שוק ההומלנד סקיוריטי יגיע ל-180 מיליארד דולר ב-08'
ה"באזז" של ממשל בוש מגיע לירושלים. הומלנד סקיוריטי כבר כאן, והפעם מהצד העסקי של התעשיות הבטחוניות. הדמוקרטיות המתגוננות ברחבי העולם מול הטרור פתחו מגלגלות היום שוק של 120 מיליארד דולר בפיתוחי טכנולוגיות שנועדו להתגבר על מזימות הטרוריסטים. שוק זה נקרא ה"הומלנד סקיוריטי" והוא צפוי לגדול לסך השקעה של 180 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים.
מארגני הוועידה בירושלים, מסרו כי על רקע האזהרות הנשמעות לאחרונה ע"י ראשי השב"כ, וגידול האיומים הביטחוניים על ישראל והעולם, הם עומדים לקיים את הועידה בתחום זה, והיא ביוזמת מכון התקנים הישראלי, קרן BIRD ונציבות המדע והטכנולוגיה ישראל-ארה"ב. הוועידה צפויה להיפתח ב-1 ביוני במלון רנסנס בירושלים, בהשתתפות מומחים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם.
בוועידה יינתנו סקירות מקיפות ע"י נציגים של חברות מהגדולות בתחום בארה"ב, מקבלי החלטות ואנשי מפתח מהגופים הממשלתיים בישראל ובארה"ב, ביניהם מנהל המחלקה לביטחון ב-Lockheed Martin, יו"ר מכון התקנים האמריקאי, המשמש גם יועץ ל-Lucent Technologies, נציג ה- U.S. Department of Homeland Security, חברת הייעוץ הידועה Bearing Point ועוד. תוצגנה טכנולוגיות חדשות, יסקרו כיווני התפתחות ויערכו דיונים בדרישות וציפיות השוק.
הוועידה תכלול מספר מושבים בתחומים שונים, ביניהם מושב בנושא אבטחת תחבורה (מטוסים, שדות תעופה, נמלי ים וכו'), מושב בנושא שליטה ובקרה, ניהול אירועים וכוחות הצלה, מושב בנושא ביומטריה, מושב בנושא מימון בהשתתפות קרנות הון סיכון מובילות, מושב בנושא תשתיות קריטיות לביטחון, ועוד.
נציגים מארה"ב וישראל ינסו לבחון האם היום, שלוש שנים ויותר אחרי אירועי ה-11 בספטמבר, הגיעה העת לפריצת דרך בתחום זה, שהוקצבו לו, כאמור, כספים רבים על ידי מדינות רבות. בזווית הישראלית תיעשה בחינה מדוע, למרות הניסיון הביטחוני העשיר, בישראל לא קמה עד עתה חברה מובילה בתחום זה ומה צריך להיעשות בכדי לתקן מצב זה. מעבר לכך, ייבחן כיצד טכנולוגיות רבות שלא נוצרו לנישה זו, הפכו לאור צורכי התקופה לטכנולוגיות הומלנד סקיוריטי.
"תחום ה-Homeland Security הוא בעל פוטנציאל צמיחה גבוה ביותר היום בשוק הטכנולוגיות המתקדמות", אומר דב הרשברג, מנכ"ל קרן בירד. הרשברג מציין כי כיום קיים פער בין ביקוש עצום לטכנולוגיות להיצע מצומצם יחסית - עובדה שמהווה הזדמנות מצוינת עבור חברות רבות. קיימים לקוחות, ממשלתיים אך גם פרטיים במספר הולך וגדל. קיימים תקציבי רכש גדולים שבצורה הנכונה יכולים להיות זמינים גם לחברות ישראליות.
"הוועידה תהווה הזדמנות מצוינת להעמקת ההיכרות בין השחקנים הישראלים בתחום ובין השוק האמריקאי, וליצירת קשרים של פיתוח ושיווק בין המובילים בשוק האמריקאי והחברות הישראליות", הוסיף.
לדברי זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי וסגנית נשיא ארגון התקינה הבין לאומי (ISO): "אחת הבעיות המרכזיות של חברות ישראליות המנסות לפרוץ לשוקי העולם היא התאמת מוצריהם לתקינה הרלוונטית. היעדר תקינה בינלאומית בתחום חוסמת את האפשרות לייצא ולפרוץ לשוק העולמי.
"לכן, נושא משמעותי להתפתחות התחום, בעיקר מנקודת המבט הישראלית, הוא התקינה הבינלאומית הנלווית אליו. מכון התקנים הישראלי פתח לאחרונה ערוץ תקשורת עם ארגוני התקינה בארה"ב כדי לאפשר לחברות ישראליות להוביל את נושא הכנת התקנים בתחום הביטחון, ואנו גאים להיות בין המובילים את התהליך בעולם".

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".