כלכלית ירושלים עברה לרווח של 45.8 מיליון ש' אשתקד
חברה כלכלית לירושלים, הנמצאת בשליטת קבוצתו של אליעזר פישמן רשמה אתשקד הכנסות בהיקף של 626 מיליון שקל, גידול של כ-14.6% לעומת 546.4 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי בשנת 2004 הסתכם בכ- 45.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-14.5 מיליון שקל אשתקד.
החברה, הפועלת בייזום רכישה והקמת מבנים והשכרתם לתעשייה, הייטק, משרדים, ומסחר ברחבי הארץ ובחו"ל סגרה את הרבעון הרביעי עם הכנסות החברה בכ-176.4 מיליון שקל.
החברה מדווחת, כי ההכנסות שלה מהשכרת מבנים בשנת 2004 הסתכמו ב-499 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה מהשכרת מבנים בכ-138.7 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת כ-108.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו ממבנים שנרכשו בחו"ל.
ה-EBITDA ? רווח החברה מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-391 מיליון שקל, לעומת 375 מיליון שקל ב-2003.
במהלך השנה השקיעה החברה סך של כ-1.75 מיליארד שקל, לעומת השקעה של 433 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות, כ-1.68 מיליארד שקל, התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל. במקביל מכרה החברה נכסי מקרקעין בישראל בהיקף של כ-196 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד.
החברה מחזיקה בכ-1.63 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, לעומת כ- 1.43 מיליון מ"ר בסוף שנת 2003, גידול של כ?14%. נכסי החברה מושכרים לכ-5,679 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה 84%. רווח התפעולי של החברה בשנת 2004 הסתכם בכ-244 מיליון שקל , גידול של כ-6.6% לעומת 229 מיליון שקל אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח התפעולי בכ-69 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-58.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון נטו בשנת 2004 הסתכמו בכ-267.7 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-267 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה בכ-46.5 מיליון שקל, לעומת כ- 59.מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
פחת והפחתות המקרקעין בשנת 2004 הסתכמו בכ- 110.5 מיליון שקל, לעומת 109.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך שנת 2004 גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ ? 929 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ ? 268 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ ? 453 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ ? 195 מיליון שקל נטו.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
