כלכלית ירושלים עברה לרווח של 45.8 מיליון ש' אשתקד
חברה כלכלית לירושלים, הנמצאת בשליטת קבוצתו של אליעזר פישמן רשמה אתשקד הכנסות בהיקף של 626 מיליון שקל, גידול של כ-14.6% לעומת 546.4 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי בשנת 2004 הסתכם בכ- 45.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-14.5 מיליון שקל אשתקד.
החברה, הפועלת בייזום רכישה והקמת מבנים והשכרתם לתעשייה, הייטק, משרדים, ומסחר ברחבי הארץ ובחו"ל סגרה את הרבעון הרביעי עם הכנסות החברה בכ-176.4 מיליון שקל.
החברה מדווחת, כי ההכנסות שלה מהשכרת מבנים בשנת 2004 הסתכמו ב-499 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה מהשכרת מבנים בכ-138.7 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת כ-108.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו ממבנים שנרכשו בחו"ל.
ה-EBITDA ? רווח החברה מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-391 מיליון שקל, לעומת 375 מיליון שקל ב-2003.
במהלך השנה השקיעה החברה סך של כ-1.75 מיליארד שקל, לעומת השקעה של 433 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות, כ-1.68 מיליארד שקל, התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל. במקביל מכרה החברה נכסי מקרקעין בישראל בהיקף של כ-196 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד.
החברה מחזיקה בכ-1.63 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, לעומת כ- 1.43 מיליון מ"ר בסוף שנת 2003, גידול של כ?14%. נכסי החברה מושכרים לכ-5,679 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה 84%. רווח התפעולי של החברה בשנת 2004 הסתכם בכ-244 מיליון שקל , גידול של כ-6.6% לעומת 229 מיליון שקל אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח התפעולי בכ-69 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-58.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון נטו בשנת 2004 הסתכמו בכ-267.7 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-267 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה בכ-46.5 מיליון שקל, לעומת כ- 59.מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
פחת והפחתות המקרקעין בשנת 2004 הסתכמו בכ- 110.5 מיליון שקל, לעומת 109.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך שנת 2004 גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ ? 929 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ ? 268 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ ? 453 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ ? 195 מיליון שקל נטו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
