מאקרו כלכלה

אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלק

חוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?
אביחי שניר | (17)

לפחות בתיאוריה, תקציב המדינה הוא הדרך שבה הממשלה הופכת את האידיאולוגיה שלה למציאות. הממשלה הבטיחה להוריד את נטל המיסים? היא צריכה לקבוע תקציב שבו יש פחות מיסים, וכנראה שגם פחות שירותים לציבור. הממשלה הבטיחה לשפר את שכר המורים? היא צריכה להגדיל את התקציב, ובמקביל למצוא את המקור התקציבי שיממן את הגידול בשכר.

 

מכיוון שהתקציב הוא מרכזי כל כך לתפקודה של הממשלה, הממשלה מחויבת להעביר את חוק התקציב של כל שנה עד ה-31 בדצמבר של השנה הקודמת. אם התקציב לא עבר בזמן, הממשלה מקבלת ארכה עד ה-31 במרץ. אם התקציב לא עובר גם אז, הממשלה אמורה לפול. אם כי, בישראל, כמו בישראל, תמיד אפשר לשנות חוקים. ממשלת נתניהו-גנץ לא הצליחה להעביר תקציב, אז היא העבירה בכל פעם חוק שאפשר לה להמשיך לפעול גם בלי תקציב. אבל אני מקווה מאוד שזה לא יקרה שוב כי ממשלה בלי תקציב היא ממשלה בלי יכולת ליישם מדיניות.

 

התקציב עצמו מורכב משני חלקים. צד ההכנסות הצפויות, וצד ההוצאות המתוכננות. צד ההכנסות נקבע על פי התחזיות להכנסות ממסים, בתוספת הכנסות (משניות יחסית) מאגרות, ריבית, ותמלוגים. בתקציב המתוכנן ל-2022, למשל, סך ההכנסות הצפויות ממסים ישירים היה כ-201 מיליארד שקל, ממסים עקיפים כ-164 מיליארד שקל, ומאגרות ריבית ותמלוגים כ-12 מיליארד שקל. החלק של המיסים העקיפים בתקציב, כ-44%, הוא גבוה מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זאת גם אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל; באירופה, המדינות מעדיפות למסות את ההכנסה ולהשאיר את המיסים על קניות נמוכים. בישראל, המס על ההכנסות הוא יחסית נמוך, אבל אנחנו משלמים את זה בכל פעם שאנחנו עושים קניות.

 

שאר ההכנסות של הממשלה מגיעות ממכירת אג"ח, כלומר, הממשלה מממנת חלק מתקציבה באמצעות חוב. יש הגיון בלקיחת חוב. ראשית, בגלל שאין הגיון בכך שהממשלה תהיה בעודפים מתוכננים, שמשמעם שהממשלה מתכננת לגבות מיסים אבל לא להשתמש בהם לצורך מתן שירותים לאזרחים. לכן, עדיף גירעון על פני עודף. שנית, חלק מהוצאות הממשלה מיועדות לצורך שיפור רמת החיים העתידית: סלילת כבישים, בניית פסי רכבת, השקעה במחקר ופיתוח וכו'. מכיוון שמי שייהנו מפירות ההשקעה הללו הם אנשי העתיד, יש הגיון בכך שהם יצטרכו גם להשתתף במימון העלויות. בפועל, יש מספר קטן של מדינות שמנהלות מדיניות שמתכננת אפס גירעון. לגרמניה הייתה מדיניות כזאת עד לפני מספר שנים, ולמרבית המדיניות הסקנדינביות יש מדיניות כזאת גם כיום.

 

ממשלת ישראל, כמו רוב המדינות המפותחות, מאפשרת קיום של גירעון. בישראל, החוק מחייב שהגירעון המתוכנן לא יעלה על 2%. עם זאת, בחלק מהשנים האחרונות, הממשלה שינתה את החוק כדי לאפשר לעצמה חריגה מיעד גירעון מתוכנן של 2%. שר האוצר כחלון, למשל, אפשר לעצמו גירעון מתוכנן של עד 4.1%.

 

עם זאת, הקשר בין המתוכנן והבפועל הוא לא תמיד הדוק. בזמן שאת ההוצאות המתוכננות ניתן לחזות מראש די במדויק, הרבה יותר קשה לחזות את ההכנסות העתידיות. שינויים במצב הכלכלי בעולם, או אירועים בלתי צפויים בארץ, יכולים בקלות להביא לכך שההכנסות בפועל יהיו גדולות או קטנות מההכנסות המתוכננות, וכתוצאה מכך, גם הגירעון בפועל יהיה שונה משמעותית מהגירעון המתוכנן.

 

תרשים 1 מראה את הגירעון המתוכנן והגירעון בפועל ב-2013 עד 2022. אפשר לראות שב-2013 עד 2017, הגירעון בפועל היה נמוך מהגירעון המתוכנן. ב-2018 הגירעון היה שווה בדיוק לגירעון המתוכנן, אבל זה ככל הנראה בגלל שמשרד האוצר השתמש בחשבונאות יצירתית כדי להעביר הוצאות מ-2018 ל-2019. התוצאה הייתה שהגירעון ב-2019 היה גבוה משמעותית מהמתוכנן. ב-2020 ו-2021 לא היה תקציב, לכן גם לא היה יעד גירעון רשמי. אבל הגירעון בפועל היה גדול בהרבה מכל יעד שהיו קובעים, בגלל שב-2020 הגיעה הקורונה ושינתה את הכללים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ב-2022, הגירעון היה נמוך בהרבה מהמתוכנן; למעשה, הממשלה סיימה את 2023 עם עודף. זאת תוצאה של המשך ההשקעות בהיי-טק, בשילוב עם צמצום הוצאות הקורונה, שהכניסו לממשלה יותר מכפי שנצפה על ידי משרד האוצר בתחילת השנה.

 

ב-2023, לעומת זאת, נראה שהגירעון בפועל יהיה גבוה מהמתוכנן. כי מצד אחד, לפחות עד סוף מאי לא יהיה תקציב מאושר, ולכן ההוצאות הרבה יותר נמוכות מבשנה רגילה. זה יעזור לממשלה לשמור על גירעון נמוך. אבל מצד שני, הממשלה שמה לעצמה יעד גירעון שאפתני מאוד של כ-1% כשבינתיים הכנסות המדינה ממסים קטנות מהמתוכנן, והממשלה ממשיכה להקטין אותן בגלל שהיא מוותרת על מיסי דלק כדי לשמור את מחיר הבנזין 95 יציב ב-6.81 שקל. אז אלא אם כן הממשלה תקטין גם את ההוצאות שלה, יהיה לה קשה מאוד לשמור על יעד גירעון של אחוז. החשש הוא שאם היא לא תשמור על היעד שהיא קבעה, זה איתות רע לחברות הדירוג. הן עלולות להסיק שהממשלה אולי קובעת יעדים, אבל לא בהכרח מתאמצת לעמוד בהם.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הנדינה גובה 60 אחוז מס ונותנת 5 אגורות החזר. הצחקת אותי (ל"ת)
    אורית 11/05/2023 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יותם 11/05/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את קופת המדינה
  • כאילו היטלר קם לתחיה.לא להאמין איזה תגובה אנטישמית (ל"ת)
    אלון 11/05/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
  • פחח 11/05/2023 18:23
    לך תקרא את ההגדרה מילונית, אולי תלמד משהו.
  • 8.
    דרור 11/05/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    נהגים היו משאירים את רכבם בבית ומשתמשים בתחבורה ציבורית בלי פקקים , בנתיבים פנויים ומהירים בזמינות טובה ובלי חניונים יקרים - אמריקה . -אמריקה .
  • 7.
    ג'ק 11/05/2023 08:08
    הגב לתגובה זו
    הקמת ממשלת ליכוד לאומי . פחות פוליטיקה ואגו , ריכוז הטובים במנהיגים לשרת את האינטרסים של המדינה כולל הטיפול בגרעון .
  • 6.
    חיים 11/05/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    סבסוד זה למכור בפחות ממחיר השוק, זאת אומרת בפחות ממחיר הקניה של הנפט והזיקוק שלו. כאילו שכשהמדינה הורידה מס חברות - זה סבסוד של החברות
  • 5.
    דוד 10/05/2023 20:01
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה בשיא מחיר דלק כאן הוא פי 2 מארהב ואוסטרליה וגבוה גם יותר מאירופה וקנדה ואתם רוצים שיעלו אותו ?
  • 4.
    12 מיליארד שקל לאוכלוסיה שלא מייצרת כלום. זה הגרעון.... (ל"ת)
    כלכלן 10/05/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
  • שאול 11/05/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    מאזן הכוחות בפוליטיקה חייב להשתנות . לא יתכן לסחות את המדינה כמו לימון טפל שלא מביא תועלת רק חומציות יתר .
  • 3.
    ירון 10/05/2023 19:36
    הגב לתגובה זו
    ואז יהיה מספיק כסף לכל אזרחי ישראל לחיות בכבוד
  • 2.
    יותר עדיף ויעיל יהיה להקטין סיבסוד ושכר באוניברסיטאות (ל"ת)
    דני דין 10/05/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי 10/05/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
    במקום ליצור חלופות לרכב הפרטים אתם רק רוצים להעניש את בעלי הרכבים.תתבישו לכם אתם תומכים בנערי האוצר שגונבים מהציבור ונותנים לחרדים.הם ממש רובין הוד הפוך.זה לא מוסרי, ואתם מעודדים אותם לגנוב ואת הרשויות המקומיות שגונבות אז מה הפלא שכל אחד פה גונב, גם בפנסיות גונבים.כולם גנבים ואתם מעודדים אותם.זה מצווה בתורה לגנוב מהציבור?
  • נעמי פלד 10/05/2023 17:59
    הגב לתגובה זו
    מה שנקרא הבנת הנקרא
  • התחבורה הציבורית פה זולה מדי (והשירות שאתה מקבל -בהתאם) (ל"ת)
    אבי כהן 10/05/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
  • שאול 10/05/2023 19:32
    אנשים ישאירו את האוטו בבית , הפקקים יתחסלו , הפריון יעלה .המדינה תחסוך עשרות מיליארדים כל שנה . עידן הרכב הפרטי הסתיים באין ברירה .
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

רפאל יובל שטייניץ יואב תורגמן
צילום: רפאל

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"

ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל


רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל. 

היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה.  הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה. 

 

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון  אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".


הזמנה גדולה מגרמניה

אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.