"גם אחרי הפשרה על הרווחים הכלואים מדובר במיליארדים לא מבוטלים"
BDO בצל הדיונים הערים סביב הרפורמה ברווחים הכלואים, התיישבנו לשיחה עם טארק דיביני שותף מיסוי תאגידים בפירמת ראיית החשבון BDO, על המשמעות של החוק, הפשרה המסתמנת והתשובות לביקורת שנמתחת עליה.
"כבר כמה שנים שלא היו רפורמות משמעותיות במס הכנסה, אבל השנה צפויים שינויים משמעותיים. אפשר להגיד ששיעורי המס, ריאלית הולכים לעלות, כי החליטו שמפסיקים את ההתאמה למדד של מדרגות המס והתקרות השונות למשך שלוש שנים. הולכים גם להגדיל את שיעור מס היסף על הכנסות פאסיביות והוניות, במקום 3% זה יהיה 5%. הולכים גם להגדיל את הבסיס החייב במס יסף. לדוגמה, אם בעבר דירות מגורים עד סכום של בערך 5 מיליון היו פטורות, כעת הן יחויבו במס יסף. הולכים לעשות עוד שינויים בתחום המבנה, וכמובן הנושא של חברות ארנק ורווחים בלתי מחולקים, שהם לב ליבם של השינויים הצפויים", מסבר דיבני.
אם נתמקד בנושא של הרווחים הבלתי מחולקים, מה הבעיה שרוצים להתמודד איתה?
"הבעיה נוצרה כתוצאה משיטת המיסוי בישראל, שהיא דו שלבית בכל הנוגע לחברות. אם יחיד משלם מס שהוא חד שלבי, שיעור מס לפי שיעורי המס שלו שמגיעים עד 50%, חברות משלמות מס בשלבים - המס במסגרת החברה והדיבידנד. במסגרת חוקי המס בישראל נכון להיום, שיעור המס שחל על החברה הוא 23%. בעבר הלא רחוק שיעורי מס החברות היו הרבה יותר משמעותיים. רק בתחילת שנות האלפיים שיעור מס החברות היה 36% ושיעור המס על הדיבידנד היה יותר נמוך ממה שהוא היום.
היום המצב התהפך שיעור המס על החברות הוא 23%, שיעור נמוך גם בהשוואה בינלאומית, ולעומת זאת המס על הדיבידנד הוא גבוה - היום 38%. ככה שאנחנו נמצאים במצב שבו כדאי לחברות לשמור את הרווח בתוך החברה ולא לחלק אותו כדיבידנד. זה גרם ללא מעט עסקים, כולל בעלי מקצועות חופשיים, שהתאגדו בחברות כדי לדחות את המס למועד מאוחר, וזה מה שמפריע לרשות המיסים. נוצר מצב שהרווחים הללו מושקעים בנירות ערך, פיקדונות, נדל"ן מניב ובעסק עצמו, ככה שלא כל הרווח מחכה לחלוקת הדיבידנד".
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- SMCI מזנקת 40% במסחר המאוחר - תחליף רו"ח ותמשיך להיסחר בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההצעות שעומדות כיום על הפרק?
משרד האוצר, כתוצאה מהלחמה והצורך בתקציבים גבוהים יותר החליט לנסות לגבות מהחברות שמעכבות חלוקת דיבידנד מס נוסף. יש שלושה רבדים שמדרים עליהם: הראשון, שמדברים עליו הכי פחות, הוא הסמכות של מנהל רשות המיסים לחייב חברות לחלק דיבידנד אם הרווח לא נדרש, זה קיים מ-2017 אבל הולכים להרחיב את הסמכות ולאפשר לו יותר מרחב פעולה. הרובד השני, הוא חברות הארנק, ב-2017 עשו תיקוני חקיקה שקבעו שבעלי מקצועות חופשים ונושאי משרה שמתחפשים לחברות ימוסו כאילו מדובר בהכנסה אישית. היום, החליטו לזהות את החברות הללו לפי שיעור הרווחיות (כל חברה שמרוויחה יותר מ-25%), במקום לזהות את החברות של בעלי משרות חופשיים. הרובד השלישי נוגע לחברות הרגילות שצברו רווחים ולא חילקו אותם, שיומסו בשיעור שנתי של 2% על הרווחים שלא חולקו".
הפשרה המסתמנת היא שהחברות יחלקו 8% דיבידנד בתמורה לפטור מהמיסוי, מי שמרוויחים הם בעלי מקוצועות חופשיים שמשלמים מס נמוך יותר?
"אני חושב שזה יביא למיסוי נמוך יותר ממה שתוכנן, אך עדיין מדובר במיליארדים לא מבוטלים. יש את הרובד של בעלי המקצועות החופשיים, שבמקרים מסוימים ההתאגדות כחברה נעשית כדי לחסוך במיסים. אבל החוק שאנחנו מדברים עליו מדבר גם על חברות יצרניות ונותני שירותים, בין אם הם מעסיקים 10 או 100 עובדים. זה חל באופן רוחבי על כולם. לכן גם אם ניתן למצוא הצדקה מסוימת להטיל מס כבד על מי שיכלו לעבוד כיחידים, יש לא מעט חברות שזה לא מוצדק. גם אם יגרמו לחברות לחלק דיבידנד גבוה, מה עשינו בזה? הרי הכסף הזה מושקע בפעילות עסקית טובה ותורם לצמיחה של המשק".
לראיון המלא:
- 1.בת אל 25/12/2024 19:57הגב לתגובה זוכאשר כל הכסף זורם למימון החרדים וההתנחלויות
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
