הבורסה באדום: שטראוס עלית מרוצה ועולה ב-2.8%
מתגברות ירידות השערים בבורסה התל אביבית בצהרי היום. המדדים המובילים נסחרים בירידות שערים מאז הפתיחה שהלכו וגברו ככל שנקף הזמן. הפעילים בשוק ההון מתפנים לפרש את עומס הדוחות הרבעוניים שניתח על ראשם. בין המדווחות: שטראוס עלית, הבנק הבינלאומי, ועוד. מדד ת"א 25 מאבד 0.87% מערכו לרמה של 673.36 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד 0.95% מערכו לרמה של 692.21 נקודות, המחזור נאה ועומד על 370 מיליון שקל.
שטראוס-עלית נמצאת כעת במוקד תשומת הלב של הבורסה. המניה שלה מזנקת ב-2.8% לאחר שהחברה דיווחה כי היא ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004. מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.
עוד בולטות במניות המעו"ף: מניות מכתשים אגן המתממשות ב-2.34%, מניות גיוון היורדות ב-2.33%, מניות דסק"ש המדרימות ב-1.56%, מנגד מניות טבע עולות ב-0.56%, מניות מגדל ביטוח מוסיפות 0.32%, ומניות פריגו מטפסות ב-0.17%.
שיפור ניכר ברווחיות הבנק הבינלאומי, כך עולה מהתוצאות שמפרסם הבנק הנשלט על ידי קבוצת צדיק-ליברמן. הרווח הנקי של הבנק זינק ב-61.2% ברבעון הראשון והסתכם ב-79 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון עמדה על 8.8%, עדיין נמוכה ביחס לתשואות שמציגים צמד הבנקים הגדולים, אך היא חלק ממגמת השיפור בתוצאות הבנק (5.9% ברבעון שחתם את 2004, ו-6.9% בכל השנה שעברה). אך עם זאת, מניות הבנק יורדות ב-1.06% במחזור של 280 אלף שקל.
מניות החברה לישראל נחלשות ב-1.01% למרות התוצאות המעולות של בז"ן הנמצאת גם באחזקתה. אולי זאת משום שהמדינה מעוניינת לרכוש את החלק בבז"ן ממנה. הרווח הנקי של בז"ן המריא ברבעון הראשון של שנת 2005 הוא כ-281 מיליון שקל לעומת 65 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות לרבעון הראשון לשנת 2005 הוא כ-454 מליון שקל לעומת 204 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רגע של תוצאות. חברת הצבע טמבור הנמצאת בבעלות קבוצת בורוביץ והציבור, פרסמה אתמול את התוצאות שלה לרבעון הראשון. טמבור סיימה את הרבעון הראשון של 2005 במכירות בהיקף של כ-107 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-9.2 מיליון שקל, ורווח נקי של כ- 4.6 מיליון שקל. יצוין כי בשנת 2004, בו חל חג הפסח בתחילת חודש אפריל, עמדו מכירות החברה ברבעון הראשון על סך של 111 מליון שקל והרווח התפעולי בסך של 12 מליון שקל. מכיוון שהשנה חל חג הפסח בסוף חודש אפריל, חלק ממכירות ותוצאות חג הפסח יבוא לידי ביטוי בחודש אפריל, ולפיכך יכללו ברבעון השני. אך המנייה מאבדת גובה ונופלת ב-4.35%.
ישאל-אמלט רכשה אתמול את רשת ניו-פארם ב-87 מיליון שקל
מהאחים בורוביץ'. תשלם 45 מיליון שקל עבור המניות ותחזיר הלוואות בעלים של 42 מיליון שקל נוספים. במקביל היא חשפה רווח של כ-4.5 מיליון שקל ב-2004 לעומת 10.2 מיליון ב-2003. מניות גרנית הכרמל נופלות ב-3.6%.
חברת הנדל"ן מבני תעשייה מדווחת כי ההכנסות משכירות קפצו ב-47% ברבעון הראשון. הכנסות הכוללות של החברה ברבעון הראשון זינקו גם כן ב-42% והסתכמו לסך של 141 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה, לפני הוצאה חד פעמית הנובעת מתקן 19, שיושם לראשונה בעניין מיסוי על הכנסות, הסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי לאחר יישום השפעת תקן 19 עומד על כ-15 מיליון שקל. מניות מבני תעשיה מאבדות 2.17%.
עוד בענייני האחים עופר, והפעם רק לאח סמי. "מעריב" מדווח הבוקר כי עופר בודק את האפשרות להגדיל את אחזקותיו בבנק מזרחי. משפחת עופר מחזיקה יחד עם משפחת ורטהיים בבנק הרביעי בגודלו במדינה. סמי ויולי עופר מחזיקים כעת בכ-25% ומוזי ורטהיים מחזיק בכ-21%. מניות מזרחי יורדות ב-1.27%.
בית התוכנה מטריקס מדווח על צמיחה של כ-17% בהכנסות שהסתכמו בכ-252.6 מיליון שקל ברבעון הראשון. מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן ציין כי במטריקס מסכמים רבעון ראשון טוב המשקף שיפור בכל הפרמטרים ובעיקר ברווחי החברה. "אנו בכיוון הנכון להשגת יעד מכירות של מיליארד שקל בשנת 2005". הרווח של מטריקס עמד על 9 מיליון שקל, גידול מרשים של 43% ביחס לרבעון המקביל לכ-6.3 מיליון שקל. מניות החברה עולות ב-0.67%.
רגעים של הכרעה עומדים להתרגש על קיבוץ לוחמי הגטאות. הקיבוצניקים בוחנים את האפשרות למכור כ-23% מהבעלות על חברת טבעול בכ-230 מיליון שקל לחברת אסם, המחזיקה בבעלות משותפת עימם על טבעול. המתווך בין הצדדים הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, אורי יוגב, כך מדווח הבוקר "ידיעות אחרונות". מניות אסם נסחרות בירידה בת 1.63%.
תחושה של שותפות אמיתית עשויה לחמם את עובדי הקו-אופ. ביהמ"ש פסק כי 984 העובדים יקבלו 55 אלף שקל כל אחד בעניין מכירת האחזקה בחנות הריהוט IKEA, כך מדווחים הבוקר ב"מעריב". האגודה נוצחה בינתיים בקרב בבית המשפט, אך ערעורים עשויים להגיע בהמשך. מניות הרבוע הכחול, נסחרות בתוספת קלה.
ואי אפשר בלי רגע של בזק. אתמול פרסם האנליסט בני שרביט מבית ההשקעות מנורה גאון הורדת המלצה למניית בזק. האנליסט מעניק למניה המלצת "החזק" והוא סבור כי המחיר שבו נרכשה בזק, והאופציה שהוענקה לקבוצת סבן לרכוש עוד 10% מבזק במחיר זהה, מגלמים דאון-סייד במחיר הצפוי למניה. הוא גם חוזה ירידה חדה ברווחיות כבר ברבעון השני. המניה ירדה אתמול, היא מאבדת בצהרי היום 2.12%.
רווחי מיטרוניקס זינקו ב-16% ברבעון הראשון. מסתבר כי הרובוטים שהיא מייצרת המנקים בריכות עזרו גם לגידול בהכנסות בכ-11.5% והן הסתכמו ב-73.5 מיליון שקל. המנכ"ל, עפר שחר: השנה נשיק רובוט עילית זול יותר המונע בבטריות. מניות החברה דווקא יורדות ב-0.34%.
קסטרו מתרחבת לשוויץ והיא מדווחת היום כי היא העניקה זכיון לרשת מקומית. רשת BOLLAG תוכל לפתוח חנויות קסטרו וקסטרו מן. מנכ"ל הקבוצה, גבי רוטר מסר כי זהו נדבך נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית של קבוצת קסטרו להרחיב את פעילות החברה בחו"ל. המניה נסחרת בירידה בת 1.6%.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
