הבורסה באדום: שטראוס עלית מרוצה ועולה ב-2.8%
מתגברות ירידות השערים בבורסה התל אביבית בצהרי היום. המדדים המובילים נסחרים בירידות שערים מאז הפתיחה שהלכו וגברו ככל שנקף הזמן. הפעילים בשוק ההון מתפנים לפרש את עומס הדוחות הרבעוניים שניתח על ראשם. בין המדווחות: שטראוס עלית, הבנק הבינלאומי, ועוד. מדד ת"א 25 מאבד 0.87% מערכו לרמה של 673.36 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד 0.95% מערכו לרמה של 692.21 נקודות, המחזור נאה ועומד על 370 מיליון שקל.
שטראוס-עלית נמצאת כעת במוקד תשומת הלב של הבורסה. המניה שלה מזנקת ב-2.8% לאחר שהחברה דיווחה כי היא ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004. מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.
עוד בולטות במניות המעו"ף: מניות מכתשים אגן המתממשות ב-2.34%, מניות גיוון היורדות ב-2.33%, מניות דסק"ש המדרימות ב-1.56%, מנגד מניות טבע עולות ב-0.56%, מניות מגדל ביטוח מוסיפות 0.32%, ומניות פריגו מטפסות ב-0.17%.
שיפור ניכר ברווחיות הבנק הבינלאומי, כך עולה מהתוצאות שמפרסם הבנק הנשלט על ידי קבוצת צדיק-ליברמן. הרווח הנקי של הבנק זינק ב-61.2% ברבעון הראשון והסתכם ב-79 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון עמדה על 8.8%, עדיין נמוכה ביחס לתשואות שמציגים צמד הבנקים הגדולים, אך היא חלק ממגמת השיפור בתוצאות הבנק (5.9% ברבעון שחתם את 2004, ו-6.9% בכל השנה שעברה). אך עם זאת, מניות הבנק יורדות ב-1.06% במחזור של 280 אלף שקל.
מניות החברה לישראל נחלשות ב-1.01% למרות התוצאות המעולות של בז"ן הנמצאת גם באחזקתה. אולי זאת משום שהמדינה מעוניינת לרכוש את החלק בבז"ן ממנה. הרווח הנקי של בז"ן המריא ברבעון הראשון של שנת 2005 הוא כ-281 מיליון שקל לעומת 65 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות לרבעון הראשון לשנת 2005 הוא כ-454 מליון שקל לעומת 204 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רגע של תוצאות. חברת הצבע טמבור הנמצאת בבעלות קבוצת בורוביץ והציבור, פרסמה אתמול את התוצאות שלה לרבעון הראשון. טמבור סיימה את הרבעון הראשון של 2005 במכירות בהיקף של כ-107 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-9.2 מיליון שקל, ורווח נקי של כ- 4.6 מיליון שקל. יצוין כי בשנת 2004, בו חל חג הפסח בתחילת חודש אפריל, עמדו מכירות החברה ברבעון הראשון על סך של 111 מליון שקל והרווח התפעולי בסך של 12 מליון שקל. מכיוון שהשנה חל חג הפסח בסוף חודש אפריל, חלק ממכירות ותוצאות חג הפסח יבוא לידי ביטוי בחודש אפריל, ולפיכך יכללו ברבעון השני. אך המנייה מאבדת גובה ונופלת ב-4.35%.
ישאל-אמלט רכשה אתמול את רשת ניו-פארם ב-87 מיליון שקל
מהאחים בורוביץ'. תשלם 45 מיליון שקל עבור המניות ותחזיר הלוואות בעלים של 42 מיליון שקל נוספים. במקביל היא חשפה רווח של כ-4.5 מיליון שקל ב-2004 לעומת 10.2 מיליון ב-2003. מניות גרנית הכרמל נופלות ב-3.6%.
חברת הנדל"ן מבני תעשייה מדווחת כי ההכנסות משכירות קפצו ב-47% ברבעון הראשון. הכנסות הכוללות של החברה ברבעון הראשון זינקו גם כן ב-42% והסתכמו לסך של 141 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה, לפני הוצאה חד פעמית הנובעת מתקן 19, שיושם לראשונה בעניין מיסוי על הכנסות, הסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי לאחר יישום השפעת תקן 19 עומד על כ-15 מיליון שקל. מניות מבני תעשיה מאבדות 2.17%.
עוד בענייני האחים עופר, והפעם רק לאח סמי. "מעריב" מדווח הבוקר כי עופר בודק את האפשרות להגדיל את אחזקותיו בבנק מזרחי. משפחת עופר מחזיקה יחד עם משפחת ורטהיים בבנק הרביעי בגודלו במדינה. סמי ויולי עופר מחזיקים כעת בכ-25% ומוזי ורטהיים מחזיק בכ-21%. מניות מזרחי יורדות ב-1.27%.
בית התוכנה מטריקס מדווח על צמיחה של כ-17% בהכנסות שהסתכמו בכ-252.6 מיליון שקל ברבעון הראשון. מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן ציין כי במטריקס מסכמים רבעון ראשון טוב המשקף שיפור בכל הפרמטרים ובעיקר ברווחי החברה. "אנו בכיוון הנכון להשגת יעד מכירות של מיליארד שקל בשנת 2005". הרווח של מטריקס עמד על 9 מיליון שקל, גידול מרשים של 43% ביחס לרבעון המקביל לכ-6.3 מיליון שקל. מניות החברה עולות ב-0.67%.
רגעים של הכרעה עומדים להתרגש על קיבוץ לוחמי הגטאות. הקיבוצניקים בוחנים את האפשרות למכור כ-23% מהבעלות על חברת טבעול בכ-230 מיליון שקל לחברת אסם, המחזיקה בבעלות משותפת עימם על טבעול. המתווך בין הצדדים הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, אורי יוגב, כך מדווח הבוקר "ידיעות אחרונות". מניות אסם נסחרות בירידה בת 1.63%.
תחושה של שותפות אמיתית עשויה לחמם את עובדי הקו-אופ. ביהמ"ש פסק כי 984 העובדים יקבלו 55 אלף שקל כל אחד בעניין מכירת האחזקה בחנות הריהוט IKEA, כך מדווחים הבוקר ב"מעריב". האגודה נוצחה בינתיים בקרב בבית המשפט, אך ערעורים עשויים להגיע בהמשך. מניות הרבוע הכחול, נסחרות בתוספת קלה.
ואי אפשר בלי רגע של בזק. אתמול פרסם האנליסט בני שרביט מבית ההשקעות מנורה גאון הורדת המלצה למניית בזק. האנליסט מעניק למניה המלצת "החזק" והוא סבור כי המחיר שבו נרכשה בזק, והאופציה שהוענקה לקבוצת סבן לרכוש עוד 10% מבזק במחיר זהה, מגלמים דאון-סייד במחיר הצפוי למניה. הוא גם חוזה ירידה חדה ברווחיות כבר ברבעון השני. המניה ירדה אתמול, היא מאבדת בצהרי היום 2.12%.
רווחי מיטרוניקס זינקו ב-16% ברבעון הראשון. מסתבר כי הרובוטים שהיא מייצרת המנקים בריכות עזרו גם לגידול בהכנסות בכ-11.5% והן הסתכמו ב-73.5 מיליון שקל. המנכ"ל, עפר שחר: השנה נשיק רובוט עילית זול יותר המונע בבטריות. מניות החברה דווקא יורדות ב-0.34%.
קסטרו מתרחבת לשוויץ והיא מדווחת היום כי היא העניקה זכיון לרשת מקומית. רשת BOLLAG תוכל לפתוח חנויות קסטרו וקסטרו מן. מנכ"ל הקבוצה, גבי רוטר מסר כי זהו נדבך נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית של קבוצת קסטרו להרחיב את פעילות החברה בחו"ל. המניה נסחרת בירידה בת 1.6%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
