אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ג') את הארכת תקנות מס רכוש קרן פיצויים עבור החודשים ינואר - פברואר ואת הודעת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בדבר יישובי ספר, המעניקות פיצויים לעסקים בהתאם לפירוט הבא:
יישובי קו העימות
- יישובי קו עימות שפונו: יישובים אלו זכאים לפיצוי מלא בגין החודשים ינואר - פברואר במסלול מחזורים או במסלול האדום.
- יישובי קו עימות שלא פונו: יישובים אלו זכאים לפיצוי מלא בגין החודשים ינואר - פברואר במסלול מחזורים.
בנוסף, עסקים ביישובים: יאנוח ג'ת, כיסרע סמייא ובית ג'ן - יהיו זכאים למענק עבור החודשים ינואר - פברואר במסגרת מסלול הוצאות מזכות.
יישובי רמת הגולן
- כלל יישובי רמת הגולן צפון ודרום:
עסקים ביישובים אלו זכאים לפיצוי מלא עבור החודשים ינואר-פברואר בענפיי התיירות והחקלאות במסגרת המסלול האדום.
בנוסף, יתר העסקים (שאינם עסקי תיירות או חקלאות) ביישובים אלו יהיו זכאים למענק במסגרת מסלול הוצאות מזכות.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳:
"בשעה טובה אושרו שורה של צעדים שאנחנו מקדמים למען העסקים בצפון ותושבי הצפון. אנשי המקצוע במשרדי וברשות המיסים עמלים על התקנות והפיצויים האלו לקו עימות צפון, ליישובים שהתווספו, לענף התיירות בצפון, ולמפונים שפונו מביתם בצפון שזכאים למסלול אדום. המחויבות שלנו כמדינה זה לשנות את המציאות הביטחונית בצפון ולאפשר לתושבים לחזור לחיים נורמלים ולהסיר את החשש הביטחוני. כשר האוצר אנחנו עושים הכל כדי שקו הביצורים השני, האזרחי, יעמוד ומדינת ישראל תעניק את הגיבוי לסקטורים השונים בכל הארץ כדי לשמר עורף איתן ואורך נשימה עד הניצחון".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר:
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
