בימים אלה, אנו מציינים 3 שנים להסכמי אברהם, אשר עליהם חתמה ישראל בספטמבר 2020 עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך גם עם מרוקו וסודאן. לאחר החתימה על ההסכמים, היו מי שסברו, וגם אני ביניהם, שההסכמים אומנם עשויים להועיל במישור המדיני ולהביא עימם שלום בין העמים, אולם היינו ספקנים אם תהיה להם תועלת מיידית מבחינה כלכלית למדינת ישראל. זאת  בין השאר בשל העובדה, שבאותה התקופה שתי הכלכלות - זו של ישראל וזו של איחוד האמירויות, היו כלכלות שונות מאד והמסחר ביניהן לא פעל בהכרח בכיוונים משלימים – ייצוא עבור אחת וייבוא עבור השנייה.

והנה, בעוד אנו מציינים את יום השנה השלישי לחתימה על ההסכמים, נראה כי אין זמן טוב יותר להודות, שלשמחתנו - טעינו. מבחן התוצאה מראה כי מאז החתימה על ההסכמים, הצדדים מקיימים ביניהם שורה של פעילויות כלכליות, רובן מעורבות אך חזקות בסך הכל, במיוחד מנקודת מבטה של ישראל.

כך לדוגמה, במהלך שלושת השנים האחרונות, היו 470 אלף ביקורים של ישראלים באיחוד האמירויות, אך ביקורים מעטים ביותר מהכיוון השני. זאת בדומה למצב עם מרוקו, אשר גם שם רוב התיירות בכיוון אחד - מישראל למדינות ערב. היה צפוי שההסכמים יצמיחו תיירות "דתית" ממדינות ערב לישראל, במיוחד לירושלים, אולם, עד כה, זה לא קרה. לאור כך, הייתי  מסווג את פעילות הסחר בתחום התיירות מאז החתימה על ההסכמים, כבעלת תוצאות מעורבות.

באופן דומה, השוואה נוספת שבולטת מאד בחד הצדדיות שלה מאז החתימה, היא בכל הקשור לטיסות הישירות שהחלו בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. גם כאן, רוב הטיסות מתקיימות לטובת התיירים הישראלים ולא התיירים לישראל.

• ההיסטוריה חוזרת: האם ישראל בסכנה לחזור למצב בתחילת שנות האלפיים?
• יירוט האיום האיראני – שישה הישגים אסטרטגיים שמעצימים את ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולם, נראה כי המדד החזק יותר להצלחה או כישלון של הסכמי אברהם הוא בהשוואת הסחר הכלכלי שהם יצרו, באופן כללי, עם הסחר שנוצר בעקבות שני הסכמי השלום הקודמים של ישראל - עם מצרים (בספטמבר 1978) וירדן (באוקטובר 1994). שני ההסכמים יצרו ציפיות גבוהות לשלום מבוסס-על-סחר, סחר אשר ציפו  שיחזק את הקשרים בין ישראל לשתי יריבותיה לשעבר. אולם, בפועל נוצרה מציאות של "שלום קר", גם בכל הקשור לנתוני המסחר.

למרות קיומו של הסכם כבר מזה 45 שנים, הסחר בין ישראל למצרים בשנת 2022 הגיע ל-306.9 מיליון דולר (179.5 מיליון דולר יבוא ו-127.4 מיליון דולר יצוא). הסחר עם ירדן, בחלוף 29 שנות הסכם, הגיע ל-535 מיליון דולר (469 מיליון דולר יבוא ו-66.5 מיליון דולר יצוא). השוואת נתונים אלה להיקפי המסחר עם איחוד האמירויות, לא מותירה ספק שמדובר במציאות שונה לגמרי, עם היקף  סחר של 2,560.8 מיליון דולר ב-2022 (1.89 מיליארד דולר יבוא ו-670 מיליון דולר בייצוא). מדובר בהיקף סחר הגבוה ב-47.6% בהשוואה ל-2021. גם אם לוקחים בחשבון את שאר השותפים להסכמי אברהם, מדובר בהצלחה גדולה. שכן למרות שעיקר הסחר הינו עם איחוד האמירויות, עדיין סך הסחר עם ארבעת מדינות ההסכם בשנת 2022 הגיע ל-3.43 מיליארד דולר, פי ארבעה מהסחר עם שותפי השלום הוותיקים שלנו.

חשוב מכך, המדינות פועלות על מנת להבטיח את המשך מגמה כלכלית זו וחיזוק קשרי המסחר ביניהן על ידי מוסדות שהוקמו ומומנו לצורך כך. ישראל, איחוד האמירויות וארה"ב הקימו את קרן אברהם והוונו אותה ב-3 מיליארד דולר, ובמאי 2022 חתמו ישראל ואיחוד האמירויות על הסכם סחר חופשי, במטרה המוצהרת לבטל מכסים על 98% מהיבוא.

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

על כך יש להוסיף את התהליכים מול סעודיה, שאומנם טרם הצטרפה רשמית להסכמים, אולם כבר כיום מאפשרת למטוסים אזרחיים ישראלים לטוס מעל המרחב האווירי שלה בנתיב לאסיה. מהלך זה מפחית את דלק הטיסה הדרוש, ומהווה חיסכון לחברות התעופה הישראליות וזמן הנסיעה לנוסעיהן.

וכך, בעוד התקוות לשותפות כלכלית עם שותפנו הוותיקים יותר התבדו, נוכח סירובן המתמשך לסחור איתנו למרות עשרות שנות השלום בינינו, דווקא הסחר עם השותפים החדשים שלנו גדל מדי שנה, יחד עם הסחר עם כל מדינה בנפרד (למעט היצוא עם בחריין מ-2021 עד 2022, שירד מעט).

נתונים אלה, מעידים כי מדובר בהצלחה כלכלית של ההסכמי אברהם עד כה, ומותירים אותנו עם תקוות גדולות להמשך שגשוגם והרחבתם בהמשך הדרך במבט אל העתיד.

הכותב הוא מרצה לכלכלה ושיווק בפקולטה לניהול במרכז האקדמי לב