ניתוח טכני: גורביץ' פסימי - "זה לא נגמר פה"

המנתח הטכני של Bizportal פסימי לגבי שוק המניות המקומי. "שוק מדד המעו"ף צפוי לסגת בין 5% - 10% נוספים", הוא מעריך
אייל גורביץ |

1. תזכורת

השבועות האחרונים שהתאפיינו במגמת עלייה לא ממש עמדו בסטנדרטים המצופים משוק עולה. היו נקודות זכות, כמובן, אך גם היו נקודות אזהרה פזורות בכל מיני צמתים מרכזיים. בשבוע האחרון, התמעטו נקודות החוזק ואיתותי החולשה הלכו וגברו. מסקנתי הייתה אז שמעט מאוד נותר לזכותו של השוק ודחיפה קטנה עלולה להצית את הבעירה ולהוציא לדרך תיקון משמעותי.

מי שקרא את המפה בזמן הצליח למלט את כספו או לפחות חלק ממנו, מוזמן לטפוח לעצמו על השכם. שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%.

לא כדאי לבנות על השוק האמריקאי כספק של רוח גבית. ימי הירידות שאפיינו את סוף השבוע שחלף מעבירות מסר לא נעים במיוחד. המומנטום שם חלש למדי והסבירות היא שגם שם התנהלו העניינים באווירה אדומה.

והדולר, גבירותיי ורבותי. הדולר דוהר מעלה ולא רק אצלנו אלא גם בכל העולם. וגם עבור הדולר הכותרת היא "זה לא נגמר פה". רמת השיא אליה הגיעה המטבע האמריקאי אצלנו, 4.5722 שקלים לדולר מסמלת את אמצע הדרך וכך גם מול האירו ושאר המטבעות.

2. הנחת עבודה

בגדול הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, עד כמה שמדד המעו"ף יצא לתיקון וההתמקדות תהיה בתרחישים הצפויים לשבועות הקרובים. הרי שכיוונה של המגמה הראשית, ועדיין המשנית נותרו מעלה, מה שמעלה את הסיכוי ולפיה רמת 690 הנקודות לא היתה בבחינת הפסגה האחרונה. המגמה המינורית מצביעה מטה ואפשר לצפות להמשך הירידות בתקופה הקרובה.

3. מוקדי החולשה

המחזורים: מי ששם לב, ואי אפשר היה שלא, מחזורי המסחר הלכו ותפחו כעוגת שמרים משובחת. מי ששמח וטוב לב ומרגיש "שיש קונים" שיחשוב שוב. כאשר מחסורי המסחר מתרחבים בירידה הדבר מעיד רק על דבר אחד: לחץ משמעותי כלפי מטה. ברוב המקרים, זה לא נגמר שם ומוביל לגלי ירידות נוספים.

המומנטום: המומנטום כרגע הוא חד משמעי. אחרי שהיה מעורפל וסותר בשבועות האחרונים קיימת סינכרוניזציה מופלאה בין טווחי זמן הקצר והבינוני. בשניהם המומנטום שלילי. שלילי וחלש מאוד. במרבית המקרים, מומנטום מסוג זה מעיד על המשך מגמת הירידה ומעלה את הסבירות ולפיה כל ניסיון עליות לא יהיה אלא אפיזודה חולפת.

תמיכות והתנגדויות: בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף את רמת התמיכה ששכנה ברמת 680 הנקודות ולאחר מכן ברמת 660 הנקודות.

4. השוק לאן?

מדד המעו"ף מתקן משהו וכדי לדעת אנה פניו יש לדעת איזה מהלך עומד לתיקון. על הגרף אפשר לראות את מהלך העליות שהחל ברמת 502 הנקודות באוגוסט 2004 והסתיים לפני ימים מספר ברמת 690 הנקודות. מהלך של כ-190 נקודות. מכאן אפשר לגזור שיעדיו של השוק מצויים סביב הרמות של 620 כיעד מינימום שעם זרזים כאלה או אחרים יכול להתפתח לירידה שתדרדר את השוק עד רמת 580 הנקודות. כלומר, אפשר לצפות להמשך גל הירידות לפחות ב-5% - 10% נוספים.

5. סיכום ומסקנות

אי אפשר לומר שזה בא בהפתעה. בסופו של דבר היו סימני אזהרה שנמשכו שבועות מספר והתעצמו במהלך השבועיים האחרונים. מי שהיה עם האצבע על הדופק, לא רק שלא הופתע אלא שהצליח להגיב בזמן וזו למעשה כמעט כל החוכמה. עד כמה מהר מגיעה התגובה. מי שלא הגיב, מי שסוחר בתקוות במקום במניות ומי שרק קונה עוד מניות כי מה שיורד הופך להיות זול, כדאי שייקח הרבה אוויר כי התקופה הטובה, כך סביר להניח, לא תאיר לו פנים.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: