ניתוח טכני: גורביץ' פסימי - "זה לא נגמר פה"
1. תזכורת
השבועות האחרונים שהתאפיינו במגמת עלייה לא ממש עמדו בסטנדרטים המצופים משוק עולה. היו נקודות זכות, כמובן, אך גם היו נקודות אזהרה פזורות בכל מיני צמתים מרכזיים. בשבוע האחרון, התמעטו נקודות החוזק ואיתותי החולשה הלכו וגברו. מסקנתי הייתה אז שמעט מאוד נותר לזכותו של השוק ודחיפה קטנה עלולה להצית את הבעירה ולהוציא לדרך תיקון משמעותי.
מי שקרא את המפה בזמן הצליח למלט את כספו או לפחות חלק ממנו, מוזמן לטפוח לעצמו על השכם. שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%.
לא כדאי לבנות על השוק האמריקאי כספק של רוח גבית. ימי הירידות שאפיינו את סוף השבוע שחלף מעבירות מסר לא נעים במיוחד. המומנטום שם חלש למדי והסבירות היא שגם שם התנהלו העניינים באווירה אדומה.
והדולר, גבירותיי ורבותי. הדולר דוהר מעלה ולא רק אצלנו אלא גם בכל העולם. וגם עבור הדולר הכותרת היא "זה לא נגמר פה". רמת השיא אליה הגיעה המטבע האמריקאי אצלנו, 4.5722 שקלים לדולר מסמלת את אמצע הדרך וכך גם מול האירו ושאר המטבעות.
2. הנחת עבודה
בגדול הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, עד כמה שמדד המעו"ף יצא לתיקון וההתמקדות תהיה בתרחישים הצפויים לשבועות הקרובים. הרי שכיוונה של המגמה הראשית, ועדיין המשנית נותרו מעלה, מה שמעלה את הסיכוי ולפיה רמת 690 הנקודות לא היתה בבחינת הפסגה האחרונה. המגמה המינורית מצביעה מטה ואפשר לצפות להמשך הירידות בתקופה הקרובה.
3. מוקדי החולשה
המחזורים: מי ששם לב, ואי אפשר היה שלא, מחזורי המסחר הלכו ותפחו כעוגת שמרים משובחת. מי ששמח וטוב לב ומרגיש "שיש קונים" שיחשוב שוב. כאשר מחסורי המסחר מתרחבים בירידה הדבר מעיד רק על דבר אחד: לחץ משמעותי כלפי מטה. ברוב המקרים, זה לא נגמר שם ומוביל לגלי ירידות נוספים.
המומנטום: המומנטום כרגע הוא חד משמעי. אחרי שהיה מעורפל וסותר בשבועות האחרונים קיימת סינכרוניזציה מופלאה בין טווחי זמן הקצר והבינוני. בשניהם המומנטום שלילי. שלילי וחלש מאוד. במרבית המקרים, מומנטום מסוג זה מעיד על המשך מגמת הירידה ומעלה את הסבירות ולפיה כל ניסיון עליות לא יהיה אלא אפיזודה חולפת.
תמיכות והתנגדויות: בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף את רמת התמיכה ששכנה ברמת 680 הנקודות ולאחר מכן ברמת 660 הנקודות.
4. השוק לאן?
מדד המעו"ף מתקן משהו וכדי לדעת אנה פניו יש לדעת איזה מהלך עומד לתיקון. על הגרף אפשר לראות את מהלך העליות שהחל ברמת 502 הנקודות באוגוסט 2004 והסתיים לפני ימים מספר ברמת 690 הנקודות. מהלך של כ-190 נקודות. מכאן אפשר לגזור שיעדיו של השוק מצויים סביב הרמות של 620 כיעד מינימום שעם זרזים כאלה או אחרים יכול להתפתח לירידה שתדרדר את השוק עד רמת 580 הנקודות. כלומר, אפשר לצפות להמשך גל הירידות לפחות ב-5% - 10% נוספים.
5. סיכום ומסקנות
אי אפשר לומר שזה בא בהפתעה. בסופו של דבר היו סימני אזהרה שנמשכו שבועות מספר והתעצמו במהלך השבועיים האחרונים. מי שהיה עם האצבע על הדופק, לא רק שלא הופתע אלא שהצליח להגיב בזמן וזו למעשה כמעט כל החוכמה. עד כמה מהר מגיעה התגובה. מי שלא הגיב, מי שסוחר בתקוות במקום במניות ומי שרק קונה עוד מניות כי מה שיורד הופך להיות זול, כדאי שייקח הרבה אוויר כי התקופה הטובה, כך סביר להניח, לא תאיר לו פנים.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
