כלכלית ירושלים עברה לרווח של 45.8 מיליון ש' אשתקד
חברה כלכלית לירושלים, הנמצאת בשליטת קבוצתו של אליעזר פישמן רשמה אתשקד הכנסות בהיקף של 626 מיליון שקל, גידול של כ-14.6% לעומת 546.4 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי בשנת 2004 הסתכם בכ- 45.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-14.5 מיליון שקל אשתקד.
החברה, הפועלת בייזום רכישה והקמת מבנים והשכרתם לתעשייה, הייטק, משרדים, ומסחר ברחבי הארץ ובחו"ל סגרה את הרבעון הרביעי עם הכנסות החברה בכ-176.4 מיליון שקל.
החברה מדווחת, כי ההכנסות שלה מהשכרת מבנים בשנת 2004 הסתכמו ב-499 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה מהשכרת מבנים בכ-138.7 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת כ-108.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו ממבנים שנרכשו בחו"ל.
ה-EBITDA ? רווח החברה מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-391 מיליון שקל, לעומת 375 מיליון שקל ב-2003.
במהלך השנה השקיעה החברה סך של כ-1.75 מיליארד שקל, לעומת השקעה של 433 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות, כ-1.68 מיליארד שקל, התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל. במקביל מכרה החברה נכסי מקרקעין בישראל בהיקף של כ-196 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד.
החברה מחזיקה בכ-1.63 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, לעומת כ- 1.43 מיליון מ"ר בסוף שנת 2003, גידול של כ?14%. נכסי החברה מושכרים לכ-5,679 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה 84%. רווח התפעולי של החברה בשנת 2004 הסתכם בכ-244 מיליון שקל , גידול של כ-6.6% לעומת 229 מיליון שקל אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח התפעולי בכ-69 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-58.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון נטו בשנת 2004 הסתכמו בכ-267.7 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-267 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה בכ-46.5 מיליון שקל, לעומת כ- 59.מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
פחת והפחתות המקרקעין בשנת 2004 הסתכמו בכ- 110.5 מיליון שקל, לעומת 109.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך שנת 2004 גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ ? 929 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ ? 268 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ ? 453 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ ? 195 מיליון שקל נטו.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
