ניתוח טכני: גורביץ' פסימי - "זה לא נגמר פה"
1. תזכורת
השבועות האחרונים שהתאפיינו במגמת עלייה לא ממש עמדו בסטנדרטים המצופים משוק עולה. היו נקודות זכות, כמובן, אך גם היו נקודות אזהרה פזורות בכל מיני צמתים מרכזיים. בשבוע האחרון, התמעטו נקודות החוזק ואיתותי החולשה הלכו וגברו. מסקנתי הייתה אז שמעט מאוד נותר לזכותו של השוק ודחיפה קטנה עלולה להצית את הבעירה ולהוציא לדרך תיקון משמעותי.
מי שקרא את המפה בזמן הצליח למלט את כספו או לפחות חלק ממנו, מוזמן לטפוח לעצמו על השכם. שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%.
לא כדאי לבנות על השוק האמריקאי כספק של רוח גבית. ימי הירידות שאפיינו את סוף השבוע שחלף מעבירות מסר לא נעים במיוחד. המומנטום שם חלש למדי והסבירות היא שגם שם התנהלו העניינים באווירה אדומה.
והדולר, גבירותיי ורבותי. הדולר דוהר מעלה ולא רק אצלנו אלא גם בכל העולם. וגם עבור הדולר הכותרת היא "זה לא נגמר פה". רמת השיא אליה הגיעה המטבע האמריקאי אצלנו, 4.5722 שקלים לדולר מסמלת את אמצע הדרך וכך גם מול האירו ושאר המטבעות.
2. הנחת עבודה
בגדול הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, עד כמה שמדד המעו"ף יצא לתיקון וההתמקדות תהיה בתרחישים הצפויים לשבועות הקרובים. הרי שכיוונה של המגמה הראשית, ועדיין המשנית נותרו מעלה, מה שמעלה את הסיכוי ולפיה רמת 690 הנקודות לא היתה בבחינת הפסגה האחרונה. המגמה המינורית מצביעה מטה ואפשר לצפות להמשך הירידות בתקופה הקרובה.
3. מוקדי החולשה
המחזורים: מי ששם לב, ואי אפשר היה שלא, מחזורי המסחר הלכו ותפחו כעוגת שמרים משובחת. מי ששמח וטוב לב ומרגיש "שיש קונים" שיחשוב שוב. כאשר מחסורי המסחר מתרחבים בירידה הדבר מעיד רק על דבר אחד: לחץ משמעותי כלפי מטה. ברוב המקרים, זה לא נגמר שם ומוביל לגלי ירידות נוספים.
המומנטום: המומנטום כרגע הוא חד משמעי. אחרי שהיה מעורפל וסותר בשבועות האחרונים קיימת סינכרוניזציה מופלאה בין טווחי זמן הקצר והבינוני. בשניהם המומנטום שלילי. שלילי וחלש מאוד. במרבית המקרים, מומנטום מסוג זה מעיד על המשך מגמת הירידה ומעלה את הסבירות ולפיה כל ניסיון עליות לא יהיה אלא אפיזודה חולפת.
תמיכות והתנגדויות: בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף את רמת התמיכה ששכנה ברמת 680 הנקודות ולאחר מכן ברמת 660 הנקודות.
4. השוק לאן?
מדד המעו"ף מתקן משהו וכדי לדעת אנה פניו יש לדעת איזה מהלך עומד לתיקון. על הגרף אפשר לראות את מהלך העליות שהחל ברמת 502 הנקודות באוגוסט 2004 והסתיים לפני ימים מספר ברמת 690 הנקודות. מהלך של כ-190 נקודות. מכאן אפשר לגזור שיעדיו של השוק מצויים סביב הרמות של 620 כיעד מינימום שעם זרזים כאלה או אחרים יכול להתפתח לירידה שתדרדר את השוק עד רמת 580 הנקודות. כלומר, אפשר לצפות להמשך גל הירידות לפחות ב-5% - 10% נוספים.
5. סיכום ומסקנות
אי אפשר לומר שזה בא בהפתעה. בסופו של דבר היו סימני אזהרה שנמשכו שבועות מספר והתעצמו במהלך השבועיים האחרונים. מי שהיה עם האצבע על הדופק, לא רק שלא הופתע אלא שהצליח להגיב בזמן וזו למעשה כמעט כל החוכמה. עד כמה מהר מגיעה התגובה. מי שלא הגיב, מי שסוחר בתקוות במקום במניות ומי שרק קונה עוד מניות כי מה שיורד הופך להיות זול, כדאי שייקח הרבה אוויר כי התקופה הטובה, כך סביר להניח, לא תאיר לו פנים.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
