ניתוח טכני: גורביץ' פסימי - "זה לא נגמר פה"

המנתח הטכני של Bizportal פסימי לגבי שוק המניות המקומי. "שוק מדד המעו"ף צפוי לסגת בין 5% - 10% נוספים", הוא מעריך
אייל גורביץ |

1. תזכורת

השבועות האחרונים שהתאפיינו במגמת עלייה לא ממש עמדו בסטנדרטים המצופים משוק עולה. היו נקודות זכות, כמובן, אך גם היו נקודות אזהרה פזורות בכל מיני צמתים מרכזיים. בשבוע האחרון, התמעטו נקודות החוזק ואיתותי החולשה הלכו וגברו. מסקנתי הייתה אז שמעט מאוד נותר לזכותו של השוק ודחיפה קטנה עלולה להצית את הבעירה ולהוציא לדרך תיקון משמעותי.

מי שקרא את המפה בזמן הצליח למלט את כספו או לפחות חלק ממנו, מוזמן לטפוח לעצמו על השכם. שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%.

לא כדאי לבנות על השוק האמריקאי כספק של רוח גבית. ימי הירידות שאפיינו את סוף השבוע שחלף מעבירות מסר לא נעים במיוחד. המומנטום שם חלש למדי והסבירות היא שגם שם התנהלו העניינים באווירה אדומה.

והדולר, גבירותיי ורבותי. הדולר דוהר מעלה ולא רק אצלנו אלא גם בכל העולם. וגם עבור הדולר הכותרת היא "זה לא נגמר פה". רמת השיא אליה הגיעה המטבע האמריקאי אצלנו, 4.5722 שקלים לדולר מסמלת את אמצע הדרך וכך גם מול האירו ושאר המטבעות.

2. הנחת עבודה

בגדול הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, עד כמה שמדד המעו"ף יצא לתיקון וההתמקדות תהיה בתרחישים הצפויים לשבועות הקרובים. הרי שכיוונה של המגמה הראשית, ועדיין המשנית נותרו מעלה, מה שמעלה את הסיכוי ולפיה רמת 690 הנקודות לא היתה בבחינת הפסגה האחרונה. המגמה המינורית מצביעה מטה ואפשר לצפות להמשך הירידות בתקופה הקרובה.

3. מוקדי החולשה

המחזורים: מי ששם לב, ואי אפשר היה שלא, מחזורי המסחר הלכו ותפחו כעוגת שמרים משובחת. מי ששמח וטוב לב ומרגיש "שיש קונים" שיחשוב שוב. כאשר מחסורי המסחר מתרחבים בירידה הדבר מעיד רק על דבר אחד: לחץ משמעותי כלפי מטה. ברוב המקרים, זה לא נגמר שם ומוביל לגלי ירידות נוספים.

המומנטום: המומנטום כרגע הוא חד משמעי. אחרי שהיה מעורפל וסותר בשבועות האחרונים קיימת סינכרוניזציה מופלאה בין טווחי זמן הקצר והבינוני. בשניהם המומנטום שלילי. שלילי וחלש מאוד. במרבית המקרים, מומנטום מסוג זה מעיד על המשך מגמת הירידה ומעלה את הסבירות ולפיה כל ניסיון עליות לא יהיה אלא אפיזודה חולפת.

תמיכות והתנגדויות: בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף את רמת התמיכה ששכנה ברמת 680 הנקודות ולאחר מכן ברמת 660 הנקודות.

4. השוק לאן?

מדד המעו"ף מתקן משהו וכדי לדעת אנה פניו יש לדעת איזה מהלך עומד לתיקון. על הגרף אפשר לראות את מהלך העליות שהחל ברמת 502 הנקודות באוגוסט 2004 והסתיים לפני ימים מספר ברמת 690 הנקודות. מהלך של כ-190 נקודות. מכאן אפשר לגזור שיעדיו של השוק מצויים סביב הרמות של 620 כיעד מינימום שעם זרזים כאלה או אחרים יכול להתפתח לירידה שתדרדר את השוק עד רמת 580 הנקודות. כלומר, אפשר לצפות להמשך גל הירידות לפחות ב-5% - 10% נוספים.

5. סיכום ומסקנות

אי אפשר לומר שזה בא בהפתעה. בסופו של דבר היו סימני אזהרה שנמשכו שבועות מספר והתעצמו במהלך השבועיים האחרונים. מי שהיה עם האצבע על הדופק, לא רק שלא הופתע אלא שהצליח להגיב בזמן וזו למעשה כמעט כל החוכמה. עד כמה מהר מגיעה התגובה. מי שלא הגיב, מי שסוחר בתקוות במקום במניות ומי שרק קונה עוד מניות כי מה שיורד הופך להיות זול, כדאי שייקח הרבה אוויר כי התקופה הטובה, כך סביר להניח, לא תאיר לו פנים.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.