הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

מבחינה כלכלית - האם הסכמי אברהם טובים מהסכמי השלום עם מצרים וירדן?

היקפי הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הגיעו ל-2.6 מיליארד דולר, במצרים מדובר על היקף זניח של 307 מיליון דולר ובירדן 535 מיליון דולר. מה המשמעות?
מיכאל הומפריס | (11)
נושאים בכתבה ביבי נתניהו בנימין נתניהו יבוא יצוא סחר

בימים אלה, אנו מציינים 3 שנים להסכמי אברהם, אשר עליהם חתמה ישראל בספטמבר 2020 עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך גם עם מרוקו וסודאן. לאחר החתימה על ההסכמים, היו מי שסברו, וגם אני ביניהם, שההסכמים אומנם עשויים להועיל במישור המדיני ולהביא עימם שלום בין העמים, אולם היינו ספקנים אם תהיה להם תועלת מיידית מבחינה כלכלית למדינת ישראל. זאת  בין השאר בשל העובדה, שבאותה התקופה שתי הכלכלות - זו של ישראל וזו של איחוד האמירויות, היו כלכלות שונות מאד והמסחר ביניהן לא פעל בהכרח בכיוונים משלימים – ייצוא עבור אחת וייבוא עבור השנייה.

 

והנה, בעוד אנו מציינים את יום השנה השלישי לחתימה על ההסכמים, נראה כי אין זמן טוב יותר להודות, שלשמחתנו - טעינו. מבחן התוצאה מראה כי מאז החתימה על ההסכמים, הצדדים מקיימים ביניהם שורה של פעילויות כלכליות, רובן מעורבות אך חזקות בסך הכל, במיוחד מנקודת מבטה של ישראל.

 

כך לדוגמה, במהלך שלושת השנים האחרונות, היו 470 אלף ביקורים של ישראלים באיחוד האמירויות, אך ביקורים מעטים ביותר מהכיוון השני. זאת בדומה למצב עם מרוקו, אשר גם שם רוב התיירות בכיוון אחד - מישראל למדינות ערב. היה צפוי שההסכמים יצמיחו תיירות "דתית" ממדינות ערב לישראל, במיוחד לירושלים, אולם, עד כה, זה לא קרה. לאור כך, הייתי  מסווג את פעילות הסחר בתחום התיירות מאז החתימה על ההסכמים, כבעלת תוצאות מעורבות.

 

באופן דומה, השוואה נוספת שבולטת מאד בחד הצדדיות שלה מאז החתימה, היא בכל הקשור לטיסות הישירות שהחלו בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. גם כאן, רוב הטיסות מתקיימות לטובת התיירים הישראלים ולא התיירים לישראל.

 

אולם, נראה כי המדד החזק יותר להצלחה או כישלון של הסכמי אברהם הוא בהשוואת הסחר הכלכלי שהם יצרו, באופן כללי, עם הסחר שנוצר בעקבות שני הסכמי השלום הקודמים של ישראל - עם מצרים (בספטמבר 1978) וירדן (באוקטובר 1994). שני ההסכמים יצרו ציפיות גבוהות לשלום מבוסס-על-סחר, סחר אשר ציפו  שיחזק את הקשרים בין ישראל לשתי יריבותיה לשעבר. אולם, בפועל נוצרה מציאות של "שלום קר", גם בכל הקשור לנתוני המסחר.

 

למרות קיומו של הסכם כבר מזה 45 שנים, הסחר בין ישראל למצרים בשנת 2022 הגיע ל-306.9 מיליון דולר (179.5 מיליון דולר יבוא ו-127.4 מיליון דולר יצוא). הסחר עם ירדן, בחלוף 29 שנות הסכם, הגיע ל-535 מיליון דולר (469 מיליון דולר יבוא ו-66.5 מיליון דולר יצוא). השוואת נתונים אלה להיקפי המסחר עם איחוד האמירויות, לא מותירה ספק שמדובר במציאות שונה לגמרי, עם היקף  סחר של 2,560.8 מיליון דולר ב-2022 (1.89 מיליארד דולר יבוא ו-670 מיליון דולר בייצוא). מדובר בהיקף סחר הגבוה ב-47.6% בהשוואה ל-2021. גם אם לוקחים בחשבון את שאר השותפים להסכמי אברהם, מדובר בהצלחה גדולה. שכן למרות שעיקר הסחר הינו עם איחוד האמירויות, עדיין סך הסחר עם ארבעת מדינות ההסכם בשנת 2022 הגיע ל-3.43 מיליארד דולר, פי ארבעה מהסחר עם שותפי השלום הוותיקים שלנו.

 

חשוב מכך, המדינות פועלות על מנת להבטיח את המשך מגמה כלכלית זו וחיזוק קשרי המסחר ביניהן על ידי מוסדות שהוקמו ומומנו לצורך כך. ישראל, איחוד האמירויות וארה"ב הקימו את קרן אברהם והוונו אותה ב-3 מיליארד דולר, ובמאי 2022 חתמו ישראל ואיחוד האמירויות על הסכם סחר חופשי, במטרה המוצהרת לבטל מכסים על 98% מהיבוא.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על כך יש להוסיף את התהליכים מול סעודיה, שאומנם טרם הצטרפה רשמית להסכמים, אולם כבר כיום מאפשרת למטוסים אזרחיים ישראלים לטוס מעל המרחב האווירי שלה בנתיב לאסיה. מהלך זה מפחית את דלק הטיסה הדרוש, ומהווה חיסכון לחברות התעופה הישראליות וזמן הנסיעה לנוסעיהן.

 

וכך, בעוד התקוות לשותפות כלכלית עם שותפנו הוותיקים יותר התבדו, נוכח סירובן המתמשך לסחור איתנו למרות עשרות שנות השלום בינינו, דווקא הסחר עם השותפים החדשים שלנו גדל מדי שנה, יחד עם הסחר עם כל מדינה בנפרד (למעט היצוא עם בחריין מ-2021 עד 2022, שירד מעט).

 

נתונים אלה, מעידים כי מדובר בהצלחה כלכלית של ההסכמי אברהם עד כה, ומותירים אותנו עם תקוות גדולות להמשך שגשוגם והרחבתם בהמשך הדרך במבט אל העתיד.

סחר עם מדינות הסכמי אברהם לעומת מצרים וירדן

הכותב הוא מרצה לכלכלה ושיווק בפקולטה לניהול במרכז האקדמי לב

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבי 27/09/2023 00:14
    הגב לתגובה זו
    אין שום תרומה של הערבים - לא בתיירות נכנסת ולא בקניות מישראל. ישראל היא שעושה יבוא עצום בלי פרופורציה לייצוא וישראלים הם שמבזבזים סכומי עתק בתיירות לארצות ערב
  • 6.
    אמיר 26/09/2023 23:41
    הגב לתגובה זו
    אם זה נפט אז זאת לא כזאת חוכמה... היצוא פה יותר משמעותי במשוואה לדעתי.
  • 5.
    כל הכבוד לנתניהו. ראש הממשלה המוצלח בתולדות ישראל! (ל"ת)
    כלכלן 26/09/2023 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עמוס 26/09/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    מעלים שאלה שאי אפשר לענות עליה במדויק . רוצים לעורר דיון על מה?
  • תשובה:שילוב גאוני של כלכלה עם פוליטיקה של ביבי כמובן (ל"ת)
    משה ראשל"צ 27/09/2023 06:45
    הגב לתגובה זו
  • הוא כן ממש ענה על השאלה (ל"ת)
    שמעון לביא 26/09/2023 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המגיב 26/09/2023 19:19
    הגב לתגובה זו
    להסכם עם האמויורות, ישראל הגיע ממקום של עוצמה. אם הם רוצים - אהלאן וסהלאן. אם הם לא רוצים - לא צריך. להסכמים עם מצרים וירדן, ישראל הגיע ממקום של תחינה, והתרפסות. כך שמצרים וירדן חתמו על ניירות, חסרי כל משמעות, והמשיכו את הפצת השנאה לישראל (הסכמי חודייבה, חיבר, חיבר, יא יאהוד)
  • 2.
    המטרה של הסכמי אברהם להוציא את הפלשתינים מהמשחק (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/09/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חי 26/09/2023 18:21
    הגב לתגובה זו
    ביבי יעשה שלום עם העולם הערבי תמורת כלום ! שלום תמורת שלום
  • שוחדיהו (ל"ת)
    תמורת סיגרים ושמפניה 26/09/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
  • בית ספר לשמאל ההזויי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/09/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן