר המאוחר: ״אנו מביאים חידושים בכל מערך הטכנולוגיה המודרנית״
אור צרפתי |
נושאים בכתבה מיקרוסופט

מניות ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט MICROSOFT (סימול:MSFT) עולות בכ-1% במהלך המסחר המאוחר לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2020,(הרבעון הראשון הפיסקלי לשנת 2021) אשר ניפצו את צפי האנליסטים. ההכנסות הסתכמו ב-37.15 מיליארד דולר, צמיחה של כ-12.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והרבה מעל לצפי בסך 35.72 מיליארד דולר. 

 

הרווח הנקי הסתכם ב-13.9 מיליארד דולר, עליה של כ-30% לעומת הרבעון השלישי בשנת 2019.

 

הרווח המתואם למניה הסתכם ב-1.82 דולר, זינוק של כ-32% לעומת הרבעון המקביל, ובכ-18% מעל לצפי האנליסטים בסך 1.54 דולר למניה. 

סך כל עסקי הענן של החברה, הכולל את פלטפורמת Azure, תוכנת הענן של מיקרוסופט 365 ושירותים נוספים, הניבו הכנסות בסך 15.2 מיליארד דולר, עליה של 31% לעומת הרבעון המקביל. מיקרוסופט לא מדווחת על נתוני ההכנסות עבור Azure עצמה, אך לדבריה, ההכנסות צמחו בכ-48%. 

 

המשקיעים בדרך כלל מקפידים לבחון את הצמיחה בעסקי הענן של החברה, אך מה שעוד מרכז עניין זוהי אפליקציית הצ׳טים Teams. עם פרוץ המגפה, זינק מספר המשתמשים בשירות, וכי החברה סימנה את חשיבותו הגוברת של המוצר על מנהליה. 

 

גם ההכנסות מ-Teams לא מדווחות בנפרד, אלא כחלק מהכנסות המגזר ״פרודוקטיביות ותהליכים עסקיים״ הכוללים את מוצרי אופיס לעסקים וללקוחות, פעילות לינקדין ומוצרים נוספים. הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-12.3 מיליארד דולר במהלך הרבעון, צמיחה של 11%.  

עסקי ״הענן החכם״ של מיקרוספט, הניבו כ-13 מליארד דולר הכנסות, עליה של 20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ומעל לצפי של 12.78 מיליארד דולר. הכנסות היחידה העסקית שאותה החברה מכנה ״חטיבת המחשוב האישי״ וכוללת את ווינדווס, שירותי חיפוש, אקס-בוקס, ו-Surface, הסתכמו ב-11.8 מיליארד דולר, צמיחה של 6% ״בלבד״, וגבוה מצפי בסך 11.27 מיליארד דולר.

 

הכנסות מאקס-בוקס עלו ב-30%, מה שמדגיש את הביקושים למשחקי ווידאו שיצרה מגפת הקורונה. החברה מתכוננת להציג שני דגמים חדשים בנומבר. 

״הביצועיים הכלכליים בעשור הבא, יוגדרו לכל עסק על ידי מהירות המעבר לדיגיטל״ אמר  סאטיה נאדלה, מנכ״ל החברה. ״אנו מביאים חידושים בכל מערך הטכנולוגיה המודרנית, כדי לעזור ללקוחותינו בכל ענף לייעל את זמנם, להגביר את המהירות ולהפחית עלויות״ הוסיף. 

 

גבוה מצפי בסך 11.27 מיליארד דולר 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.48%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.