לקראת המעבר לשליטת סטאר נייט: שיפור בתוצאות ארית
חברת ארית תעשיות חתמה את הרבעון הראשון של 2005 כשהיא מציגה גידול ניכר של 160% במכירות ל-6.3 מיליון שקל לעומת 2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 424 אלף שקל, לעומת הפסד של 880 אלף שקל ברבעון הראשון של 2004.
מנכ"ל משותף בחברה, רן אקהאוס, מוסר כי השיפור המתמשך בתוצאות הכספיות נובע מגידול בהכנסות החברה הבת רשף טכנולוגיות, חסכון בהוצאות כתוצאה מיישום תוכנית התייעלות בחברה. יש לציין כי לאור השפעות עונתיות הנובעות מתהליכי אישור תקציב הבטחון, הרבעון הראשון הוא החלש ביותר במהלך השנה וכי ברבעונים הבאים צפוי שיפור.
ברבעון שהסתיים בסוף מארס 2005 נוצר לחברה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של 3.6 מיליון שקל לעומת תזרים של 2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
לאחר תאריך המאזן (23 במאי) חתמה החברה על מסמך עקרונות עם סטאר נייט טכנולוגיות לפיו תעביר סטאר נייט את החברות הבנות (נייט לייט וניו נוגה, בהם מתרכזת כל הפעילות העיסקית של סטאר בישראל ובחו"ל) לארית וכן תשקיע סטאר נייט סכום של כ- 60 מיליון שקל בארית, ובתמורה תקצה ארית מניות לסטאר נייט כך שלאחר ההקצאה תחזיק סטאר נייט כ-80% ממניות ארית תעשיות. העסקה הנ"ל כפופה לחתימת הסכם מפורט וכן לאישורים הנדרשים על פי כל דין.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
