בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

• אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
• עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.

ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

• נורבגיה: 96% מהרכבים החדשים חשמליים
• יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.