ניתוח טכני: גורביץ' פסימי - "זה לא נגמר פה"

המנתח הטכני של Bizportal פסימי לגבי שוק המניות המקומי. "שוק מדד המעו"ף צפוי לסגת בין 5% - 10% נוספים", הוא מעריך
אייל גורביץ |

1. תזכורת

השבועות האחרונים שהתאפיינו במגמת עלייה לא ממש עמדו בסטנדרטים המצופים משוק עולה. היו נקודות זכות, כמובן, אך גם היו נקודות אזהרה פזורות בכל מיני צמתים מרכזיים. בשבוע האחרון, התמעטו נקודות החוזק ואיתותי החולשה הלכו וגברו. מסקנתי הייתה אז שמעט מאוד נותר לזכותו של השוק ודחיפה קטנה עלולה להצית את הבעירה ולהוציא לדרך תיקון משמעותי.

מי שקרא את המפה בזמן הצליח למלט את כספו או לפחות חלק ממנו, מוזמן לטפוח לעצמו על השכם. שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%.

לא כדאי לבנות על השוק האמריקאי כספק של רוח גבית. ימי הירידות שאפיינו את סוף השבוע שחלף מעבירות מסר לא נעים במיוחד. המומנטום שם חלש למדי והסבירות היא שגם שם התנהלו העניינים באווירה אדומה.

והדולר, גבירותיי ורבותי. הדולר דוהר מעלה ולא רק אצלנו אלא גם בכל העולם. וגם עבור הדולר הכותרת היא "זה לא נגמר פה". רמת השיא אליה הגיעה המטבע האמריקאי אצלנו, 4.5722 שקלים לדולר מסמלת את אמצע הדרך וכך גם מול האירו ושאר המטבעות.

2. הנחת עבודה

בגדול הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, עד כמה שמדד המעו"ף יצא לתיקון וההתמקדות תהיה בתרחישים הצפויים לשבועות הקרובים. הרי שכיוונה של המגמה הראשית, ועדיין המשנית נותרו מעלה, מה שמעלה את הסיכוי ולפיה רמת 690 הנקודות לא היתה בבחינת הפסגה האחרונה. המגמה המינורית מצביעה מטה ואפשר לצפות להמשך הירידות בתקופה הקרובה.

3. מוקדי החולשה

המחזורים: מי ששם לב, ואי אפשר היה שלא, מחזורי המסחר הלכו ותפחו כעוגת שמרים משובחת. מי ששמח וטוב לב ומרגיש "שיש קונים" שיחשוב שוב. כאשר מחסורי המסחר מתרחבים בירידה הדבר מעיד רק על דבר אחד: לחץ משמעותי כלפי מטה. ברוב המקרים, זה לא נגמר שם ומוביל לגלי ירידות נוספים.

המומנטום: המומנטום כרגע הוא חד משמעי. אחרי שהיה מעורפל וסותר בשבועות האחרונים קיימת סינכרוניזציה מופלאה בין טווחי זמן הקצר והבינוני. בשניהם המומנטום שלילי. שלילי וחלש מאוד. במרבית המקרים, מומנטום מסוג זה מעיד על המשך מגמת הירידה ומעלה את הסבירות ולפיה כל ניסיון עליות לא יהיה אלא אפיזודה חולפת.

תמיכות והתנגדויות: בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף את רמת התמיכה ששכנה ברמת 680 הנקודות ולאחר מכן ברמת 660 הנקודות.

4. השוק לאן?

מדד המעו"ף מתקן משהו וכדי לדעת אנה פניו יש לדעת איזה מהלך עומד לתיקון. על הגרף אפשר לראות את מהלך העליות שהחל ברמת 502 הנקודות באוגוסט 2004 והסתיים לפני ימים מספר ברמת 690 הנקודות. מהלך של כ-190 נקודות. מכאן אפשר לגזור שיעדיו של השוק מצויים סביב הרמות של 620 כיעד מינימום שעם זרזים כאלה או אחרים יכול להתפתח לירידה שתדרדר את השוק עד רמת 580 הנקודות. כלומר, אפשר לצפות להמשך גל הירידות לפחות ב-5% - 10% נוספים.

5. סיכום ומסקנות

אי אפשר לומר שזה בא בהפתעה. בסופו של דבר היו סימני אזהרה שנמשכו שבועות מספר והתעצמו במהלך השבועיים האחרונים. מי שהיה עם האצבע על הדופק, לא רק שלא הופתע אלא שהצליח להגיב בזמן וזו למעשה כמעט כל החוכמה. עד כמה מהר מגיעה התגובה. מי שלא הגיב, מי שסוחר בתקוות במקום במניות ומי שרק קונה עוד מניות כי מה שיורד הופך להיות זול, כדאי שייקח הרבה אוויר כי התקופה הטובה, כך סביר להניח, לא תאיר לו פנים.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.