אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלק
לפחות בתיאוריה, תקציב המדינה הוא הדרך שבה הממשלה הופכת את האידיאולוגיה שלה למציאות. הממשלה הבטיחה להוריד את נטל המיסים? היא צריכה לקבוע תקציב שבו יש פחות מיסים, וכנראה שגם פחות שירותים לציבור. הממשלה הבטיחה לשפר את שכר המורים? היא צריכה להגדיל את התקציב, ובמקביל למצוא את המקור התקציבי שיממן את הגידול בשכר.
מכיוון שהתקציב הוא מרכזי כל כך לתפקודה של הממשלה, הממשלה מחויבת להעביר את חוק התקציב של כל שנה עד ה-31 בדצמבר של השנה הקודמת. אם התקציב לא עבר בזמן, הממשלה מקבלת ארכה עד ה-31 במרץ. אם התקציב לא עובר גם אז, הממשלה אמורה לפול. אם כי, בישראל, כמו בישראל, תמיד אפשר לשנות חוקים. ממשלת נתניהו-גנץ לא הצליחה להעביר תקציב, אז היא העבירה בכל פעם חוק שאפשר לה להמשיך לפעול גם בלי תקציב. אבל אני מקווה מאוד שזה לא יקרה שוב כי ממשלה בלי תקציב היא ממשלה בלי יכולת ליישם מדיניות.
התקציב עצמו מורכב משני חלקים. צד ההכנסות הצפויות, וצד ההוצאות המתוכננות. צד ההכנסות נקבע על פי התחזיות להכנסות ממסים, בתוספת הכנסות (משניות יחסית) מאגרות, ריבית, ותמלוגים. בתקציב המתוכנן ל-2022, למשל, סך ההכנסות הצפויות ממסים ישירים היה כ-201 מיליארד שקל, ממסים עקיפים כ-164 מיליארד שקל, ומאגרות ריבית ותמלוגים כ-12 מיליארד שקל. החלק של המיסים העקיפים בתקציב, כ-44%, הוא גבוה מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זאת גם אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל; באירופה, המדינות מעדיפות למסות את ההכנסה ולהשאיר את המיסים על קניות נמוכים. בישראל, המס על ההכנסות הוא יחסית נמוך, אבל אנחנו משלמים את זה בכל פעם שאנחנו עושים קניות.
שאר ההכנסות של הממשלה מגיעות ממכירת אג"ח, כלומר, הממשלה מממנת חלק מתקציבה באמצעות חוב. יש הגיון בלקיחת חוב. ראשית, בגלל שאין הגיון בכך שהממשלה תהיה בעודפים מתוכננים, שמשמעם שהממשלה מתכננת לגבות מיסים אבל לא להשתמש בהם לצורך מתן שירותים לאזרחים. לכן, עדיף גירעון על פני עודף. שנית, חלק מהוצאות הממשלה מיועדות לצורך שיפור רמת החיים העתידית: סלילת כבישים, בניית פסי רכבת, השקעה במחקר ופיתוח וכו'. מכיוון שמי שייהנו מפירות ההשקעה הללו הם אנשי העתיד, יש הגיון בכך שהם יצטרכו גם להשתתף במימון העלויות. בפועל, יש מספר קטן של מדינות שמנהלות מדיניות שמתכננת אפס גירעון. לגרמניה הייתה מדיניות כזאת עד לפני מספר שנים, ולמרבית המדיניות הסקנדינביות יש מדיניות כזאת גם כיום.
- מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
- האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממשלת ישראל, כמו רוב המדינות המפותחות, מאפשרת קיום של גירעון. בישראל, החוק מחייב שהגירעון המתוכנן לא יעלה על 2%. עם זאת, בחלק מהשנים האחרונות, הממשלה שינתה את החוק כדי לאפשר לעצמה חריגה מיעד גירעון מתוכנן של 2%. שר האוצר כחלון, למשל, אפשר לעצמו גירעון מתוכנן של עד 4.1%.
עם זאת, הקשר בין המתוכנן והבפועל הוא לא תמיד הדוק. בזמן שאת ההוצאות המתוכננות ניתן לחזות מראש די במדויק, הרבה יותר קשה לחזות את ההכנסות העתידיות. שינויים במצב הכלכלי בעולם, או אירועים בלתי צפויים בארץ, יכולים בקלות להביא לכך שההכנסות בפועל יהיו גדולות או קטנות מההכנסות המתוכננות, וכתוצאה מכך, גם הגירעון בפועל יהיה שונה משמעותית מהגירעון המתוכנן.
תרשים 1 מראה את הגירעון המתוכנן והגירעון בפועל ב-2013 עד 2022. אפשר לראות שב-2013 עד 2017, הגירעון בפועל היה נמוך מהגירעון המתוכנן. ב-2018 הגירעון היה שווה בדיוק לגירעון המתוכנן, אבל זה ככל הנראה בגלל שמשרד האוצר השתמש בחשבונאות יצירתית כדי להעביר הוצאות מ-2018 ל-2019. התוצאה הייתה שהגירעון ב-2019 היה גבוה משמעותית מהמתוכנן. ב-2020 ו-2021 לא היה תקציב, לכן גם לא היה יעד גירעון רשמי. אבל הגירעון בפועל היה גדול בהרבה מכל יעד שהיו קובעים, בגלל שב-2020 הגיעה הקורונה ושינתה את הכללים.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
ב-2022, הגירעון היה נמוך בהרבה מהמתוכנן; למעשה, הממשלה סיימה את 2023 עם עודף. זאת תוצאה של המשך ההשקעות בהיי-טק, בשילוב עם צמצום הוצאות הקורונה, שהכניסו לממשלה יותר מכפי שנצפה על ידי משרד האוצר בתחילת השנה.
ב-2023, לעומת זאת, נראה שהגירעון בפועל יהיה גבוה מהמתוכנן. כי מצד אחד, לפחות עד סוף מאי לא יהיה תקציב מאושר, ולכן ההוצאות הרבה יותר נמוכות מבשנה רגילה. זה יעזור לממשלה לשמור על גירעון נמוך. אבל מצד שני, הממשלה שמה לעצמה יעד גירעון שאפתני מאוד של כ-1% כשבינתיים הכנסות המדינה ממסים קטנות מהמתוכנן, והממשלה ממשיכה להקטין אותן בגלל שהיא מוותרת על מיסי דלק כדי לשמור את מחיר הבנזין 95 יציב ב-6.81 שקל. אז אלא אם כן הממשלה תקטין גם את ההוצאות שלה, יהיה לה קשה מאוד לשמור על יעד גירעון של אחוז. החשש הוא שאם היא לא תשמור על היעד שהיא קבעה, זה איתות רע לחברות הדירוג. הן עלולות להסיק שהממשלה אולי קובעת יעדים, אבל לא בהכרח מתאמצת לעמוד בהם.
ד"ר אביחי שניר
- 10.הנדינה גובה 60 אחוז מס ונותנת 5 אגורות החזר. הצחקת אותי (ל"ת)אורית 11/05/2023 17:12הגב לתגובה זו
- 9.יותם 11/05/2023 09:29הגב לתגובה זובוזזים את קופת המדינה
- כאילו היטלר קם לתחיה.לא להאמין איזה תגובה אנטישמית (ל"ת)אלון 11/05/2023 17:11הגב לתגובה זו
- פחח 11/05/2023 18:23לך תקרא את ההגדרה מילונית, אולי תלמד משהו.
- 8.דרור 11/05/2023 08:23הגב לתגובה זונהגים היו משאירים את רכבם בבית ומשתמשים בתחבורה ציבורית בלי פקקים , בנתיבים פנויים ומהירים בזמינות טובה ובלי חניונים יקרים - אמריקה . -אמריקה .
- 7.ג'ק 11/05/2023 08:08הגב לתגובה זוהקמת ממשלת ליכוד לאומי . פחות פוליטיקה ואגו , ריכוז הטובים במנהיגים לשרת את האינטרסים של המדינה כולל הטיפול בגרעון .
- 6.חיים 11/05/2023 01:55הגב לתגובה זוסבסוד זה למכור בפחות ממחיר השוק, זאת אומרת בפחות ממחיר הקניה של הנפט והזיקוק שלו. כאילו שכשהמדינה הורידה מס חברות - זה סבסוד של החברות
- 5.דוד 10/05/2023 20:01הגב לתגובה זוהאינפלציה בשיא מחיר דלק כאן הוא פי 2 מארהב ואוסטרליה וגבוה גם יותר מאירופה וקנדה ואתם רוצים שיעלו אותו ?
- 4.12 מיליארד שקל לאוכלוסיה שלא מייצרת כלום. זה הגרעון.... (ל"ת)כלכלן 10/05/2023 19:48הגב לתגובה זו
- שאול 11/05/2023 08:10הגב לתגובה זומאזן הכוחות בפוליטיקה חייב להשתנות . לא יתכן לסחות את המדינה כמו לימון טפל שלא מביא תועלת רק חומציות יתר .
- 3.ירון 10/05/2023 19:36הגב לתגובה זוואז יהיה מספיק כסף לכל אזרחי ישראל לחיות בכבוד
- 2.יותר עדיף ויעיל יהיה להקטין סיבסוד ושכר באוניברסיטאות (ל"ת)דני דין 10/05/2023 19:20הגב לתגובה זו
- 1.מוטי 10/05/2023 17:49הגב לתגובה זובמקום ליצור חלופות לרכב הפרטים אתם רק רוצים להעניש את בעלי הרכבים.תתבישו לכם אתם תומכים בנערי האוצר שגונבים מהציבור ונותנים לחרדים.הם ממש רובין הוד הפוך.זה לא מוסרי, ואתם מעודדים אותם לגנוב ואת הרשויות המקומיות שגונבות אז מה הפלא שכל אחד פה גונב, גם בפנסיות גונבים.כולם גנבים ואתם מעודדים אותם.זה מצווה בתורה לגנוב מהציבור?
- נעמי פלד 10/05/2023 17:59הגב לתגובה זומה שנקרא הבנת הנקרא
- התחבורה הציבורית פה זולה מדי (והשירות שאתה מקבל -בהתאם) (ל"ת)אבי כהן 10/05/2023 17:57הגב לתגובה זו
- שאול 10/05/2023 19:32אנשים ישאירו את האוטו בבית , הפקקים יתחסלו , הפריון יעלה .המדינה תחסוך עשרות מיליארדים כל שנה . עידן הרכב הפרטי הסתיים באין ברירה .
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
