בנק ישראל: משקל הבנקים בסקטור הפיננסי ירד ל-78%

בשנת 2004. כך על פי קע מדוח היציבות הפיננסית שיפרסם הבנק ב-31 למאי: בשנה האחרונה גדל האשראי לסקטור העסקי המגיע משאר המקורות במשק מלבד הקבוצות הבנקאיות הכוללות את קופות הגמל, בכמעט 21%
שי פאוזנר |

בשנת 2004, כמו גם בשנים האחרונות, נמשכה המגמה החיובית של ירידת משקלן הגבוה של הקבוצות הבנקאיות (הכוללות גם את קופות הגמל שבניהול הבנקים) בכל המצרפים הפיננסיים (לוח ג'-10, דיאגרמה ג'-31), אשר מפחיתה את התלות ההדדית הגבוהה בין המשק לבנקים ותורמת לשכלול השווקים. כך מעריך היום בנק ישראל בקטע שפרסם מתוך דו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2004 שיפורסם ב- 31 למאי.

על פי ממצאיו - משקלן של הקבוצות הבנקאיות במאזן הסקטור הפיננסי, ירד מ-78% בשנים 2000-2001 ל-74% ב-2004, משקלן בסך האשראי במשק, באשראי לסקטור הפרטי, ובאשראי לסקטור העסקי, ירד בין השנים 2000-2004 בשיעורים שבין 4-7 נקודות אחוז, ומשקלן בסך הנכסים של הסקטור הפרטי ירד מ-58% ב-2000 ל-49% ב-2004.

עוד מוסר בנק ישראל, כי ירידת חלקם של הבנקים בפעילות הפיננסית השנה, באה על רקע ירידה ריאלית במאזניהם. בייחוד ניכרת הירידה בפיקדונות הסקטור הפרטי בבנקים בצד ההתחייבויות, ובירידה באשראי הבנקאי, ובפרט באשראי הבנקאי לסקטור העסקי, בצד הנכסים. כמו כן, נמשכה גם השנה הירידה במשקלם של נכסי קופות הגמל המנוהלים בבנקים, על רקע המעבר בשנים האחרונות של עמיתים לקופות פרטיות.

במקביל, לצמצום באשראי הבנקאי לסקטור העסקי בשנה זו ובשנים שלפני כן, החל לגדול האשראי החוץ-בנקאי לסקטור זה . בדיאגרמה ג'-32 ניתן לראות, כי בניגוד לשנים 2000-2001, בהם גדל האשראי לסקטור העסקי (באופן ריאלי) מהבנקים ומקופות הגמל שבניהולם בכ-80 מיליארד שקל במצטבר, בשלוש השנים האחרונות אשראי זה נעצר והופך שלילי, ובמצטבר, יורד בכ-14 מיליארד ש"ח.

יתרה מזאת, כאשר לוקחים רק את האשראי לסקטור העסקי המגיע מהבנקים בלבד ללא קופות הגמל, הירידה הריאלית בכמות האשראי לסקטור העסקי בשלוש השנים האחרונות היא אף גבוהה יותר, ומגיעה לכ-24 מיליארד ש"ח במצטבר, ומתוכם כ-15 מיליארד ש"ח רק השנה. האשראי החוץ בנקאי לעומת זאת, צמח בכל השנים האחרונות באופן עקבי וניכר. רק בשנה האחרונה גדל האשראי לסקטור העסקי המגיע משאר המקורות במשק מלבד הקבוצות הבנקאיות הכוללות את קופות הגמל, בכמעט 21% שהם כ-21 מיליארד ש"ח (או ביותר מ-25 מיליארד אם כוללים באשראי החוץ-בנקאי את קופות הגמל הבנקאיות), ובשלוש השנים האחרונות גדל ביותר מ-40 מיליארד ש"ח במצטבר (או בכ-52 מיליארד אם כוללים את קופות הגמל הבנקאיות).

השנה בלט גם הגידול המשמעותי ביתרות האג"ח הסחיר שמחזיקים משקי הבית (בעיקר דרך קרנות נאמנות ומנהלי תיקים). הסטת מקורות המימון של הסקטור העסקי מהבנקים לטובת המוסדות הפיננסיים האחרים והשווקים, משקפת, והשנה אף ביתר שאת, את התחרות המתהווה בשוק האשראי, ואשר צפויה להימשך ולהתעצם בשנים הבאות (להשלכות ולמשמעויות הצפויות מבחינת הסיכונים לבנקים ולמשקיעים המוסדיים, ומבחינת הפיקוח והטיפול של הרשויות בהם, ראה ניתוח בפרק ד' סעיף 5 בדו"ח זה). מגמה זו תורמת ליציבות הפיננסית בכך שהיא מפחיתה את התלות באשראי הבנקאי, מעשירה את מקורות המימון של נוטלי האשראי (בייחוד בזמנים שבהם יש מגבלות אשראי בבנקים), מקטינה את ריכוזיות האשראי במשק ואת החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, ותורמת לפיתוחו של שוק ההון.

עם זאת, כיום רק חלק קטן מהסקטור העסקי נהנה מהנגישות לאשראי ממקורות אחרים (לרוב אלו הן פירמות גדולות ומבוססות שיכולות להנפיק אג"ח סחיר בבורסה או אג"ח פרטי למוסדיים), בעוד הרוב עדיין נשען על האשראי מהקבוצות הבנקאיות, ומשקלו בסך האשראי לסקטור העסקי עוד לא מספיק גבוה (כ-24%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.