נתחיל בעניין הכי חשוב לנו - כשמרחיקים את הרעשים, את הכותרות, את האג'נדות, מגיעים לשאלה אחת מזוקקת וחשובה: האם כסף קטארי הגיע לגורמים בלשכת נתניהו? אם בהתחלה זה נשמע מופרך, זה בהדרגה הופך לאפשרי. אם דבר כזה קרה, אז אנחנו בבעיה קשה - הכסף הקטארי קונה גם אותנו. הקטארים משתמשים בהון הגדול שלהם לקנות כוח והשפעה, אבל להגיע כל כך קרוב לראש הממשלה ועוד בזמן מלחמה כשקטאר משחקת תפקיד חשוב מאוד במו"מ מול החטופים, זה מחדל ענק - באם החשדות האלו יתאמתו. תראו דוברים, יחצ"נים ולוביסטים הם אנשים שלרוב האמת לא משנה להם אלא המעטפת, הם יעשו הכל כדי לשרת את האג'נדה של הלקוח ואת הכיס. לרוב לא מדובר באנשים ערכיים, אלא באנשים שיודעים לתמרן ולעשות מניפולציות. משם קל להגיע גם לעולמות השקר, אבל הם היו ועדיין אנשים חזקים בלשכה החשובה של ראש הממשלה. יש להם כוח גדול והאפשרות שהם "שומנו" באיזשהו אופן היא מדאיגה, כי אם הם - זה יכול להתפשט למקומות נוספים.

קטאר קנתה השפעה וכוח באיחוד האירופאי לפני המונדיאל, ככה היא הצליחה לשכנע את העולם שהיא ראויה למשחקי המונדיאל. זה רק קצה הקרחון, היקף השוחד והתשלומים של הקטארים לאנשים בעלי השפעה בעיקר באירטפה הם במספרים גבוהים כשבאופן שוטף מתגלות פרשיות חמורות. לא בטוח שזו רק קטאר, הי אאולי הכי אגרסיבית, אבל בכל מקום שיש כסף גדול יש חשש לשחיתות שלטונית ונראה שהם מנצלים את החולשה הגדולה הזאת בבני אדם - תאוות בצע לא נשלטת. מעבר לתשלומים ישירים, שוחד ולכאורה שכר, קטאר ומדינות ערב העשירות קונות מכל הבא ליד בעולם המערבי.   

ערב הסעודית מחזיקה במישרין ובעקיפין בהשקעות המוערכות במעל טריליון דולר במדינות המערב. לקטאר יש סכומי השקעה גם בסדרי גודל האלו. אין מספרים מדויקים כי מעבר להשקעות הישירות של המדינות יש גורמים פרטיים משם שמבצעים השקעות ברחבי העולם. אבל איך שלא תסתכלו על זה - הכסף הערבי במיוחד בעשור האחרון נודד להשקעות בעולם כדי לייצר תשואה, על רקע ההערכה שמתישהו הנפט יספק רווחים נמוכים יותר.

הגישה הזו, מחזקת מאוד את המדינות האלו בעולם, כשהכסף הגדול די מעוור את המערב - סולחים לערב הסעודית על חיסול עיתונאים, סולחים לקטאר על מוות של פועלים שפשוט "עבדו למוות" כדי לקדם את הקמת האצטדיונים לקראת המונדיאל ב-2022.  שתי המדינות האלו עושות את זה בגדול כשקרנות העושר הריבוניות של ערב הסעודית וקטאר הופכות לשחקניות מרכזיות בכלכלה העולמית, עם השקעות שנתיות של עשרות מיליארדים בשנה בטכנולוגיה, אנרגיה, ספורט ונדל"ן. 

• 5 עובדות שלא ידעתם על ארמקו
• SABIC חוזרת להרוויח, אבל שוק הכימיקלים עדיין רחוק מהתאוששות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ערב הסעודית וקטאר קונות את העולם

לערב הסעודית קרן ההשקעות הציבורית (PIF) שמוערכת בכ-600 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאחת מקרנות ההון הריבוניות הגדולות בעולם. הקרן נשלטת על ידי יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שמוביל את "חזון 2030" – תכנית שאפתנית לגיוון הכלכלה הסעודית ופיתוח השקעות עולמיות. ההשקעות המרכזיות של PIF כוללות את SoftBank, Uber, ג'נרל אלקטריק, לוקהיד מרטין ובואינג; בנק אוף אמריקה, BP ועוד.

רשות ההשקעות של קטאר (QIA) הוקמה בשנת 2005 ומוערכת בכ-335 מיליארד דולר. הקרן מנוהלת על ידי השייח' מאנסור בן איברהים אל מחמוד, ונחשבת לשחקנית משמעותית בשוק ההון והנדל"ן העולמי. השקעות המרכזיות של QIA כוללות החזקות בנכסים יוקרתיים בלונדון, כולל חלקים מכיכר פיקדילי ונכסים מסחריים מרכזיים; השקעה משמעותית בשדה התעופה הית'רו בלונדון; רכישת מועדון הכדורגל פריז סן-ז'רמן, שהפך לאחד המועדונים המובילים באירופה וכן השקעות רחבות בתחום האנרגיה והטכנולוגיה. 

ההשקעות של ערב הסעודית וקטאר במערב אינן מקריות – מדובר במדיניות ארוכת טווח שנועדה לחזק את מעמדן הכלכלי והפוליטי. ההון שנשפך לתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה, הספורט והנדל"ן הופך אותן לשחקניות מרכזיות בכלכלה העולמית וזה מחזק אותם פוליטית. הן לא לבד. איחוד האמירויות כבר משקיעה ברחבי העולם אבל התוכנית החדשה תשים אותה בצמרת המשקיעים הגלובליים לצד ערב הסעודית וקטאר. 

• 1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים
• טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

איחוד האמירויות: השקעה של 1.4 טריליון בארה"ב

בצעד שמסמן שינוי משמעותי ביחסים הכלכליים בין איחוד האמירויות הערביות (UAE) לארצות הברית, הודיע הבית הלבן כי איחוד האמירויות התחייבה להשקעה אדירה של 1.4 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב בארה"ב. ההשקעה נועדה להגדיל באופן דרמטי את נוכחותה של איחוד האמירויות בכלכלת ארה"ב, עם דגש על תחומים אסטרטגיים כמו תשתיות בינה מלאכותית (AI), ייצור שבבים, אנרגיה ומפעלי ייצור מתקדמים. בין המיזמים הבולטים: הקמת מפעל התכה לאלומיניום – הראשון מסוגו בארה"ב מזה 35 שנה – שצפוי להכפיל את תפוקת האלומיניום המקומית, והשקעות משמעותיות בהפקת גז טבעי ובטכנולוגיות עתידיות.

ההודעה על ההשקעה הגיעה לאחר פגישה בין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לבין בכירים מאיחוד האמירויות, ובהם יועץ הביטחון הלאומי של המדינה, השייח' טאהנון בן זאיד אל נהיאן. לפי הבית הלבן, המהלך נועד "להגדיל משמעותית את ההשקעות הקיימות של איחוד האמירויות בכלכלת ארה"ב", תוך התמקדות במספר תחומים מרכזיים לרבות שיתוף פעולה בין חברות כמו MGX (הזרוע הטכנולוגית של אבו דאבי), מיקרוסופט, בלקרוק ו-NVIDIA, שמטרתו להקים דור חדש של מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה שיתמכו במובילות האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית.  

כמו כן,  XRG, זרוע ההשקעות הבינלאומית של חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC), תשקיע במתקן ה-LNG של NextDecade בטקסס, מה שיחזק את ייצוא הגז הטבעי האמריקאי.  בד בבד, Emirates Global Aluminium (EGA) תקים מפעל התכה חדש שצפוי להגדיל את תפוקת האלומיניום בארה"ב בכמעט 100%, תוך הפחתת התלות ביבוא.  

איחוד האמירויותה שמוכרת בעיקר כיצרנית נפט מובילה, נמצאת בעיצומו של תהליך אסטרטגי להפחתת התלות הכלכלית שלה בדלקים מאובנים. היעד המרכזי של המדינה הוא להפוך למובילה עולמית בתחומי טכנולוגיה מתקדמת, עם דגש על בינה מלאכותית, שבבים ואנרגיה נקייה. השקעה זו מגיעה לאחר שנים של שיתוף פעולה הולך ומתהדק עם ארה"ב, שהתחזק ב-2024 תחת ממשל ביידן, עם ביקור היסטורי של נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, בוושינגטון.  

הפגישה עם טראמפ ממשיכה את המגמה הזו, אך מוסיפה לה ממד פוליטי וכלכלי חדש. טראמפ, שחזר לשלטון דוחף מדיניות של "להחזיר את העושר לאמריקה" (Make America Wealthy Again), ורואה בהשקעות זרות כמו זו של איחוד האמירויות דרך להזרים כסף לכלכלה האמריקאית וליצור מקומות עבודה. הקשרים האישיים שלו ושל משפחתו עם המפרץ – כמו שיתוף הפעולה עם איש העסקים האמירתי חוסיין סג'וואני, שבנה מגרש גולף ממותג טראמפ בדובאי – רק מחזקים את הקשר הזה.  

מנגד, איחוד האמירויות רואה בארה"ב שותפה אסטרטגית שיכולה לסייע לה להשיג גישה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו שבבים מתוצרת אמריקאית, שחיוניים לתוכנית ה-AI שלה. השייח' טאהנון, דמות מפתח במהלך הזה, מנהל נכסים בשווי מוערך של 1.5 טריליון דולר ומכוון להפוך את אבו דאבי למרכז עולמי של בינה מלאכותית – מהלך שדורש שיתוף פעולה הדוק עם ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו מיקרוסופט ו-NVIDIA.