בנק ישראל: משקל הבנקים בסקטור הפיננסי ירד ל-78%

בשנת 2004, כמו גם בשנים האחרונות, נמשכה המגמה החיובית של ירידת משקלן הגבוה של הקבוצות הבנקאיות (הכוללות גם את קופות הגמל שבניהול הבנקים) בכל המצרפים הפיננסיים (לוח ג'-10, דיאגרמה ג'-31), אשר מפחיתה את התלות ההדדית הגבוהה בין המשק לבנקים ותורמת לשכלול השווקים. כך מעריך היום בנק ישראל בקטע שפרסם מתוך דו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2004 שיפורסם ב- 31 למאי.

על פי ממצאיו - משקלן של הקבוצות הבנקאיות במאזן הסקטור הפיננסי, ירד מ-78% בשנים 2000-2001 ל-74% ב-2004, משקלן בסך האשראי במשק, באשראי לסקטור הפרטי, ובאשראי לסקטור העסקי, ירד בין השנים 2000-2004 בשיעורים שבין 4-7 נקודות אחוז, ומשקלן בסך הנכסים של הסקטור הפרטי ירד מ-58% ב-2000 ל-49% ב-2004.

עוד מוסר בנק ישראל, כי ירידת חלקם של הבנקים בפעילות הפיננסית השנה, באה על רקע ירידה ריאלית במאזניהם. בייחוד ניכרת הירידה בפיקדונות הסקטור הפרטי בבנקים בצד ההתחייבויות, ובירידה באשראי הבנקאי, ובפרט באשראי הבנקאי לסקטור העסקי, בצד הנכסים. כמו כן, נמשכה גם השנה הירידה במשקלם של נכסי קופות הגמל המנוהלים בבנקים, על רקע המעבר בשנים האחרונות של עמיתים לקופות פרטיות.

במקביל, לצמצום באשראי הבנקאי לסקטור העסקי בשנה זו ובשנים שלפני כן, החל לגדול האשראי החוץ-בנקאי לסקטור זה . בדיאגרמה ג'-32 ניתן לראות, כי בניגוד לשנים 2000-2001, בהם גדל האשראי לסקטור העסקי (באופן ריאלי) מהבנקים ומקופות הגמל שבניהולם בכ-80 מיליארד שקל במצטבר, בשלוש השנים האחרונות אשראי זה נעצר והופך שלילי, ובמצטבר, יורד בכ-14 מיליארד ש"ח.

יתרה מזאת, כאשר לוקחים רק את האשראי לסקטור העסקי המגיע מהבנקים בלבד ללא קופות הגמל, הירידה הריאלית בכמות האשראי לסקטור העסקי בשלוש השנים האחרונות היא אף גבוהה יותר, ומגיעה לכ-24 מיליארד ש"ח במצטבר, ומתוכם כ-15 מיליארד ש"ח רק השנה. האשראי החוץ בנקאי לעומת זאת, צמח בכל השנים האחרונות באופן עקבי וניכר. רק בשנה האחרונה גדל האשראי לסקטור העסקי המגיע משאר המקורות במשק מלבד הקבוצות הבנקאיות הכוללות את קופות הגמל, בכמעט 21% שהם כ-21 מיליארד ש"ח (או ביותר מ-25 מיליארד אם כוללים באשראי החוץ-בנקאי את קופות הגמל הבנקאיות), ובשלוש השנים האחרונות גדל ביותר מ-40 מיליארד ש"ח במצטבר (או בכ-52 מיליארד אם כוללים את קופות הגמל הבנקאיות).

השנה בלט גם הגידול המשמעותי ביתרות האג"ח הסחיר שמחזיקים משקי הבית (בעיקר דרך קרנות נאמנות ומנהלי תיקים). הסטת מקורות המימון של הסקטור העסקי מהבנקים לטובת המוסדות הפיננסיים האחרים והשווקים, משקפת, והשנה אף ביתר שאת, את התחרות המתהווה בשוק האשראי, ואשר צפויה להימשך ולהתעצם בשנים הבאות (להשלכות ולמשמעויות הצפויות מבחינת הסיכונים לבנקים ולמשקיעים המוסדיים, ומבחינת הפיקוח והטיפול של הרשויות בהם, ראה ניתוח בפרק ד' סעיף 5 בדו"ח זה). מגמה זו תורמת ליציבות הפיננסית בכך שהיא מפחיתה את התלות באשראי הבנקאי, מעשירה את מקורות המימון של נוטלי האשראי (בייחוד בזמנים שבהם יש מגבלות אשראי בבנקים), מקטינה את ריכוזיות האשראי במשק ואת החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, ותורמת לפיתוחו של שוק ההון. עם זאת, כיום רק חלק קטן מהסקטור העסקי נהנה מהנגישות לאשראי ממקורות אחרים (לרוב אלו הן פירמות גדולות ומבוססות שיכולות להנפיק אג"ח סחיר בבורסה או אג"ח פרטי למוסדיים), בעוד הרוב עדיין נשען על האשראי מהקבוצות הבנקאיות, ומשקלו בסך האשראי לסקטור העסקי עוד לא מספיק גבוה (כ-24%).