לגארד: "גוש האירו צריך להיות מוכן לסדר עולמי חדש"
נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, כריסטין לגארד, קוראת לעדכון מדיניות חדש באירופה לאור השינויים המשמעותיים בסחר העולמי ובמודלים הכלכליים המסורתיים.
"מתחי סחר מתמשכים וחוסר וודאות גיאו-פוליטית תורמים להאטה בצמיחת הסחר העולמי, שנחתכה ביותר מחצי מאז השנה שעברה. הדבר דיכא את הצמיחה העולמית לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הכלכלי הגדול", אמרה לגרד בנאום הבכורה בוועידת הבנקאות האירופית בפרנקפורט, והוסיפה כי חלו שינויים בעלי אופי מבני יותר.
"אנו מתחילים לראות שינוי עולמי - מונע בעיקר על ידי שווקים מתעוררים - מביקוש חיצוני לביקוש מקומי, מהשקעה לצריכה ומייצור לשירותים", הוסיפה.
הכלכלות המתעוררות הסתמכו על שרשרות הסחר והאספקה העולמיות כדי לשפר את צמיחתן. עם זאת, הופעתם של סכסוכים וטכנולוגיות חדשות משבשת את אותם מודלים כלכליים, אמר ראש קרן המטבע הבינלאומית לשעבר והוסיפה כי כך גם המצב באירופה.
"הסחר העולמי מתארגן מחדש כאשר טכנולוגיות חדשות משבשות את רשתות האספקה הקונבנציונאליות ואת צורות הארגון במקומות העבודה, וכתוצאה מכך שסיכונים חדשים צצים. לכל זה יש כמובן השלכות על גוש האירו, לא מעט בגלל היצוא הגדול של הגוש, הן בהון והן בסחורות", אמרה.
הכלכלה העולמית התמקדה בסחר בינלאומי ופתיחת שווקים כאמצעי לצמיחה נוספת בעשורים האחרונים. עם זאת, מדינות מסוימות, כולל ארה"ב, העבירו לאחרונה את תשומת הלב מהסחר הרב-צדדי, ומביאות אי וודאות כלכלית שמעיבה על השווקים הפיננסיים.
- בפעם השלישית ברציפות: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על 2%
- נגידת ה-ECB: "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל אי הוודאות החריגה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגארד ציינה כי על גוש האירו להסתגל למציאות החדשה ולהגביר את הצמיחה המקומית.
"אירופה צריכה לחדש ולהשקיע כדי לענות על אתגרים אלו ולשמור על התחרותיות שלה בטווח הרחוק. אבל זה גם מרמז ששיעורי הצמיחה הגבוהים בסחר שאנו רגילים לראות אינם עוד ודאות מוחלטת" הזהירה לגארד.
כלכלת גוש האירו צפויה לצמוח השנה ב-1.1% וב-1.2% בשנת 2020, על פי תחזיות הבנק המרכזי שפורסמו בספטמבר, כאשר תחזיות אלו הונמכו מהערכה קודמת שנערכה ביוני. לגארד אמרה כי למרות שהיא מאמינה שהאזור צריך להישאר פתוח לסחר רב-צדדי, עליו להתמקד גם בשוק המקומי שלו.
- 2.מכסים (ל"ת)מאיר 22/11/2019 16:14הגב לתגובה זו
- 1.q 22/11/2019 16:05הגב לתגובה זוהם אפילו לא מנסים להסתיר את זה יותר.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
