פלאג פאוור מזנקת לאחר הדוחות, אבל הם לא הסיבה
פלאג פאוור (סימול: PLUG) מייצרת תא ״דלק״ הניזון ממימן. השילוב בין מימן טהור לחמצן, יוצרים חשמל בתוספת מים וחום כתוצר לווי. במילים פשוטות, תאי המימן יוצרים אנרגיה חשמלית הניתנת לשימוש בכלי רכב ואף כוח גיבוי למבנים מסחריים.
לאחר הדוחות בהם החברה מכה את אומדני האנליסטים, המניה מזנקת למעלה מ-18%.
פלאג פאוור דיווחה על הכנסות של 68.1 מיליון דולר, לעומת צפי של 59.5 מיליון דולר, צמיחה של 20% לעומת 57 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה החברה דיווחה על הפסד של 3 סנט למניה, בעוד הצפי היה להפסד של 10 סנט למניה. לצורך השוואה החברה דיווחה על הפסד של 8 סנט למניה ברבעון המקביל.
חלק מהסיבות לשיפור בהפסד טמון בעובדה שפלאג דיללה מאד את בעלי המניות שלה בשנת האחרונה, כלומר ההפסד מתחלק בין הרבה יותר מניות. אך למרות זאת מדובר בתוצאה מרשימה, ההפסד הנקי הסתכם ב-8.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 18.1 מיליון דולר בשנה שעברה.
החברה פרסמה צפי הכנסות של 110 ועד 115 מיליון דולר לרבעון השלישי, מדובר בזינוק של 55% לעומת הרבעון האחרון. החברה אף אישרה מחדש את יעדה לטווח הרחוק, לגדול להכנסות של 1.2 מיליארד דולר בשנה, ורווח תפעולי של 200 מיליון דולר, וזאת עד לשנת 2024. החברה ציינה שהיא כבר ״על המסלול״ בדרך להכנסות ורווחים אלו.
- מניית Plug מזנקת לשיא שנתי והמימן הירוק חוזר לשיח
- פלאג עלתה 60% בחודש: עניין מחודש באנרגית מימן או שורט סקוויז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוחות טובים הם לא הסיבה לזינוק במניה
המשקיעים נרגשים מעסקי תאי הדלק של החברה, שיכולים כיום להפעיל מכונות כמו מעליות או מזלגות תעשייתיות, אך ללא ספק שהם מתרגשים יותר מהעתיד. בדומה לניקולה היעד של החברה הוא יישום הטכנולוגיה על משאיות כבדות.
״זה כנראה יקרה עד אמצע שנה הבאה, אנו עובדים עם 4 יצרנים לייצר בקנה מידה משמעותי, ומצפים כבר השנה להניח כלי רכש בקנה מידה קטן על הכביש...כך שהעסק מתפתח וצומח״ אמר מנכ״ל החברה, אנדרו מאש, בשיחת הרווחים. מאש היה נשמע בטוח לגבי עתידן של משאיות עם תאי דלק מבוססי מימן.
תאי דלק חשמליים בשילוב עם משאיות גדולות, היו מתכון להצלחה בבורסה בזמן האחרון, בעיקר בזכות ניקולה.
ניקולה מוערכת כיום בשווי שוק של כ-13 מיליארד דולר ועדיין ללא מכירות, בעוד פלאג פאוור נסחרת בשווי שוק של 3.6 מיליארד דולר. לניקולה יש הזמנות למשאיות מבוססות תא דלק, שהופעת הבכורה שלהם מתוכננת לשנת 2023. ניקולה מתכננת לייצר מימן לתאי הדלק בפחות מ-4 דולר לקילוגרם, מה שהופל את הטכנולוגיה לתחרותית אל מול הסולר.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
תאי המימן ישמשו להפעלת מנועים חשמליים ומספקים טווח ארוך יותר ממנועים המונעים על ידי סוללות, וזאת ללא גזי חממה שנפלטים. אם ניקולה תצליח להשיג את יעד העלות שלה, כל הטכנולוגיות של תאי הדלק, כולל אלה של פלאג יהפכו לרווחיות בצורה משמעותית.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
