ישראל יום העצמאות
צילום: Photo by Levi Meir Clancy

9.6 מיליון איש חיים בישראל - 15 מיליון עוד 25 שנים; איפה הם יגורו?

לקראת ראש השנה: ישראל במספרים; כוח העבודה - 2.04 מיליון גברים ו-1.92 מיליון נשים;  177 אלף תינוקות נולדו בשנה החולפת
תומר אמן | (1)
נושאים בכתבה ישראל ראש השנה

בערב ראש השנה תשפ"ג אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.593 מיליון איש. האוכלוסייה תגיע לכ-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ולכ-15 מיליון תושבים בסוף שנת 2048 כאשר תחגוג מדינת ישראל 100 שנות קיום, ולכ-20 מיליון תושבים בסוף שנת 2065. איפה האנשים האלו יגורו? ובכן, ישראל לא נערכת לגידול הצפוי בשנים הבאות. הפוליטיקאים שלנו מתרכזים בעכשיו ולא בעתיד. אבל - "ירושלים, יש לנו בעיה". 

אנחנו צריכים עוד 5-6 ערים גדולות ועוד 10-15 ערים קטנות כדי לאכלס את הגידול באוכלוסיה ו-או להגדיל את הערים הקיימות. אבל איפה אפשר לבנות בערים הקיימות?  בתל אביש יש מקום? ברמת גן? ובכן, יש פתרון חלקי, יש התחדשות עירונית. במקום בניין של 2-3 קומות, יקום בנין של 7 ואלי 10 ואולי 20 קומות, יש עשרות בניינים כאלו במרכז, אולי מאות. הצפיפות תגדל אבל זה יהיה בכל מצב רק פתרון חלקי. זה לא פתרון למיליונים. חץ מהתחדשות עירונית יקומו ערים חדשות - מה שהיה לפני 20 שנה במודיעין ולפני מספר שנים בחריש, יהיה דרמטי יותר בעשורים הבאים - יקומו ערים חדשות. 

כך או אחרת, במדינה כ-7.069 מיליון תושבים יהודים, כ-2.026 מיליון תושבים ערבים, וכ-500 אלף תושבים אחרים (74%, 21% ו-5% בהתאמה). בשנה החולפת גדלה אוכלוסיית מדינת ישראל בכ-187 אלף נפש, שיעור גידול האוכלוסייה היה כ-2%. בשנה החולפת נולדו כ-177 אלף תינוקות, בעוד שכ-53 אלף איש נפטרו. 4,400 נפטרו מקורונה ב-12.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד. נוספו לאוכלוסייה כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים, רובם מאוקראינה.

בחלוקה לתפוקות, מספר המשתתפים בכוח העבודה (בני 15 ומעלה) עמד על 2.042 מיליון גברים וכ-1.915 מיליון נשים. מספר משקי בית עמד על 2.727 מיליון. מתוך כוח העבודה, כ-5% אינם מועסקים כאשר מבין המועסקים 58.7% מאזרחי המדינה (לעומת 59.1% בשנת 2020).

בענף החינוך מועסקים המספר הגדול ביותר של עובדים כאשר מספר זה עומד על כ-499 אלף. הענף השני המועסק ביותר הוא שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שם מועסקים כ-457 אלף. לפי משלח יד לעומת זאת, מספר המועסקים במשלח יד אקדמאי עומד על כ-1.192 מיליון מועסקים, בעוד שענף עובדי המכירות והשירותים מועסקים כ-710 אלף עובדים.

השכר הממוצע במדינת ישראל עומד על כ-11,795 שקל, עלייה של כ-2.5% לעומת 2020. השכר הממוצע עבור עובדים זרים עומד על כ-5,890 שקלים, עליה של 2.2%.

בשנת 2020 ירד מדד המחירים לצרכן הישראלי (CPI) ב-0.7%, בעוד שבשנת 2021 עלה המדד ב-2.8%. מדד תשומות הבניה למגורים עלה ב-5.6%, בעוד שהמדד ללא שכר עבודה עלה ב-9.4%.

המדד מצביע גם על מספר של כ-349.5 אלף משרות בענף ההייטק (כ-9.6% מכלל המשרות), עליה של כ-8% לעומת 2020. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בתחום עומדת כעת על 26,428 שקל, עלייה של 6.3% לעומת 2020.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2021 השקיעה מדינת ישראל 192.5 מיליארד שקלים, כאשר הסכומים התפזרו על פני מגורים (53.3%), בנייה שאינה למגורים (27.2%) ובעבודת הנדסה אזרחית (19.4%). מדד מחירי הדירות עלה בשנת 2021 ב-13.1%, זאת כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-13.6%. המחיר הממוצע של דירה עמד בסוף שנת 2021 על כ-1.728 מיליון שקל. מדד שכר הדירה עלה ב-1.1% ועומד כעת על סך של 4,092 שקלים בחודש.

מדינת ישראל השקיעה בשנת 2020 כ-16.1 מיליארד שקלים במגזר הציבורי לטובת שמירה על איכות הסביבה, וסכום נוסף של כ-2.5 מיליארד שקל בענפי התעשייה והחשמל עבור אותם צרכים.

בישראל צרכו כ-66.3% חשמל דרך גז טבעי, 28.3% דרך פחם, 4.7% דרך אנרגיה מתחדשת, וכ-0.7% דרך דלקי מאובנים אחרים. סה"כ צרכה מדינת ישראל חשמל בהיקף של 61.6 קוט"ש (5.3 מיליון טונות של נפט – שעט"ן) בכל השנה, עלייה של 0.2%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יגורו ביהודה ושומרון (ל"ת)
    נועם 20/09/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?

המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארנונה

משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.

לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.


לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.


הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח


יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.

התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.