כלכלית ירושלים עברה לרווח של 45.8 מיליון ש' אשתקד
חברה כלכלית לירושלים, הנמצאת בשליטת קבוצתו של אליעזר פישמן רשמה אתשקד הכנסות בהיקף של 626 מיליון שקל, גידול של כ-14.6% לעומת 546.4 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי בשנת 2004 הסתכם בכ- 45.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-14.5 מיליון שקל אשתקד.
החברה, הפועלת בייזום רכישה והקמת מבנים והשכרתם לתעשייה, הייטק, משרדים, ומסחר ברחבי הארץ ובחו"ל סגרה את הרבעון הרביעי עם הכנסות החברה בכ-176.4 מיליון שקל.
החברה מדווחת, כי ההכנסות שלה מהשכרת מבנים בשנת 2004 הסתכמו ב-499 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה מהשכרת מבנים בכ-138.7 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת כ-108.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו ממבנים שנרכשו בחו"ל.
ה-EBITDA ? רווח החברה מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-391 מיליון שקל, לעומת 375 מיליון שקל ב-2003.
במהלך השנה השקיעה החברה סך של כ-1.75 מיליארד שקל, לעומת השקעה של 433 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות, כ-1.68 מיליארד שקל, התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל. במקביל מכרה החברה נכסי מקרקעין בישראל בהיקף של כ-196 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד.
החברה מחזיקה בכ-1.63 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, לעומת כ- 1.43 מיליון מ"ר בסוף שנת 2003, גידול של כ?14%. נכסי החברה מושכרים לכ-5,679 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה 84%. רווח התפעולי של החברה בשנת 2004 הסתכם בכ-244 מיליון שקל , גידול של כ-6.6% לעומת 229 מיליון שקל אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח התפעולי בכ-69 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-58.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון נטו בשנת 2004 הסתכמו בכ-267.7 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-267 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה בכ-46.5 מיליון שקל, לעומת כ- 59.מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
פחת והפחתות המקרקעין בשנת 2004 הסתכמו בכ- 110.5 מיליון שקל, לעומת 109.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך שנת 2004 גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ ? 929 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ ? 268 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ ? 453 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ ? 195 מיליון שקל נטו.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
