הבורסה באדום: שטראוס עלית מרוצה ועולה ב-2.8%

ת"א 25 מאבד 0.87% מערכו, למרות העלייה ברווחי הבינלאומי המניה יורדת ב-1%, מניות החברה לישראל מדרימות ב-1% למרות תוצאות בז"ן - אולי על רקע הפרידה העתידית
חזי שטרנליכט |

מתגברות ירידות השערים בבורסה התל אביבית בצהרי היום. המדדים המובילים נסחרים בירידות שערים מאז הפתיחה שהלכו וגברו ככל שנקף הזמן. הפעילים בשוק ההון מתפנים לפרש את עומס הדוחות הרבעוניים שניתח על ראשם. בין המדווחות: שטראוס עלית, הבנק הבינלאומי, ועוד. מדד ת"א 25 מאבד 0.87% מערכו לרמה של 673.36 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד 0.95% מערכו לרמה של 692.21 נקודות, המחזור נאה ועומד על 370 מיליון שקל.

שטראוס-עלית נמצאת כעת במוקד תשומת הלב של הבורסה. המניה שלה מזנקת ב-2.8% לאחר שהחברה דיווחה כי היא ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004. מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.

עוד בולטות במניות המעו"ף: מניות מכתשים אגן המתממשות ב-2.34%, מניות גיוון היורדות ב-2.33%, מניות דסק"ש המדרימות ב-1.56%, מנגד מניות טבע עולות ב-0.56%, מניות מגדל ביטוח מוסיפות 0.32%, ומניות פריגו מטפסות ב-0.17%.

שיפור ניכר ברווחיות הבנק הבינלאומי, כך עולה מהתוצאות שמפרסם הבנק הנשלט על ידי קבוצת צדיק-ליברמן. הרווח הנקי של הבנק זינק ב-61.2% ברבעון הראשון והסתכם ב-79 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון עמדה על 8.8%, עדיין נמוכה ביחס לתשואות שמציגים צמד הבנקים הגדולים, אך היא חלק ממגמת השיפור בתוצאות הבנק (5.9% ברבעון שחתם את 2004, ו-6.9% בכל השנה שעברה). אך עם זאת, מניות הבנק יורדות ב-1.06% במחזור של 280 אלף שקל.

מניות החברה לישראל נחלשות ב-1.01% למרות התוצאות המעולות של בז"ן הנמצאת גם באחזקתה. אולי זאת משום שהמדינה מעוניינת לרכוש את החלק בבז"ן ממנה. הרווח הנקי של בז"ן המריא ברבעון הראשון של שנת 2005 הוא כ-281 מיליון שקל לעומת 65 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות לרבעון הראשון לשנת 2005 הוא כ-454 מליון שקל לעומת 204 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

רגע של תוצאות. חברת הצבע טמבור הנמצאת בבעלות קבוצת בורוביץ והציבור, פרסמה אתמול את התוצאות שלה לרבעון הראשון. טמבור סיימה את הרבעון הראשון של 2005 במכירות בהיקף של כ-107 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-9.2 מיליון שקל, ורווח נקי של כ- 4.6 מיליון שקל. יצוין כי בשנת 2004, בו חל חג הפסח בתחילת חודש אפריל, עמדו מכירות החברה ברבעון הראשון על סך של 111 מליון שקל והרווח התפעולי בסך של 12 מליון שקל. מכיוון שהשנה חל חג הפסח בסוף חודש אפריל, חלק ממכירות ותוצאות חג הפסח יבוא לידי ביטוי בחודש אפריל, ולפיכך יכללו ברבעון השני. אך המנייה מאבדת גובה ונופלת ב-4.35%.

ישאל-אמלט רכשה אתמול את רשת ניו-פארם ב-87 מיליון שקל

מהאחים בורוביץ'. תשלם 45 מיליון שקל עבור המניות ותחזיר הלוואות בעלים של 42 מיליון שקל נוספים. במקביל היא חשפה רווח של כ-4.5 מיליון שקל ב-2004 לעומת 10.2 מיליון ב-2003. מניות גרנית הכרמל נופלות ב-3.6%.

חברת הנדל"ן מבני תעשייה מדווחת כי ההכנסות משכירות קפצו ב-47% ברבעון הראשון. הכנסות הכוללות של החברה ברבעון הראשון זינקו גם כן ב-42% והסתכמו לסך של 141 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה, לפני הוצאה חד פעמית הנובעת מתקן 19, שיושם לראשונה בעניין מיסוי על הכנסות, הסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי לאחר יישום השפעת תקן 19 עומד על כ-15 מיליון שקל. מניות מבני תעשיה מאבדות 2.17%.

עוד בענייני האחים עופר, והפעם רק לאח סמי. "מעריב" מדווח הבוקר כי עופר בודק את האפשרות להגדיל את אחזקותיו בבנק מזרחי. משפחת עופר מחזיקה יחד עם משפחת ורטהיים בבנק הרביעי בגודלו במדינה. סמי ויולי עופר מחזיקים כעת בכ-25% ומוזי ורטהיים מחזיק בכ-21%. מניות מזרחי יורדות ב-1.27%.

בית התוכנה מטריקס מדווח על צמיחה של כ-17% בהכנסות שהסתכמו בכ-252.6 מיליון שקל ברבעון הראשון. מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן ציין כי במטריקס מסכמים רבעון ראשון טוב המשקף שיפור בכל הפרמטרים ובעיקר ברווחי החברה. "אנו בכיוון הנכון להשגת יעד מכירות של מיליארד שקל בשנת 2005". הרווח של מטריקס עמד על 9 מיליון שקל, גידול מרשים של 43% ביחס לרבעון המקביל לכ-6.3 מיליון שקל. מניות החברה עולות ב-0.67%.

רגעים של הכרעה עומדים להתרגש על קיבוץ לוחמי הגטאות. הקיבוצניקים בוחנים את האפשרות למכור כ-23% מהבעלות על חברת טבעול בכ-230 מיליון שקל לחברת אסם, המחזיקה בבעלות משותפת עימם על טבעול. המתווך בין הצדדים הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, אורי יוגב, כך מדווח הבוקר "ידיעות אחרונות". מניות אסם נסחרות בירידה בת 1.63%.

תחושה של שותפות אמיתית עשויה לחמם את עובדי הקו-אופ. ביהמ"ש פסק כי 984 העובדים יקבלו 55 אלף שקל כל אחד בעניין מכירת האחזקה בחנות הריהוט IKEA, כך מדווחים הבוקר ב"מעריב". האגודה נוצחה בינתיים בקרב בבית המשפט, אך ערעורים עשויים להגיע בהמשך. מניות הרבוע הכחול, נסחרות בתוספת קלה.

ואי אפשר בלי רגע של בזק. אתמול פרסם האנליסט בני שרביט מבית ההשקעות מנורה גאון הורדת המלצה למניית בזק. האנליסט מעניק למניה המלצת "החזק" והוא סבור כי המחיר שבו נרכשה בזק, והאופציה שהוענקה לקבוצת סבן לרכוש עוד 10% מבזק במחיר זהה, מגלמים דאון-סייד במחיר הצפוי למניה. הוא גם חוזה ירידה חדה ברווחיות כבר ברבעון השני. המניה ירדה אתמול, היא מאבדת בצהרי היום 2.12%.

רווחי מיטרוניקס זינקו ב-16% ברבעון הראשון. מסתבר כי הרובוטים שהיא מייצרת המנקים בריכות עזרו גם לגידול בהכנסות בכ-11.5% והן הסתכמו ב-73.5 מיליון שקל. המנכ"ל, עפר שחר: השנה נשיק רובוט עילית זול יותר המונע בבטריות. מניות החברה דווקא יורדות ב-0.34%.

קסטרו מתרחבת לשוויץ והיא מדווחת היום כי היא העניקה זכיון לרשת מקומית. רשת BOLLAG תוכל לפתוח חנויות קסטרו וקסטרו מן. מנכ"ל הקבוצה, גבי רוטר מסר כי זהו נדבך נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית של קבוצת קסטרו להרחיב את פעילות החברה בחו"ל. המניה נסחרת בירידה בת 1.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.