מכשור רפואי בדיקות ניסוי מעבדה
צילום: pexels

אחרי עשור וחצי של עליה מתמדת: ירידה של 1.4% בהוצאות הלאומיות למחקר־ופיתוח ב־2023

משנת 2009 חל גידול מתמיד בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח, בשנת 2023 ירד היקף המימון ב־1.4% לעומת 2022; ההוצאה הסתכמה ב־119 מיליארד שקל – 6.3% מהתמ״ג; 93% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי, אחריו ההשכלה הגבוהה
חיים בן הקון |

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2023 ב–119 מיליארד שקל, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 6.3%. על פי אומדנים מוקדמים, בשנת 2023 ירדה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במחירים קבועים, ב–1.4% לאחר עלייה של 13.6% בשנת 2022 ועלייה של 12.6% בשנת 2021. 

במגזר העסקי הייתה ירידה של 1.5% בהוצאה למו"פ במחירים קבועים, בניגוד לעלייה של 14.6% ב–2022 ולעלייה של 13.7% ב–2021. בשנת 2022, 45.4% ממימון המו"פ היה מחו"ל ו–47.2% מהמגזר העסקי. בשנת 2023 הופנו 52.3% מהוצאות משרדי הממשלה לקידום הידע הכללי (הכולל ברובו את ההקצבות למו"פ של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), ו–34.1% הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות.

סיכום ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כולל את ערך הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל למו"פ אזרחי בענף התעשייה ובענפים אחרים במגזר העסקי, באוניברסיטאות, בממשלה ובמכוני מחקר שונים, לרבות מו"פ שנעשה במרכזי פיתוח של חברות זרות בארץ. באומדן ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לא נכלל מו"פ ביטחוני.

ההוצאה נמדדת לפי שני מגזרים: מגזר מממן ומגזר מבצע. במיון לפי מגזר מממן נכללים הקטגוריות: עלות הפעילות שהמגזר מבצע בעצמו ושממומן ממקורות עצמיים, קניות מו"פ בארץ, תרומות, מענקים והעברות הון אחרות למגזרים בארץ למימון מו"פ.

בקטגוריית המגזר המבצע נכללות ההוצאות הישירות של המגזר לביצוע מו"פ, ללא התחשבות במקור המימון. ביניהם נכללים: עלויות עבודה, קניות ישירות והשקעה גולמיות.

ההערכה היא כי 93% מהמימון במגזר המבצע בשנת 2023 הגיע מהסקטור העסקי, ו־5.5% מהמימון לביצוע הגיע מהמוסדות להשכלה גבוהה מקופת המדינה. במגזר המממן, בשנת 2022, כ–47% מהמימון הגיע מהמזר העסקי המקומי, כ–45% מחו״ל וכ–6.8% מימון ממשלתי.

קיראו עוד ב"בארץ"

יצויין שהוצאות המו״פ כוללות הוצאות של מרכזי פיתוח של חברות זרות בארץ, דוגמת אינטל.

ההוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי

בהוצאות למו"פ במגזר העסקי (במחירים קבועים) חלה ירידה של 1.5% בשנת 2023, לעומת עליות גבוהות של 14.6% בשנת 2022 ו־13.7% ב–2021. במגזר העסקי נכללים בעיקר ענפי תכנות המחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, כגון תוכנה. כמו גם נכללים בו ענף מחקר מדעי ופיתוח וענפי התעשייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

ילדים
צילום: FREEPIK

400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות

בהשקעה של 5 מיליון שקלים: משרד האנרגיה מציג תכנית פעולה לקידום החינוך לאנרגיה מקיימת בישראל ובכך להשפיע על הדור הצעיר כך שיהיה מודע, יוזם ואחראי יותר בכל הנוגע לשימוש מושכל באנרגיה, לחיסכון בצריכת חשמל ולמעבר לאנרגיות מתחדשות


הדס ברטל |

התכנית החדשה ביוזמת החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ממליצה על השקעה בהיקף של כ־5 מיליון ש"ח לשנה כאשר השאיפה היא להגיע למעל ל־400,000 ילדים וילדות ובני נוער, שייחשפו לתכנים החינוכיים בתחום האנרגיה המקיימת בצורה ישירה ועקיפה בכל שנה. כ־350,000 תלמידים ותלמידות צפויים לבקר בתערוכות המדע שיוקמו, 50,000 משתתפים ייחשפו לתכנים דרך קורסים דיגיטליים, חוגים, יוזמות קהילתיות ותוכן ברשתות החברתיות. בנוסף, כ־10,000 תלמידים צפויים לקחת חלק בתוכניות חקר ובהכשרות ייעודיות, בעוד מאות מורים ומנחים יעברו הכשרה וליווי מקצועי. התוכנית ממליצה לקדם יוזמות חקר בשיתוף משרד החינוך דרך שילוב אפיקי הפעולה הפורמליים והבלתי פורמליים, לייצר המשכיות ולבנות תשתית קבועה של חינוך לאנרגיה מקיימת בפריסה ארצית.

מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שתוכניות חינוך שמקודמות על ידי ממשלות תורמות להגברת המודעות הציבורית, מעודדות מעורבות קהילתית ומסייעות בעמידה ביעדים להפחתת פליטות ולשימוש מושכל באנרגיה. התכנית ביוזמת משרד האנרגיה צפויה לשלב ידע עדכני מתחומי החינוך, המדע והסביבה ושמה דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויזמות בקרב ילדים ובני נוער, תוך שילוב עקרונות של חדשנות פדגוגית, למידה מבוססת מחקר ונגישות לכלל מגזרי האוכלוסייה בישראל.

פאנלים סולריים
פאנלים סולריים - קרדיט: טוויטר


מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר: "במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי מעורבות ממשלתית בחינוך לאנרגיה היא נדבך חיוני במימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות. חינוך מגיל צעיר לערכים של חיסכון באנרגיה, מודעות לחשיבות של אנרגיה מתחדשת, והבנה טכנולוגית - הוא הבסיס לשינוי התנהגותי ארוך טווח ולבניית משק אנרגיה יציב ובר-קיימא. הדור הצעיר הוא המפתח לעתיד של אנרגיה נקייה ויעילה. באמצעות חינוך והשראה מגיל צעיר נוכל לטפח אחריות סביבתית וחדשנות, שיקדמו את ישראל לעבר משק אנרגיה יעיל".

יוזמות חינוכיות קודמות שיזם משרד האנרגיה בתחום האנרגיה המקיימת, היו אתר האינטרנט הלימודי "אנרגיה בראש אחר" או באמצעות תערוכת אנרגיה "כח סוס" במוזיאון המדע בירושלים, אליה נחשפו בשנה האחרונה מעל ל-200 אלף מבקרים.