9.6 מיליון איש חיים בישראל - 15 מיליון עוד 25 שנים; איפה הם יגורו?
בערב ראש השנה תשפ"ג אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.593 מיליון איש. האוכלוסייה תגיע לכ-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ולכ-15 מיליון תושבים בסוף שנת 2048 כאשר תחגוג מדינת ישראל 100 שנות קיום, ולכ-20 מיליון תושבים בסוף שנת 2065. איפה האנשים האלו יגורו? ובכן, ישראל לא נערכת לגידול הצפוי בשנים הבאות. הפוליטיקאים שלנו מתרכזים בעכשיו ולא בעתיד. אבל - "ירושלים, יש לנו בעיה".
אנחנו צריכים עוד 5-6 ערים גדולות ועוד 10-15 ערים קטנות כדי לאכלס את הגידול באוכלוסיה ו-או להגדיל את הערים הקיימות. אבל איפה אפשר לבנות בערים הקיימות? בתל אביש יש מקום? ברמת גן? ובכן, יש פתרון חלקי, יש התחדשות עירונית. במקום בניין של 2-3 קומות, יקום בנין של 7 ואלי 10 ואולי 20 קומות, יש עשרות בניינים כאלו במרכז, אולי מאות. הצפיפות תגדל אבל זה יהיה בכל מצב רק פתרון חלקי. זה לא פתרון למיליונים. חץ מהתחדשות עירונית יקומו ערים חדשות - מה שהיה לפני 20 שנה במודיעין ולפני מספר שנים בחריש, יהיה דרמטי יותר בעשורים הבאים - יקומו ערים חדשות.
כך או אחרת, במדינה כ-7.069 מיליון תושבים יהודים, כ-2.026 מיליון תושבים ערבים, וכ-500 אלף תושבים אחרים (74%, 21% ו-5% בהתאמה). בשנה החולפת גדלה אוכלוסיית מדינת ישראל בכ-187 אלף נפש, שיעור גידול האוכלוסייה היה כ-2%. בשנה החולפת נולדו כ-177 אלף תינוקות, בעוד שכ-53 אלף איש נפטרו. 4,400 נפטרו מקורונה ב-12.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד. נוספו לאוכלוסייה כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים, רובם מאוקראינה.
בחלוקה לתפוקות, מספר המשתתפים בכוח העבודה (בני 15 ומעלה) עמד על 2.042 מיליון גברים וכ-1.915 מיליון נשים. מספר משקי בית עמד על 2.727 מיליון. מתוך כוח העבודה, כ-5% אינם מועסקים כאשר מבין המועסקים 58.7% מאזרחי המדינה (לעומת 59.1% בשנת 2020).
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענף החינוך מועסקים המספר הגדול ביותר של עובדים כאשר מספר זה עומד על כ-499 אלף. הענף השני המועסק ביותר הוא שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שם מועסקים כ-457 אלף. לפי משלח יד לעומת זאת, מספר המועסקים במשלח יד אקדמאי עומד על כ-1.192 מיליון מועסקים, בעוד שענף עובדי המכירות והשירותים מועסקים כ-710 אלף עובדים.
השכר הממוצע במדינת ישראל עומד על כ-11,795 שקל, עלייה של כ-2.5% לעומת 2020. השכר הממוצע עבור עובדים זרים עומד על כ-5,890 שקלים, עליה של 2.2%.
בשנת 2020 ירד מדד המחירים לצרכן הישראלי (CPI) ב-0.7%, בעוד שבשנת 2021 עלה המדד ב-2.8%. מדד תשומות הבניה למגורים עלה ב-5.6%, בעוד שהמדד ללא שכר עבודה עלה ב-9.4%.
המדד מצביע גם על מספר של כ-349.5 אלף משרות בענף ההייטק (כ-9.6% מכלל המשרות), עליה של כ-8% לעומת 2020. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בתחום עומדת כעת על 26,428 שקל, עלייה של 6.3% לעומת 2020.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בשנת 2021 השקיעה מדינת ישראל 192.5 מיליארד שקלים, כאשר הסכומים התפזרו על פני מגורים (53.3%), בנייה שאינה למגורים (27.2%) ובעבודת הנדסה אזרחית (19.4%). מדד מחירי הדירות עלה בשנת 2021 ב-13.1%, זאת כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-13.6%. המחיר הממוצע של דירה עמד בסוף שנת 2021 על כ-1.728 מיליון שקל. מדד שכר הדירה עלה ב-1.1% ועומד כעת על סך של 4,092 שקלים בחודש.
מדינת ישראל השקיעה בשנת 2020 כ-16.1 מיליארד שקלים במגזר הציבורי לטובת שמירה על איכות הסביבה, וסכום נוסף של כ-2.5 מיליארד שקל בענפי התעשייה והחשמל עבור אותם צרכים.
בישראל צרכו כ-66.3% חשמל דרך גז טבעי, 28.3% דרך פחם, 4.7% דרך אנרגיה מתחדשת, וכ-0.7% דרך דלקי מאובנים אחרים. סה"כ צרכה מדינת ישראל חשמל בהיקף של 61.6 קוט"ש (5.3 מיליון טונות של נפט – שעט"ן) בכל השנה, עלייה של 0.2%.
- 1.יגורו ביהודה ושומרון (ל"ת)נועם 20/09/2022 13:42הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)