כלכלית ירושלים עברה לרווח של 45.8 מיליון ש' אשתקד
חברה כלכלית לירושלים, הנמצאת בשליטת קבוצתו של אליעזר פישמן רשמה אתשקד הכנסות בהיקף של 626 מיליון שקל, גידול של כ-14.6% לעומת 546.4 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי בשנת 2004 הסתכם בכ- 45.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-14.5 מיליון שקל אשתקד.
החברה, הפועלת בייזום רכישה והקמת מבנים והשכרתם לתעשייה, הייטק, משרדים, ומסחר ברחבי הארץ ובחו"ל סגרה את הרבעון הרביעי עם הכנסות החברה בכ-176.4 מיליון שקל.
החברה מדווחת, כי ההכנסות שלה מהשכרת מבנים בשנת 2004 הסתכמו ב-499 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה מהשכרת מבנים בכ-138.7 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת כ-108.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו ממבנים שנרכשו בחו"ל.
ה-EBITDA ? רווח החברה מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-391 מיליון שקל, לעומת 375 מיליון שקל ב-2003.
במהלך השנה השקיעה החברה סך של כ-1.75 מיליארד שקל, לעומת השקעה של 433 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות, כ-1.68 מיליארד שקל, התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל. במקביל מכרה החברה נכסי מקרקעין בישראל בהיקף של כ-196 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד.
החברה מחזיקה בכ-1.63 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, לעומת כ- 1.43 מיליון מ"ר בסוף שנת 2003, גידול של כ?14%. נכסי החברה מושכרים לכ-5,679 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה 84%. רווח התפעולי של החברה בשנת 2004 הסתכם בכ-244 מיליון שקל , גידול של כ-6.6% לעומת 229 מיליון שקל אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח התפעולי בכ-69 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-58.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון נטו בשנת 2004 הסתכמו בכ-267.7 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-267 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה בכ-46.5 מיליון שקל, לעומת כ- 59.מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
פחת והפחתות המקרקעין בשנת 2004 הסתכמו בכ- 110.5 מיליון שקל, לעומת 109.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך שנת 2004 גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ ? 929 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ ? 268 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ ? 453 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ ? 195 מיליון שקל נטו.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
