הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
ישראל יום העצמאות
צילום: Photo by Levi Meir Clancy

9.6 מיליון איש חיים בישראל - 15 מיליון עוד 25 שנים; איפה הם יגורו?

לקראת ראש השנה: ישראל במספרים; כוח העבודה - 2.04 מיליון גברים ו-1.92 מיליון נשים;  177 אלף תינוקות נולדו בשנה החולפת
תומר אמן | (1)
נושאים בכתבה ישראל ראש השנה

בערב ראש השנה תשפ"ג אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.593 מיליון איש. האוכלוסייה תגיע לכ-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ולכ-15 מיליון תושבים בסוף שנת 2048 כאשר תחגוג מדינת ישראל 100 שנות קיום, ולכ-20 מיליון תושבים בסוף שנת 2065. איפה האנשים האלו יגורו? ובכן, ישראל לא נערכת לגידול הצפוי בשנים הבאות. הפוליטיקאים שלנו מתרכזים בעכשיו ולא בעתיד. אבל - "ירושלים, יש לנו בעיה". 

אנחנו צריכים עוד 5-6 ערים גדולות ועוד 10-15 ערים קטנות כדי לאכלס את הגידול באוכלוסיה ו-או להגדיל את הערים הקיימות. אבל איפה אפשר לבנות בערים הקיימות?  בתל אביש יש מקום? ברמת גן? ובכן, יש פתרון חלקי, יש התחדשות עירונית. במקום בניין של 2-3 קומות, יקום בנין של 7 ואלי 10 ואולי 20 קומות, יש עשרות בניינים כאלו במרכז, אולי מאות. הצפיפות תגדל אבל זה יהיה בכל מצב רק פתרון חלקי. זה לא פתרון למיליונים. חץ מהתחדשות עירונית יקומו ערים חדשות - מה שהיה לפני 20 שנה במודיעין ולפני מספר שנים בחריש, יהיה דרמטי יותר בעשורים הבאים - יקומו ערים חדשות. 

כך או אחרת, במדינה כ-7.069 מיליון תושבים יהודים, כ-2.026 מיליון תושבים ערבים, וכ-500 אלף תושבים אחרים (74%, 21% ו-5% בהתאמה). בשנה החולפת גדלה אוכלוסיית מדינת ישראל בכ-187 אלף נפש, שיעור גידול האוכלוסייה היה כ-2%. בשנה החולפת נולדו כ-177 אלף תינוקות, בעוד שכ-53 אלף איש נפטרו. 4,400 נפטרו מקורונה ב-12.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד. נוספו לאוכלוסייה כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים, רובם מאוקראינה.

בחלוקה לתפוקות, מספר המשתתפים בכוח העבודה (בני 15 ומעלה) עמד על 2.042 מיליון גברים וכ-1.915 מיליון נשים. מספר משקי בית עמד על 2.727 מיליון. מתוך כוח העבודה, כ-5% אינם מועסקים כאשר מבין המועסקים 58.7% מאזרחי המדינה (לעומת 59.1% בשנת 2020).

בענף החינוך מועסקים המספר הגדול ביותר של עובדים כאשר מספר זה עומד על כ-499 אלף. הענף השני המועסק ביותר הוא שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שם מועסקים כ-457 אלף. לפי משלח יד לעומת זאת, מספר המועסקים במשלח יד אקדמאי עומד על כ-1.192 מיליון מועסקים, בעוד שענף עובדי המכירות והשירותים מועסקים כ-710 אלף עובדים.

השכר הממוצע במדינת ישראל עומד על כ-11,795 שקל, עלייה של כ-2.5% לעומת 2020. השכר הממוצע עבור עובדים זרים עומד על כ-5,890 שקלים, עליה של 2.2%.

בשנת 2020 ירד מדד המחירים לצרכן הישראלי (CPI) ב-0.7%, בעוד שבשנת 2021 עלה המדד ב-2.8%. מדד תשומות הבניה למגורים עלה ב-5.6%, בעוד שהמדד ללא שכר עבודה עלה ב-9.4%.

המדד מצביע גם על מספר של כ-349.5 אלף משרות בענף ההייטק (כ-9.6% מכלל המשרות), עליה של כ-8% לעומת 2020. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בתחום עומדת כעת על 26,428 שקל, עלייה של 6.3% לעומת 2020.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2021 השקיעה מדינת ישראל 192.5 מיליארד שקלים, כאשר הסכומים התפזרו על פני מגורים (53.3%), בנייה שאינה למגורים (27.2%) ובעבודת הנדסה אזרחית (19.4%). מדד מחירי הדירות עלה בשנת 2021 ב-13.1%, זאת כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-13.6%. המחיר הממוצע של דירה עמד בסוף שנת 2021 על כ-1.728 מיליון שקל. מדד שכר הדירה עלה ב-1.1% ועומד כעת על סך של 4,092 שקלים בחודש.

מדינת ישראל השקיעה בשנת 2020 כ-16.1 מיליארד שקלים במגזר הציבורי לטובת שמירה על איכות הסביבה, וסכום נוסף של כ-2.5 מיליארד שקל בענפי התעשייה והחשמל עבור אותם צרכים.

בישראל צרכו כ-66.3% חשמל דרך גז טבעי, 28.3% דרך פחם, 4.7% דרך אנרגיה מתחדשת, וכ-0.7% דרך דלקי מאובנים אחרים. סה"כ צרכה מדינת ישראל חשמל בהיקף של 61.6 קוט"ש (5.3 מיליון טונות של נפט – שעט"ן) בכל השנה, עלייה של 0.2%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יגורו ביהודה ושומרון (ל"ת)
    נועם 20/09/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אלי כהן חקיקה תאגידי המים

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".

להמשך הכתבה לחץ כאן